רבי יחיאל ב"ר אורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]] ול[[רבי אליעזר ב"ר נתן]] ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע. | יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]] ול[[רבי אליעזר ב"ר נתן]] ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע. | ||
תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור|זכרון יהודה קעט|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו | תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור|זכרון יהודה קעט|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שראו אותו מצחק'''". | ||
פטירתו | פטירתו היתה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53. | ||
בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה). | בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה). | ||
ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה {{מקור| | ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה {{מקור|טור יורה דעה רעח}}; {{מקור|ריב"ש רעג}} ועוד). | ||
==משפחות ותלמידיו== | ==משפחות ותלמידיו== | ||
גרסה אחרונה מ־00:23, 23 בפברואר 2014
|
|
רבי יחיאל ב"ר אורי היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של רבנו אשר.
תולדות חייו[עריכה]
יחוסו מגיע לרבנו גרשום מאור הגולה ולרבי אליעזר ב"ר נתן ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע.
תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של רבי יהודה החסיד ובעל הרוקח. שימש כרב וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה[1]. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו רבי יהודה בן הרא"ש (זכרון יהודה קעט): "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות[2] ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שראו אותו מצחק".
פטירתו היתה בחול המועד סוכות שנת כ"ד, בגיל 53.
בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).
ספרו היחידי שהודפס הוא "ספר על עסק התורה" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה טור יורה דעה רעח; ריב"ש רעג ועוד).
משפחות ותלמידיו[עריכה]
היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של מהר"ם מרוטנבורג (ורבו של הרא"ש). בנו השני היה ר' אליעזר, שהיה תלמיד חכם ונפטר בן 27. בן נוסף היה רבנו אשר המפורסם. בניו היו תלמידיו. חתנו הוא ר' אלעזר ב"ר שלמה יודלין מקלן.
נכדיו המפורסמים היו רבי יעקב בן אשר- בעל הטורים, רבי יהודה בן הרא"ש- רב בטולדו, רבי יחיאל בן הרא"ש שקרוי על שמו ועוד.
לקריאה נוספת[עריכה]
- א"ח פריימן, הרא"ש, פרק א'.
| תקופת חייו של רבי יחיאל ב"ר אורי על ציר הזמן |
|---|
 |