רבי יום טוב צהלון: הבדלים בין גרסאות בדף

שער שו"ת מהריט"ץ מהדורת ירושלים תשמ"ה

רבי יום טוב צהלון (מהריט"ץ) היה מגדולי הפוסקים בצפת בראשית תקופת האחרונים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בצפת בסביבות שנת שיט לרבי משה צהלון, בן למשפחת צהלון שמוצאה מספרד והעמידה רבנים וחכמים באיטליה ובארצות המזרח. בצעירותו למד יחד עם רבי יעקב אבולעפיא (יתכן שהיה זה אצל רבי יוסף קארו). היחיד מכל רבותיו הידוע לנו עליו הוא רבי משה בסודיה. בהיותו כבן 11 נאלץ לברוח עם משפחתו לכפרים הסמוכים לצפת, שם שהה עד שנת ש"ל (מהריט"ץ החדשות פא). על תקופת צעירותו כתב בהקדמתו לספרו 'מגן אבות' (שנכתב בהיותו בן 17):

"ערב ובוקר וצהריים, רובץ בין המשפתים, לשקוד על דלתיים, רובץ תחת משא דבר ה', מתאבק בעפר אצילי בני ישראל, לשתות בצמא מעט מה מדבריהם, ולא שלותי ולא שקטתי, שקדתי ואהיה כציפור בודד ומתבודד לדעת את חוקי האלקים... תיתי לי כי לא נתתי השב רוחי... ונפשי להרגיעהה אוכל קמעא ואישן קמעא, אם לא בכסות דמעה, אדעה ארדפה לדעת את ה'... ככהה אעשה כל הימים, להרבות תנים בתורת שעשועים, כל ימי עני רעים- אלו בעלי תלמוד, עיניתי בצום נפשי כי יפליא ממני דבר... רבת שבעה לה נפשי הלעג וקלס, ונערים יתקלסו בי תחת רדפי טוב הייתי חרפה להם יען וביען במשפטיהם משפט בני הנעורים מאסתי לעשות כמעשיהם, ולא אקרב אליהם, ראוני יניעו ראשם כי פרצתי גדרותם מנת חלקם וכוסם, ומפני לא חשכו (חסכו) רוק בחרוק עלי שנם, שננו לשונם ברוב אונם, ובכל זאת לא שב אחרי ימיני, בכל כוחי וראשית אוני, אם לבינה אקרא למסורת, קל לראש ונוח לתשחורת לעמוד ולשבת ולשמש תלמידי חכמים... ואני לא נטיתי לבי הבצע, בחוקות ה' אשתעשע, עשיתי אזני כאפרכסת לשמוע ולשמור ולעשות דברי חכמים כדורבנות"

מהריט"ץ היה נחשב לרב חשוב בגיל צעיר. בשנת של"ז (בהיותו כבן 17-18) כבר נתן הסכמה לספר יחד עם זקני הדור המבי"ט (שהיה אז בן 77) ומהר"ם אלשיך (שהיה אז בן 69), ובאותה תקופה הוציא לאור את ספרו הראשון. בגיל 21 השתתף בפולמוס גדול אודות מקרה קיצוני של יבום (שארע לכלתו של רבי יוסף קארו) (מהריט"ץ החדשות מב).

בהיותו כבן 25 פרצה בצפת מגפה והוא ברח שוב לכפרים שסביבות העיר (מהריט"ץ החדשות פא), ומשם המשיך לארם צובא ולקושטא.

בסביבות שנת שנ"ה חזר לצפת, ובין השנים שנ"ו-שנ"ט היה בן שבעת החכמים שנסמכו על ידי מהר"י בירב השני. ישנם מקורות לפיהם מהריט"ץ שימש כדיין וראש ישיבה בצפת. כמו כן, הוא סמך להוראה את רבי אהרן ברכיה ממודינה.

בשהת שס"ב נמצא בצידון, ובשנת שס"ה שוב נמצא בצפת. כמו כן, ידוע לנו כי היה גם במצרים (מהריט"ץ החדשות קכט). יש שכתבו כי מהריט"ץ היה בהולנד ובאיטליה, אולם כפי הנראה אין זה נכון.

נפטר כנראה בסביבות שנת ש"פ. לגבי מקום קבורתו, ישנן עדויות לפיהן נקבר במערה בסמוך לבית העלמין העתיק בצפת (יערי, מסעות ארץ ישראל, תשל"ו, עמ' 443), וישנן מסורות לפיהן נקבר בהר הזיתים בירושלים.

ספריו[עריכה]

• שאלות ותשובות מהריט"ץ
• שו"ת מהריט"ץ החדשות
• מגן אבות- על אבות דרבי נתן- נותר בכתב יד. נכתב בהיותו בן 17, מכיל כ-340 עמ'.
• לקח טוב- על מגילת אסתר- נכתב בהיותו כבן 17. ספר זה היה הספר הראשון שנדפס בארץ ישראל
• חידושים על חלקים ממסכת בבא מציעא

מהריט"ץ רומז בדבריו (למשל: מהריט"ץ החדשות רלג, פה ועוד) כי כתב חידושים למסכתות נוספות.

פסיקותיו[עריכה]

נראה שכבר בדורו פסיקותיו התקבלו כהלכה פסוקה למעשה. אמנם תשובותיו הודפסו רק כ-70 שנה לאחר פטירתו, ולכן היו מהאחרונים שלא ראו את תשובותיו ולא השתמשו בהן, ומשהודפסו תשובותיו (ונציה תנ"ד) כל הפוסקים שלאחריו הביאו את דבריו.

בפסקיו הוא מגלה תקיפות רבה ואינו נושא פנים לאיש. הוא תקף לא אחת חכמים בנ י דורו שהשיבו תשובה שלדעתו היתה מוטעית. עם זאת, את כתבי הראשונים קיבל כמעט בלי לחלוק עליהם (למשל:רש"י (מהריט"ץ החדשות יב), מהרא"י- (מהריט"ץ החדשות כד), רמב"ם- (מהריט"ץ החדשות כז), רמב"ן- תשובות בכתב יד סי' צה).

הוא מעיד על עצמו כי הואמ יראי ההוראה (מהריט"ץ החדשות רכו ועוד).

לקריאה נוספת[עריכה]

• יעקב י. שפיגל, מבוא לשו"ת מהריט"ץ החדשות, הוצאת מכון ירושלים תש"מ.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שו"ת מהריט"ץ באתר היברו בוקס.
• ספר לקח טוב באתר היברו בוקס

תקופת חייו של רבי יום טוב צהלון על ציר הזמן