הרב מאיר מאזוז: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←השקפתו) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
# על [[ופל]] יש לברך "שהכל נהיה בדברו"<ref>כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'"{{דרוש מקור}} של [[הרב משה לוי]].</ref>. | # על [[ופל]] יש לברך "שהכל נהיה בדברו"<ref>כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'"{{דרוש מקור}} של [[הרב משה לוי]].</ref>. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־22:16, 17 באפריל 2014
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הרב מאיר נסים מאזוז (יש המכנים אותו על שם חתימתו נאמ"ן ס"ט- נאום אני מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש ישיבת כסא רחמים וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.
תולדות חייו
נולד באי ג'רבה שבתוניסיה לאביו הרב מצליח מאזוז (מחבר "שו"ת איש מצליח"), מגדולי רבני תוניסיה וג'רבא ומייסד ישיבת כסא רחמים באי, על שם הרב רחמים חי חויתה הכהן, הרב הראשי לתוניסיה. כבר בנערותו, בהיותו בן שבע עשרה החל להעביר שיעורי גמרא בישיבה שהוקמה על ידי חסידי חב"ד בתוניסיה.
עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א, לאחר שאביו הרב מצליח נרצח על ידי ערבי. בארץ הקים את ישיבת כסא רחמים בבני ברק.
הרב מאזוז נודע בידיעותיו בתחום דקדוק השפה העברית. [1]
הרב מאזוז דואג להדגיש כי בני עדות המזרח אינם נחותים מאחיהם האשכנזים, וכי יש להם להיות גאים במסורותיהם ובדרכי לימודם. בהקשר זה, פרסם הרב מאזוז מאמרים וחוברת אודות שיטת העיון הספרדית, לאחר שראה כי דרך העיון האשכנזית משתלטת גם על הישיבות הספרדיות, וכן פעל להוצאת סידורים ולבירור צורת הגיית האותיות והמילים.
חיבוריו
הרב מאזוז עסק רבות בהוצאת כתבי חכמי ספרד לאור, ובשל כך פחות עסק בהוצאת כתביו הוא (ובדרך מליצה הזכיר על זה את הפסוק בשיר השירים: "כרמי שלי לא נטרתי"[2]). בין ספריו שנדפסו:
- אמת קנה- ביאור לספר תהילים.
- לא תשיך- על פרק איזהו נשך במסכת בבא מציעא.
- ארים ניסי- על מסכת יבמות ומגילה.
- סלת נקיה - על קידוש החודש.
- שו"ת מקור נאמן בהלכה ובהשקפה.
וכן מאמרים רבים שמפוזרים בבמות שונות, בעיקר בירחון "אור תורה".
מפסקיו
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב מאזוז באתר ישיבת כסא רחמים
- ד"ר אהרן ארנד, יחסו של הרב מאיר מאזוז למדינת ישראל, דף שבועי של אוניברסיטת בר אילן, גיליון 856, פרשות תזריע-מצֹרע ויום העצמאות תש"ע
הערות שוליים
- ↑ מחקרו בענין הברת האותיות נדפס לראשונה בשו"ת יצחק ירנן (של גיסו הרב יצחק ברדא), ובקיצור יותר בקונטרס "אוקמי גירסא" שנדפס בסוף סידור איש מצליח.
- ↑ בהסכמתו לשו"ת מקור נאמן.
- ↑ כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'"(דרוש מקור) של הרב משה לוי.