פירוש רש"י למקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 20:34, 14 בדצמבר 2013 (IST)

פירושו של רבי שלמה יצחקי (רש"י) על המקרא נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התנ"ך.

חשיבותו ומרכזיותו

פירוש רש"י זכה לחשיבות מיוחדת ובולטת, יותר משאר מפרשי התנ"ך, ובייחוד פירושו על חמישה חומשי תורה. חשיבות זו באה לידי ביטוי, למשל, בכך שהובא בשולחן ערוך (או"ח רפה) שאפשר ללמוד במסגרת שניים מקרא ואחד תרגום את פירוש רש"י במקום תרגום אונקלוס, ומוסיף: "וירא שמיים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".

חשיבותו באה לידי ביטוי בכך שכמעט בכל החומשים הודפס פירוש רש"י. גם ריבוי החיבורים שנתחברו על פירושו מעיד על החשיבות הרבה שמיוחסת לפירוש זה.

דרכו

רש"י נחשב לאחד מגדולי פרשני הפשט, אך גם לא ממעט להביא מפירושי חז"ל בגמרא ובמדרשים. הוא מנסח את דרכו: "יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" (רש"י בראשית ג ח). כלומר, מטרתו של רש"י איננה להביא את המדרשים הרבים שנדרשו על הפסוקים, אלא לפרש את פשטי המקראות, אך כאשר ישנו קושי בפשט המתורץ על ידי דברי חז"ל, רש"י יצטט מדבריהם. לעיתים, רש"י מפרש את הפשט, ולאחר מכן מביא את המדרש.

כמו כן, לעיתים קרובות רש"י עוסק בדקדוק ובפילולוגיה של התנ"ך.

מקורותיו

רש"י שאב את פירושו ממקורות רבים. מלבד דרך הפשט המקורית שלו, בפירושיו מתבסס רבות על דברי הגרמא בבבלי ובירושלמי, ועל המדרשים רבה, תנחומא, סדר עולם רבה, ספרי, ספרא, מכילתא, פרקי דרבי אליעזר ועוד. כמו כן, במקומות רבים הוא מציין שפירושו מתבסס על תרגום אונקלוס (על התורה) ותרגום יונתן בן עוזיאל (על הנ"ך). גם מפירושי הראשונים שלנפיו מרבה רש"י להביא, בייחוד מחיבורי מנחם בן סרוק ורבי משה הדרשן.

כתיבת הפירוש והדפסתו

מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר תורת חיים את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה" - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה'רל"ב (1474). נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה. מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.

בשנת ה'תרמ"ב (1481)בעיר בולוניה הפירוש הורפס לראשונה עם חומש. המהדורה עליה התבסס "תורת חיים" היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו בקריאה נוספת להלן).

מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת מקראות גדולות - הכתר לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש"י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש"כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה". נוצר מיגוון רחב של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש"י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.

חיבורים על פירושו

בשל חשיבותו ומרכזיותו של פירוש רש"י על התורה, חכמי ישראל לאורך הדורות כתבו פירושים וחיבורים המאירים, מסבירים ומרחיבים את דבריו, ומצויים כיום מעל למאה חיבורים על פירוש רש"י.

• שפתי חכמים- החיבור הנודע ביותר על פירוש רש"י, שחובר על ידי רבי שבתי בס
• אחד הפירושים הידועים והמםורסמים הינו הספר "גור אריה" שכתב המהר"ל מפראג. חיבור

שפתי חכמים

רא"ם

לפשוטו של רש"י

שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת "לפשוטו של רש"י". בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:

1. הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום אונקלוס ו"מדרש רבה" ומיעוטו על התנחומא, תנחומא ישן, התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, פרקי דרי אליעזר ועוד. רש"י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו.
2. כאשר רש"י מפרש נושא מסויים במקומות שונים, לעיתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.
3. השוואת פירוש רש"י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.
4. נעשה שימוש במפרשים לדברי רש"י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.
5. כאשר רש"י מציג "מדרש", הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב"פשט".

גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש"י לר' אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס"ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגירסה בדפוס הראשון של פירוש רש"י, שהופיע בשנת רל"ה ברג'יו קלבריה, שונה באופן משמעותי הוא ציין זאת.

לדרכו של רש"י

משה אליהו כתב על דרכו של רש"י ופרט את שיטתו כך:

1. פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו .
   1. בחירה במדרש אחד מרבים .
   2. עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .
   3. העברת מדרש ממקומו למקום אחר .
   4. קיצור המקורות .
2. הסבר דרכו של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל .
   1. פשוטו של מקרא .
   2. האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו .
   3. דוגמאות ספר שמות פרק א' פס' ח- כב .
3. דוגמאות בפירוש רש"י בשימושו במדרשי חז"ל - מספר בראשית ומספר שמות.

הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש"י הן:

1. המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה.
2. סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור.
3. הבנתו של רש"י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.

מחיקות בפירוש רש"י

ראו המחיקה בפס רחב

בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)

• המאורות הגדולים וגו' -

שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":(, אי. ט"ז)

• התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" (שם, כ"א).
• ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":( כ"ד,י"ג)
• נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".(כ"ה,ו')
• ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". (מ"א,א')