הרב יחזקאל סרנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יחזקאל סרנא''' היה ראש [[ישיבת חברון]]. | '''הרב יחזקאל סרנא''' היה ראש [[ישיבת חברון]]. | ||
נולד | נולד בכ"ח ב[[שבט]] תר"ן בהורודוק שע"י מינסק. בצעירותו למד בכמה ישיבות, ובשנת תרס"ז החל ללמוד ב[[ישיבת סלבודקה]], והיה מקרוב מאד ל"סבא" מסלובודקה, [[רבי נתן צבי פינקל]]. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט ל[[ישיבת ראדין]]. בשנת תרע"ז שב לסלבודקה ונבחר על ידי ראש הישיבה [[הרב משה מרדכי אפשטיין]] להיות חתן לבתו. בשנת תרפ"ד עלתת הישיבה ל[[אץ ישראל]] וקבעה משכנה ב[[חברון]], שם גדלה במהירות, ועל שמה נקראה 'ישיבת חברון'. בחברון החל הרב סרנא להעביר שיעורים בישיבה. בכ"ח ב[[אב]] תרפ"ט פרצו בארץ ישראל (ובמיוחד בחברון) "[[פרעות תרפ"ט]]", בהן נהרגו 133 יהודים, מהם 25 מתלמידי הישיבה. לאחר הפרעות, החל הרב סרנא, שהיה היחיד מבין רבני הישיבה ששהה באותו זמן בארץ, לפעול להעברת הישיבה ל[[ירושלים]]. בשנת תרצ"ד, נפטר חמיו הרב אפשטיין, והוא החל לכהן כראש ישיבה במקומו, לצד גיסיו [[הרב משה חברוני]] ו[[הרב אהרן כהן]]. במשך הזמן נוספו [[הרב שמחה זיסל ברוידא]] ו[[רבי אברהם פרבשטיין]] לצדו. בתקופתו, פרחה ישיבת חברון והפכה לאחת הישיבות המרכזיות בארץ ישראל. | ||
הרב סרנא השתתף בהקמת "ועד הישיבות" והיה פעיל ב"ועד ההצלה" לפליטי [[השואה]] מאירופה. | הרב סרנא השתתף בהקמת "ועד הישיבות" והיה פעיל ב"ועד ההצלה" לפליטי [[השואה]] מאירופה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
נפטר בו' ב[[אלול]] תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שב[[הר הזיתים]]. | נפטר בו' ב[[אלול]] תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שב[[הר הזיתים]]. | ||
==ספריו== | |||
* [[ספר הכוזרי]] ערוך לפי עניינים על ידי הרב סרנא. | |||
* [http://hebrewbooks.org/41769 עיונים בספר מסילת ישרים] | |||
* ספר אור ישראל ל[[רבי ישראל סלנטר]] ערוך לפי עניינים על ידי הרב סרנא. | |||
* '''בית יחזקאל'''- שיעורים על הש"ס ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51971&pgnum=1 בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51197&pgnum=1 ברכות, שבת ופסחים]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51085&pgnum=1 יבמות וכתובות]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51972&pgnum=1 נדרים, גיטין וקידושין]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51086&pgnum=1 עניינים בש"ס וברמב"ם]). | |||
* '''דליות יחזקאל'''- דרשות ומאמרים | |||
** [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51399&pgnum=1 חלק א]- על פי פרקי התורה | |||
** [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51977&pgnum=1 חלק ב]- עהודת ה', מוסר, חינוך, ישיבות ועוד. | |||
** [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51978&pgnum=1 חלק ג] | |||
** [ חלק ד] תפילה, תרי"ג מצוות, לימוד המוסר, סדר מסירת התורה שבע"פ, מסכת אבות, עניני המדות, הנהגות בענייני מוסר והנהגות על פי [[ספר חסידים]]. | |||
** [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51400&pgnum=1 חלק ה]- הערות בדברי [[חובות הלבבות]], [[שערי תשובה]], [[מורה נבוכים]], [[ספר הישר]] ל[[רבינו תם]] דרף החיים ל[[רבי חיים ויטאל]] ו[[מסילת ישרים]], צוואות הוריו, הספדים עליו ועל רעייתו ומאמרים בענייני ישיבת חברון. | |||
** [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51980&pgnum=1 על התורה ועל הנביאים] | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/22711 נעשה ונשמע]'''- שמיעה, ראיה ומעשה. | |||
==תלמידיו== | |||
* בנו [[הרב חיים יעקב סרנא]]- ראש ישיבת חברון | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* הרב יוסף לייטר, "'''כולם היו תלמידיו'''", 'שבת בשבתו' פרשת כי תצא תשע"ג. | |||
{{מיון רגיל:סרנא יחזקאל}} | {{מיון רגיל:סרנא יחזקאל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]][[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:33, 18 באוגוסט 2013
|
|
הרב יחזקאל סרנא היה ראש ישיבת חברון.
נולד בכ"ח בשבט תר"ן בהורודוק שע"י מינסק. בצעירותו למד בכמה ישיבות, ובשנת תרס"ז החל ללמוד בישיבת סלבודקה, והיה מקרוב מאד ל"סבא" מסלובודקה, רבי נתן צבי פינקל. בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט לישיבת ראדין. בשנת תרע"ז שב לסלבודקה ונבחר על ידי ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין להיות חתן לבתו. בשנת תרפ"ד עלתת הישיבה לאץ ישראל וקבעה משכנה בחברון, שם גדלה במהירות, ועל שמה נקראה 'ישיבת חברון'. בחברון החל הרב סרנא להעביר שיעורים בישיבה. בכ"ח באב תרפ"ט פרצו בארץ ישראל (ובמיוחד בחברון) "פרעות תרפ"ט", בהן נהרגו 133 יהודים, מהם 25 מתלמידי הישיבה. לאחר הפרעות, החל הרב סרנא, שהיה היחיד מבין רבני הישיבה ששהה באותו זמן בארץ, לפעול להעברת הישיבה לירושלים. בשנת תרצ"ד, נפטר חמיו הרב אפשטיין, והוא החל לכהן כראש ישיבה במקומו, לצד גיסיו הרב משה חברוני והרב אהרן כהן. במשך הזמן נוספו הרב שמחה זיסל ברוידא ורבי אברהם פרבשטיין לצדו. בתקופתו, פרחה ישיבת חברון והפכה לאחת הישיבות המרכזיות בארץ ישראל.
הרב סרנא השתתף בהקמת "ועד הישיבות" והיה פעיל ב"ועד ההצלה" לפליטי השואה מאירופה.
היה פעיל מאד באגודת ישראל וכיהן כחבר במועצת גדולי התורה של התנועה.
למרות שנמנה על הזרם החרדי, היה ביחסי ידידות עמוקים עם רבנים בציבור הדתי-לאומי, ביניהם הרצי"ה קוק.
נפטר בו' באלול תשכ"ט ונקבר על יד חמיו הרב אפשטיין בחלקת הנביאים שבהר הזיתים.
ספריו[עריכה]
- ספר הכוזרי ערוך לפי עניינים על ידי הרב סרנא.
- עיונים בספר מסילת ישרים
- ספר אור ישראל לרבי ישראל סלנטר ערוך לפי עניינים על ידי הרב סרנא.
- בית יחזקאל- שיעורים על הש"ס (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא; ברכות, שבת ופסחים; יבמות וכתובות; נדרים, גיטין וקידושין; עניינים בש"ס וברמב"ם).
- דליות יחזקאל- דרשות ומאמרים
- חלק א- על פי פרקי התורה
- חלק ב- עהודת ה', מוסר, חינוך, ישיבות ועוד.
- חלק ג
- [ חלק ד] תפילה, תרי"ג מצוות, לימוד המוסר, סדר מסירת התורה שבע"פ, מסכת אבות, עניני המדות, הנהגות בענייני מוסר והנהגות על פי ספר חסידים.
- חלק ה- הערות בדברי חובות הלבבות, שערי תשובה, מורה נבוכים, ספר הישר לרבינו תם דרף החיים לרבי חיים ויטאל ומסילת ישרים, צוואות הוריו, הספדים עליו ועל רעייתו ומאמרים בענייני ישיבת חברון.
- על התורה ועל הנביאים
- נעשה ונשמע- שמיעה, ראיה ומעשה.
תלמידיו[עריכה]
- בנו הרב חיים יעקב סרנא- ראש ישיבת חברון
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יוסף לייטר, "כולם היו תלמידיו", 'שבת בשבתו' פרשת כי תצא תשע"ג.