רבי יהודה החסיד: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Chasidim.jpg| | [[תמונה:Chasidim.jpg|שמאל|ממוזער|200px| שער ספר חסידים, ורשה תרכ"ו]] | ||
'''רבי יהודה החסיד''' היה ראש "[[חסידי אשכנז]]", ראש ישיבה מקובל ופייטן, בעל "[[ספר חסידים]]". | '''רבי יהודה החסיד''' היה ראש "[[חסידי אשכנז]]", ראש ישיבה מקובל ופייטן, בעל "[[ספר חסידים]]". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
*'''מאמר על שם ע"ב''' | *'''מאמר על שם ע"ב''' | ||
===מיוחס=== | ===מיוחס=== | ||
*פירוש לתורה | *פירוש לתורה<ref>כתב [[הרב משה פיינשטיין]] {{מקור|(}}{{מקור|אגרות משה יו"ד ג קיד$שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' קיד}}{{מקור|-}}{{מקור|אגרות משה יו"ד ג קטו$קטו}}{{מקור|)}} שספר זה מזוייף הוא, ואינו של רבי יהודה החסיד, והאריך לבאר שהמזייף הוא גם [[שקר|שקרן]] וגם [[אפיקורס]].</ref> | ||
*פירוש ל[[ספר יצירה]] | *פירוש ל[[ספר יצירה]] | ||
*'''ספר החכמה''' | *'''ספר החכמה''' | ||
*'''ספר האורה''' | *'''ספר האורה''' | ||
*'''ספר גן בושם''' | *'''ספר גן בושם''' | ||
*פיוטים וסליחות שונים, ביניהם [[שיר הכבוד]]. | *פיוטים וסליחות שונים, ביניהם [[שיר הכבוד]]. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* הרב ארי יצחק שבט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/tsavaat-2.htm צוואת רבי יהודה החסיד - האם נכתבה עבור הציבור הרחב או לזרעו] (אתר דעת) | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5939|מסםר שנים=36}} | |||
{{מיון רגיל:יהודה החסיד}} | {{מיון רגיל:יהודה החסיד}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
| שורה 37: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:פייטנים]] | [[קטגוריה:פייטנים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | [[קטגוריה:חכמי אשכנז]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות באשכנז ובגרמניה]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:21, 27 באפריל 2014
|
|
רבי יהודה החסיד היה ראש "חסידי אשכנז", ראש ישיבה מקובל ופייטן, בעל "ספר חסידים".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בסביבות שנת ד'תתק"מ בשפיירא למשפחה ממוצא איטלקי. אביו, המקובל רבי שמואל החסיד (בנו של רבי קלונימוס הזקן) היה ראש ישיבת שפירא.
על פי האגדה, עד גיל שמונה עשרה לא ידע רבי יהודה כלום, אפילו לא להתפלל, אולם אביו הכניסו לעולם התורה על ידי שימוש בשמות קדושים, ואז התגלה כשרונו הגדול. אביו, אמר לאחיו הגדול רבי אברהם, שהיה תלמיד חכם מובהק: "דע שאתה תהיה ראש ישיבה כל ימיך, אבל אחיך יהודה יהיה יודע מה למעלה ומה למטה ואין נעלם ממנו ויהיה בעל מעשים".
למד אצל אביו, שלימדו גם את חכמת הקבלה.
בהמשך עבר משפירא לרגנשבורג (על מעבר זה כתב בשו"ת מהרש"ל כט כי היה "על ידי מעשה שנגעה אשתו בתיבתו שהיו בה סודות קדושים כתובים בקונטרסים"), שם כיהן כראש הישיבה.
נודע בפרישותו וחסידותו, וידוע שהיה מתענה כל השבוע עד שסעודת השבת היתה נחשבת לו לעינוי.
אמרו עליו: "אם היה החסיד בימי הנביאים היה נביא, ואם בימי התנאים היה תנא, ואם בימי האמוראים היה אמורא".
נפטר בשבת זכור, י"ג באדר ד'תתקע"ז (או ט' באדר ד'תתקע"ד).
תלמידיו[עריכה]
- רבי אלעזר מגרמייזא- בעל הרוקח
- רבי שמחה משפירא
- רבי יצחק מוינה- בעל אור זרוע
- רבי יהודה ב"ר קלונימוס- בעל "יחוסי תנאים ואמוראים"
- יתכן שגם ראבי"ה היה תלמידו.
ספריו[עריכה]
- ספר חסידים
- ספר הגימטראות
- צוואת רבי יהודה החסיד
בכתב יד[עריכה]
- ספר הטעמים או טעמי המצוות
- סוד הייחוד
- סוד עלינו לשבח
- מאמר על שם ע"ב
מיוחס[עריכה]
- פירוש לתורה[1]
- פירוש לספר יצירה
- ספר החכמה
- ספר האורה
- ספר גן בושם
- פיוטים וסליחות שונים, ביניהם שיר הכבוד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב ארי יצחק שבט, צוואת רבי יהודה החסיד - האם נכתבה עבור הציבור הרחב או לזרעו (אתר דעת)
הערות שוליים
- ↑ כתב הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' קיד-קטו) שספר זה מזוייף הוא, ואינו של רבי יהודה החסיד, והאריך לבאר שהמזייף הוא גם שקרן וגם אפיקורס.
| תקופת חייו של רבי יהודה החסיד על ציר הזמן |
|---|
 |