רבי שם טוב גאון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת. | נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת. | ||
==היחס אליו== | ==היחס אליו== | ||
למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו בצורה | למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו לחיבורו בצורה ביקורתית מאד. [[רבי יוסף קארו]] כתב: "והדבר ברור לכל מעיין, דבעל מגדל עוז שותא דמרן ה[[ראב"ד]] ז"ל לא גמר, ודבריו לא יועילו ולא יצילו" {{מקור|בית יוסף יורה דעה רד א|כן}}. ה[[רדב"ז]] תוקף את דבריו בחריפות פעמים רבות, למשל: "ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפילו עיון הקל"<ref>{{מקור|רדב"ז שחיטה ז יד}}</ref>, ועל פירוש מסוים שלו אמר: "כי ניים ושכיב אמרה"<ref>{{מקור|רדב"ז שבועות א ד}}</ref> (אמר דבר זה כששכב וישן). ה[[מהרש"ל]] כתב: "וכותב דבריו כמצליף ומקלקל, ומעוות הדברים בלי טעם וריח, ועובר בבל תשחית הדיו... אף שהיה חכם ותלמודי בודאי, אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעיין אחר כך בשמעתא, יהיו הדברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים..." {{מקור|הקדמה ראשונה לים של למה על ב"ק|כן}}. [[רבי שבתי כהן]] כתב: "עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו... הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו בטרם שיכתוב..." {{מקור|ש"ך חושן משפט לו ו|כן}}, ובמקום אחר: "כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט" {{מקור|ש"ך חושן משפט מא יט|כן}}. [[הרב יוסף קאפח]] כתב על פירוש "מגדל עוז": "מרן הכסף משנה היה עדין נפש והתעלם מדברי המגדל עוז בדרך כלל, ורק לעיתים רחוקות שיש בדבריו ממש הוא מביא דבריו. לעומתו הרדב"ז היה תקיף ולא נשא לו פנים, ופעמים רבות הוא כותב על המגדל עוז שלא הבין לא דברי רבנו ולא דברי הראב"ד. עקוב ותוכח, ולא אאריך" {{מקור|שו"ת הריב"ד סימן ג|כן}}. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''מגדל עוז'''- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת הפסרים הראשונים. | * '''מגדל עוז'''- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת הפסרים הראשונים. | ||
גרסה מ־20:08, 25 במאי 2014
|
|
רבי שם טוב גאון מסנאויא היה חכם ומקובל בספרד ובארץ ישראל בתקופת הראשונים, תלמיד הרשב"א. מחבר ספר מגדל עוז על משנה תורה לרמב"ם.
תולדות חייו
נולד בעיר סגוביא שבספרד בשנת מ"ז לאביו רבי אברהם. למד בבצלונה אצל הרשב"א ורבי יצחק בן טודרוס הלוי. ידוע ששהה תקופה מסוימת בטודלה (שו"ת הרשב"א חלק א יב). התפרנס מכתיבת ספרי תורה ומציור עיטורים. כמו כן, העתיק את נוסח המקרא על פי שיטה מיוחדת ומדוייקת. בשנת ע"ג יצא מספרד, ובשנת ע"ה כבר היה בארץ ישראל. הוא התיישב בצפת, שם התגורר לבדו כי "ויהי מימים ימימה מתו עלי בני ובנותי ולא נשאר אלי מיוצאי חלצי, ולא פרי ולא פרי מפרי, ואנכי הולך ערירי" (הקדמה לספר "בדי הארון"). בצפת נמנה על אחד משלושת ראשי הקהילה[1].
נפטר בשנת ק' בערך ונקבר בצפת.
היחס אליו
למרות גדלותו בתורה ובחכמת הנסתר, המפרשים התייחסו לחיבורו בצורה ביקורתית מאד. רבי יוסף קארו כתב: "והדבר ברור לכל מעיין, דבעל מגדל עוז שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא גמר, ודבריו לא יועילו ולא יצילו" (בית יוסף יורה דעה רד א). הרדב"ז תוקף את דבריו בחריפות פעמים רבות, למשל: "ולא עיין בדברי רבינו כלל ואפילו עיון הקל"[2], ועל פירוש מסוים שלו אמר: "כי ניים ושכיב אמרה"[3] (אמר דבר זה כששכב וישן). המהרש"ל כתב: "וכותב דבריו כמצליף ומקלקל, ומעוות הדברים בלי טעם וריח, ועובר בבל תשחית הדיו... אף שהיה חכם ותלמודי בודאי, אבל מי שמעיין ברוב דבריו ובפלפולו ומעיין אחר כך בשמעתא, יהיו הדברים זרים ומבולבלים ואינם מתוקנים..." (הקדמה ראשונה לים של למה על ב"ק). רבי שבתי כהן כתב: "עיינתי במגדל עוז וראיתי שכותב ומבלבל כדרכו... הלא ידוע דרכו של הבעל מגדל עוז שמהפך תמיד דברי אלהים חיים, ואיך לא נתן לב בכאן לראות אם צדקו דבריו בטרם שיכתוב..." (ש"ך חושן משפט לו ו), ובמקום אחר: "כבר ידוע שהוא כותב בלי עיון והשגחה כלל ומקלקל דבריו שלא במשפט" (ש"ך חושן משפט מא יט). הרב יוסף קאפח כתב על פירוש "מגדל עוז": "מרן הכסף משנה היה עדין נפש והתעלם מדברי המגדל עוז בדרך כלל, ורק לעיתים רחוקות שיש בדבריו ממש הוא מביא דבריו. לעומתו הרדב"ז היה תקיף ולא נשא לו פנים, ופעמים רבות הוא כותב על המגדל עוז שלא הבין לא דברי רבנו ולא דברי הראב"ד. עקוב ותוכח, ולא אאריך" (שו"ת הריב"ד סימן ג).
ספריו
- מגדל עוז- פירוש על כל י"ד ספרי הרמב"ם. לידינו הגיע הפירוש רק על ששת הפסרים הראשונים.
- כר שם טוב- חיבור בקבלה. חיבורו הראשון שחיבר עוד בהיותו בספרד (סביב שנת ס"ה).
- בדי הארון ומגדל חננאל- חיבור בקבלה. היה החיבור הקבלי הראשון שהתחבר בצפת.
- חיבור על יסודות תורת הספירות- אבד. שירידם ממנו פורסמו ע"י ג. שלום בקובץ "קרית ספר" שנה ח-ט.
- חידושים על כמה מסכתות- אבדו.
- שערי צדק- חיבור קבלי המיוחס אליו המצוי בכתב יד בספריה הלאומית.
- ספר הפאר- כתב יד המצוי בספריה הלאומית המיוחס אליו.
- שער השואל'- כתב יד המיוחס אליו המצוי בספריה הלאומית.
| תקופת חייו של רבי שם טוב גאון על ציר הזמן |
|---|
 |