המבול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת קטגוריה) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=מיעוט בסקירת התוכן התורני.}} | |||
==הסיפור המקראי== | ==הסיפור המקראי== | ||
ב[[פרשת נח]] מובא: | ב[[פרשת נח]] מובא: | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול<ref>דף שבועי, של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב</ref>. | הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול<ref>דף שבועי, של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב</ref>. | ||
ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול. | ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[נח]] | *[[נח]] | ||
*[[ארכיאולוגיה מקראית]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*סרטון "[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]" באתר "הדוס". | *סרטון "[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]" באתר "הדוס". | ||
גרסה אחרונה מ־20:55, 20 באוקטובר 2013
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מיעוט בסקירת התוכן התורני.. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הסיפור המקראי[עריכה]
בפרשת נח מובא:
- ההכנות למבול - הקב"ה מצווה לנח כיצד יבנה את התיבה: " שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ. (שם,ו', ט"ו-ט"ז). לפי רש"י הוא בנה את התיבה במשך 120 שנה. מפורטת גם מי האוכלוסייה אשר תהיה בתיבה. וכן יש התראה על הצפוי: יהיה גשם ארבעים יום. הוא אינו מקבל מידע מראש על אורך הזמן שיהיה עליו לשהות בתיבה.
- המבול - החל בי"ז לחודש השני, בפריצת המים ממעמקי האדמה ומירידת מי הגשמים :" נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.(שם,ז', י"א). המבול התרחש בשנתו ה-600 של נח, שנת 1656 לבריאת העולם. לאחר 150 יום "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת-רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ".(שם,שם,כ"ב). בי"ז לחודש השביעי התיבה של נח נוחתת על הר אררט. הוא יוצא מהתיבה רק בכ"ב לחודש השני - פרק הזמן שהיה בתיבה - עם משפחתו ובעלי החיים - היה יותר משנה.
הדים היסטוריים[עריכה]
הואיל והמבול היה אסון כלל-עולמי, ונח היה אבי כל האנושות, סיפורו נשמר גם אצל שאר האומות, ולא רק בתורת ישראל. לסיפור המבול ותיבת נח ישנן מקבילות בעמים ובתרבויות שונות ורבות, וכגון: יוון, אירלנד, גרמניה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, סין, אינדונזיה, פולינזיה ועוד רבות. החוקרים מונים מאתיים ושבע עשרה תרבויות בעולם שמספרים על המבול[1]. ויש לציין שבמיתולוגיה הבבלית העתיקה, וכן במיתולוגיה הפרסית העתיקה, הסיפור הוא בעל דמיון רב במיוחד, שמסופר על אדם שהכניס את החיות לספינה של עץ כדי להציל אותם מהמבול.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סרטון "המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות" באתר "הדוס".
הערות שוליים
- ↑ דף שבועי, של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב