הרב רחמים חי חויתה הכהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי רחמים חי חויתה הכהן''' היה רבה של תוניס וממנהיגי יהדות תוניס.  
'''רבי רחמים חי חויתה הכהן''' היה רבה של ג'רבה ולאחר מכן רב מושב ברכיה. מגדולי רבני ופוסקי יהדות תוניסיה.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בג'רבא בכ"ב ב[[סיון]] תרס"א, לאביו רבי חנינא מצאצאי רבי שאול הכהן, הרב הראשי לג'רבא, המיוחס ל[[עזרא הסופר]].  
נולד בג'רבא בכ"ב ב[[סיון]] תרס"א, לאביו רבי חנינא מצאצאי רבי שאול הכהן, הרב הראשי לג'רבא, המיוחס ל[[עזרא הסופר]].  
שורה 15: שורה 15:
במשך כארבע שנים, שימש רבי רחמים כראב"ד ג'רבא עד עלייתו ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אב]] תשי"ד. הוא השתקע במושב ברכיה הסמוך לאשקלון, ותוך זמן קצר התמנה להיות רב המושב.  
במשך כארבע שנים, שימש רבי רחמים כראב"ד ג'רבא עד עלייתו ל[[ארץ ישראל]] בחודש [[אב]] תשי"ד. הוא השתקע במושב ברכיה הסמוך לאשקלון, ותוך זמן קצר התמנה להיות רב המושב.  


בי' ב[[שבט]] תשי"ט, בהיותו בן 58, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים.
נפטר בי' ב[[שבט]] תשי"ט, בהיותו בן 58, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים.
[[תמונה:Rav chueta.JPG|200px|שמאל|ממוזער|מצבתו בהר המנוחות]]
על שמו נקראת [[ישיבת כסא רחמים]] שייסד תלמידו רבי מצליח מאזוז.


על שמו נקראת [[ישיבת כסא רחמים]] שייסד תלמידו רבי מצליח מאזוז.
==תלמידיו==
==תלמידיו==
*גדול תלמידיו- [[רבי מצליח מאזוז]]- בעל "איש מצליח", איתו למד בחברותא בהפסקות על מנת לקדמו.  
*גדול תלמידיו- [[הרב מצליח מאזוז]]- בעל "איש מצליח", איתו למד בחברותא בהפסקות על מנת לקדמו.  
*[[הרב רפאל כדיר צבאן]]- רבה של [[נתיבות]]
*[[הרב רפאל כדיר צבאן]]- רבה של [[נתיבות]]
*[[רבי ינון חורי]]
*[[רבי ינון חורי]]
שורה 27: שורה 28:
==ספריו==
==ספריו==
*[[שו"ת]] '''שמחת כהן'''
*[[שו"ת]] '''שמחת כהן'''
* '''ליקוט כהונה'''- פסקי הלכות ומנהגים על [[יורה דעה]]
*'''מגיד דבריו ליעקב'''- על [[הגדה של פסח]]
*'''מגיד דבריו ליעקב'''- על [[הגדה של פסח]]
*'''מנחת כהן'''- על התורה
*'''מנחת כהן'''- על התורה
שורה 35: שורה 37:
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבני ישובים בישראל]]
[[קטגוריה:רבנים תוניסאים]]
[[קטגוריה:מפרשי ההגדה של פסח]]
[[קטגוריה:רבני ג'רבה]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]]

גרסה אחרונה מ־01:51, 20 באפריל 2014

רבי רחמים חי חויתה הכהן היה רבה של ג'רבה ולאחר מכן רב מושב ברכיה. מגדולי רבני ופוסקי יהדות תוניסיה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בג'רבא בכ"ב בסיון תרס"א, לאביו רבי חנינא מצאצאי רבי שאול הכהן, הרב הראשי לג'רבא, המיוחס לעזרא הסופר.

בצעירותו למד אצל רבי דידו הכהן, שהעריכו ביותר.

בשנת תרע"ו בהיותו בן חמש עשרה שנים בלבד, הצטרף לשיעור ההוראה של ראב"ד ג'רבא, רבי משה כלפון הכהן.

באותה תקופה החל כותב תשובות הלכתיות ארוכות וחשובות, ובהמשך החל להתכתב עם גדולי דורו. הוא חפץ ללמוד הלכות שחיטה, אולם שוחטי ג'רבא סרבו ללמדו מחשש שיהפך לשוחט מומחה ויפגע בפרנסתם. לאור זאת, עבר ללמוד בעיר תוניס, שם נסמך להיות שוחט. כששהה בתוניס, למד תורה מפי גדולי העיר ובראשם רבי דוד כטורזה.

לאחר נישואיו, התמנה רבי רחמים לסופר בית הדין. בגיל עשרים ושתיים החל ללמד תורה את הרב מצליח מאזוז ואת הרב רפאל כדיר צבאן ביוזמת אבותיהם. לאור הצלחתו, הפך תוך זמן קצר להיות ראש ישיבה בג'רבא. הוא הדגיש לתלמידיו את חשיבות כתיבת החידושים, ובישיבתו הנהיג לכתוב לפחות דף חידושים מדי יום.

בשנת תרצ"א נפטר רבי ציון הכהן יהונתן ראב"ד ג'רבא, וחכמי העיר רצו למנות את רבי רחמים לדיין ורב בעיר, אך הוא סרב מפני שרצה להמשיך בעבודתו כראש ישיבה. רק לאחר שהוחלט כי תלמידו הרב רפאל כדיר צבאן ימלא את מקומו כמלמד התלמידים הצעירים, והוא ישב על כסא הדיינות וימשיך ללמד את התלמידים הבוגרים, הסכים למינוי, ומשנפטר רבי משה כלפון הכהן, התמנה לראב"ד ג'רבא.

במשך כארבע שנים, שימש רבי רחמים כראב"ד ג'רבא עד עלייתו לארץ ישראל בחודש אב תשי"ד. הוא השתקע במושב ברכיה הסמוך לאשקלון, ותוך זמן קצר התמנה להיות רב המושב.

נפטר בי' בשבט תשי"ט, בהיותו בן 58, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים.

מצבתו בהר המנוחות

על שמו נקראת ישיבת כסא רחמים שייסד תלמידו רבי מצליח מאזוז.

תלמידיו[עריכה]


ועוד

ספריו[עריכה]

  • שו"ת שמחת כהן
  • ליקוט כהונה- פסקי הלכות ומנהגים על יורה דעה
  • מגיד דבריו ליעקב- על הגדה של פסח
  • מנחת כהן- על התורה
  • מנחת ערב- דברי מוסר וסיפורים על התורה
  • פרחי כהונה- חידושים על התלמוד הבבלי