רבי אליעזר ב"ר נתן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|ראב"ן|בעל המנהיג|ראב"ן הירחי}} | |||
'''רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן)''' היה מ[[בעלי התוספות]] באשכנז, [[פוסק]] ופייטן. חי ב[[מגנצא]] בסביבות שנת ד'תת"נ. תלמידו של [[רבי יצחק ב"ר אשר]] הלוי- ריב"א. חיבורו העיקרי הוא "'''אבן העזר'''" המחולק לשלושה חלקים. חלק ראשון- [[שאלות ותשובות]]. חלק שני- פסקי הלכה למסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]] ו[[מסכת נידה|נידה]]. חלק שלשי- פסיק הלכה ל[[סדר מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]], ביאורים ל[[תפילה]], הסברי סוגיות ופירושים לאגדות. פירושיו על התלמוד מובאים פעמים רבות ב[[תוספות]].{{ש}} כתב פיוטים רבים לשבתות מיוחדות, לחגים, קינות, וכן קונטרס "'''גזרות תתנ"ו'''" המתאר את רדיפות היהודים ב[[פרעות תתנ"ו]] והשמדתם, וכן קינות על הפרעות. | '''רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן)''' היה מ[[בעלי התוספות]] באשכנז, [[פוסק]] ופייטן. חי ב[[מגנצא]] בסביבות שנת ד'תת"נ. תלמידו של [[רבי יצחק ב"ר אשר]] הלוי- ריב"א. חיבורו העיקרי הוא "'''אבן העזר'''" המחולק לשלושה חלקים. חלק ראשון- [[שאלות ותשובות]]. חלק שני- פסקי הלכה למסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]], [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]] ו[[מסכת נידה|נידה]]. חלק שלשי- פסיק הלכה ל[[סדר מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]], ביאורים ל[[תפילה]], הסברי סוגיות ופירושים לאגדות. פירושיו על התלמוד מובאים פעמים רבות ב[[תוספות]].{{ש}} כתב פיוטים רבים לשבתות מיוחדות, לחגים, קינות, וכן קונטרס "'''גזרות תתנ"ו'''" המתאר את רדיפות היהודים ב[[פרעות תתנ"ו]] והשמדתם, וכן קינות על הפרעות. | ||
היה בקשרים חזקים עם רבי מאיר ב"ר שמואל חתן [[רש"י]] ועם בניו [[רשב"ם]] ו[[רבנו תם]], ויחד עם השניים האחרונים עמד בראש כינוס של מאה חמישים רבנים בטרוייש בשנת ד'תתק"ו, ובו תקנט תקנות רבות הנוגעות לחיי הקהילה היהודית באשכנז וצרפת. | היה בקשרים חזקים עם רבי מאיר ב"ר שמואל חתן [[רש"י]] ועם בניו [[רשב"ם]] ו[[רבנו תם]], ויחד עם השניים האחרונים עמד בראש כינוס של מאה חמישים רבנים בטרוייש בשנת ד'תתק"ו, ובו תקנט תקנות רבות הנוגעות לחיי הקהילה היהודית באשכנז וצרפת. | ||
על צאצאיו נמנים [[רבי יחיאל ב"ר אורי]], בנו ה[[רא"ש]] ובניו [[רבי יחיאל בן הרא"ש|רבי יחיאל]], [[רבי יעקב בן הרא"ש|רבי יעקב]] ו[[רבי יהודה בן הרא"ש| רבי יהודה]]. | |||
{{מיון רגיל:אליעזר ב"ר נתן}} | {{מיון רגיל:אליעזר ב"ר נתן}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]][[קטגוריה:פוסקים]][[קטגוריה:פרשני התלמוד]][[קטגוריה:בעלי התוספות]][[קטגוריה:פייטנים]][[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | |||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | |||
[[קטגוריה:בעלי התוספות]] | |||
[[קטגוריה:פייטנים]] | |||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:38, 27 באפריל 2014
|
|
- הדף "ראב"ן" מפנה לכאן. לערך העוסק בבעל המנהיג, ראו ראב"ן הירחי.
רבי אליעזר ב"ר נתן (ראב"ן) היה מבעלי התוספות באשכנז, פוסק ופייטן. חי במגנצא בסביבות שנת ד'תת"נ. תלמידו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי- ריב"א. חיבורו העיקרי הוא "אבן העזר" המחולק לשלושה חלקים. חלק ראשון- שאלות ותשובות. חלק שני- פסקי הלכה למסכתות ברכות, חולין, עבודה זרה ונידה. חלק שלשי- פסיק הלכה לסדר מועד ונשים ונזיקין, ביאורים לתפילה, הסברי סוגיות ופירושים לאגדות. פירושיו על התלמוד מובאים פעמים רבות בתוספות.
כתב פיוטים רבים לשבתות מיוחדות, לחגים, קינות, וכן קונטרס "גזרות תתנ"ו" המתאר את רדיפות היהודים בפרעות תתנ"ו והשמדתם, וכן קינות על הפרעות.
היה בקשרים חזקים עם רבי מאיר ב"ר שמואל חתן רש"י ועם בניו רשב"ם ורבנו תם, ויחד עם השניים האחרונים עמד בראש כינוס של מאה חמישים רבנים בטרוייש בשנת ד'תתק"ו, ובו תקנט תקנות רבות הנוגעות לחיי הקהילה היהודית באשכנז וצרפת.
על צאצאיו נמנים רבי יחיאל ב"ר אורי, בנו הרא"ש ובניו רבי יחיאל, רבי יעקב ו רבי יהודה.