רבי יחיאל מיכל רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''רבי יחיאל מיכל רבינוביץ'''' היה רבה של סטוצין, מגדולי הלמדנים ותלמידי החכמים בליטא בדור שלפני ה[[שוא...) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי ברוך בער ליבוביץ']] |
גרסה מ־18:15, 20 בנובמבר 2013
|
רבי יחיאל מיכל רבינוביץ' היה רבה של סטוצין, מגדולי הלמדנים ותלמידי החכמים בליטא בדור שלפני השואה. מחבר הספר אפיקי ים. נספה בשואה.
נולד בסלוצק לר' מרדכי יונה רבינוביץ', מלמדני העיר, בן למשפחת רבנים מפורסמת. בגיל צעיר נחשב ללמדן מופלג, וכשהיה בן 9 שמע שיעור מפי הרב ברוך דוב ליבוביץ (שהיה אז בן 14). לאחר שראה את חריפותו של ר' ברוך בער, שאל אותו כיצד יהפך גם הוא ללמדן כזה, ור' ברוך בער עודד אותו ללמוד בעמקות ובפלפול. לאחר שר' יחיאל מיכל התפרסם בעולם הישיבות, התבטא ר' ברוך בער: "האפיקי ים הוא שלי!"[1].
למד אצל רבי ירוחם יהודה לייב פרלמן ("הגדול" ממינסק), ממנו שאב את דרכי הלימוד.
נשא את בתו של ר' אפרים יעקב הכהן קפלן, ועבר לגור בביתו בלעכוביץ'. בתקופה זו החל לקבץ את חידושיו, והוציא לאור את ספרו הראשון.
בהמשך עבר לברנוביץ', תוך כדי סירוב להצעות רבנות שונות, שם החל לעסוק זמן קצוב במסחר. אף על פי שלא כיהן בשום תפקיד רשמי, הוא תפס מקום של כבוד בעיר, ניהל הרבה מענייניה הרוחניים, העביר שיעורים (בהם השתתפו בעלי הבתים ותלמידי הישיבות כאחד), ניהל קרנות גמ"ח וצדקה ועוד.
הוא היה ממייסדי ישיבת "אהל תורה" בעיר, בראשות רבי אלחנן וסרמן, וטיפל באחזקתה. במסגרת זו הוציא לאור את הקובץ "אהל תורה". הוא הפך לחברו הקרוב של הרב וסרמן, ויחד הם נהגו לצאת בימי שישי ולדחוק בבעלי החנויות לסגור את חנויותיהם זמן מספיק לפני כניסת השבת.
עמד בקשרים טובים עם גדולי דורו בהם רבי ישראל מאיר הכהן, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי (שהיה קרוב משפחתו), רבי מנחם זמבה, רבי אלכסנדר משה לפידות ועוד.
בעקבות הקשיים הכלכליים שנגרמו כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה נאלץ לקבל על עצמו משרת רבנות[2]. הוא הוזמן על ידי הרב יהודה לייב חסמן למלא את מקומו ברבנות העיר סטוצין. אע"פ שעזב את עירו ברנוביץ', עדיין המשיכו רבים מאנשיה להתייעץ עמו, והקהילה אף היתה פונה אליו בהכרעות כבדות. דרכו היתה להשתמש במידת האפשר ב"כוח דהיתרא עדיף". בנוסך הוא כיהן כחבר ב"התאחדות הרבנים וראשי הישיבות במחוז פלכי המזרח" יחד עם ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי, ר' אלחנן וסרמן, הרב אהרן קוטלר, הרב זלמן סורוצקין, הרב מאיר קרליץ ועוד.
בנו רבי יצחק שימש כרב במאטל.
עם עזיבתו של ר' מאיר קרליץ את הרבנות בלעכוביץ', אולם בטרם הפסיק לעבור לשם ולהתחיל בכהונתו נקלח על ידי הנצאים למחנה ההשמדה ונרצח.
ספרו המפורסם "אפיקי ים" הכולל חקירות ועניינים למדניים, נחשב לספר לימוד בסיסי בעולם הישיבות הליטאיות. שני חלקי הספר יצאו עוד בחיי המחבר. ספר נוסף שכתב הינו שו"ת "אפיקי ים", שיצא אף הוא בחייו.