רבי מנחם די לונזאנו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
* החלק השני נקרא '''יד המלך'''. מחלק זה הודפסה רק "אצבע" אחת: מדרש [[אגדת בראשית]] שהדפיס לראשונה מכתב יד. מחוסר אמצעים לא הדפסי ספרים נוספי שרצה, בהם מדרש [[משנת רבי אליעזר]] ועוד. | * החלק השני נקרא '''יד המלך'''. מחלק זה הודפסה רק "אצבע" אחת: מדרש [[אגדת בראשית]] שהדפיס לראשונה מכתב יד. מחוסר אמצעים לא הדפסי ספרים נוספי שרצה, בהם מדרש [[משנת רבי אליעזר]] ועוד. | ||
* '''ביאורי מאמרים''' על ספר זהר חדש | * '''ביאורי מאמרים''' על ספר זהר חדש | ||
* '''עבודת עבודה'''- | * '''עבודת עבודה''' | ||
* '''אמרי אמת'''- השגות על פירושי המקובלים לספרי הקבלה הקדמונים (פירוש [[רבי יוסף אבן טבול]] על ה[[אידרא רבה]]; פירוש [[רבי חיים ויטאל]] על האידרא רבה; פירוש [[האר"י]] על [[ספרא דצניעותא]]). | |||
* '''קנין אברהם'''- ספר דקדוקי | |||
{{מיון רגיל:די לונזאנו מנחם}} | {{מיון רגיל:די לונזאנו מנחם}} |
גרסה מ־19:38, 9 ביולי 2014
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 13:22, 9 ביולי 2014 (IDT) |
רבי מנחם די לונזאנו (מהר"ם די לונזאנו) היה רב, חוקר ומקובל חשוב בראשית תקופת האחרונים.
תולדות חייו
על חייו ידוע לנו מעט. שנת לידתו אינה ידועה, ואף מקום לידתו לא ברור. ההשערות הן כי נולד באיטליה או בטורקיה. בילדותו עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. רכש השכלה בשפות, והיה בקיא ביוונית, איטלקית, ערבית ועוד. במשך חייו נדד בארצות טורקיה ואיטליה, שם ראה והשיג כתבי יד רבים ונדירים, ביניהם של מדרשים שטרם ראו אור, והוא השתדל בהדפסתם. היה בעל גוף חלש וחולני, ובאחרית ימיו התעוור באחת מעיניו.
מהר"ם די לונזאנו נודע בחתירתו לאמת, גם כאשר בכך חלק בתקיפות על קדמונים. ידועה אמרתו: "אף על פי שאני חייב בכבוד מי שחלקתי עליהם, מכל מקום אני והם חייבים בכבוד האמת". הוא היה בעל דעות עצמאיות, והרבה לחלוק אף על קדמונים ממנו. הוא לא ירא מלפרסם את דעותיו ברבים, ולעיתים עובדה זו אילצה אותו לעזוב את מקום מגוריו.
נפטר בירושלים בשנת שע"א, ונקבר בהר הזיתים.
ספריו
ספריו סודרו (על ידו) בקובץ "שתי ידות", שהיה אמור לכלול עשרה חיבורים, כנגד עשר האצבעות. הקובץ מחולק לשתי ידיים:
- החלק הראשון נקרא יד עני:
- אור תורה- על נוסח המסורה. את נוסחי המסורה הגיה על פי כתבי יד עתיקים ונדירים שמצא בנדודיו. רבי יונה לאנדסופר כתב קיצור לספר זה בספר "פני יונה".
- ספר המעריך- מעין השלמה לספר הערוך. מבאר מילים שונות בתלמוד הירושלמי, במדרש רבה ובספר הזוהר. בספר זה השתמש הרבה בידיעותיו בשפות זרות. פעמים רבות העדיפו חכמי ישראל את פירושיו על פני פירושים של מפרשים נודעים אחרים (כדוגמת קרבן העדה), משום שהם פרשו על דרך הסברה והוא פרש על פי ידיעה ודאית בשפות נכריות (שם הגדולים מערכת ספרים אות "מ" סימן קפא).
- עבודת מקדש- תיאור עבודת המקדש בישירם.
- דרך חיים- שירם בעניינים הלכתיים.
- טובת תוכחת- שירים בענייני מוסר (נותר בכתב יד).
- החלק השני נקרא יד המלך. מחלק זה הודפסה רק "אצבע" אחת: מדרש אגדת בראשית שהדפיס לראשונה מכתב יד. מחוסר אמצעים לא הדפסי ספרים נוספי שרצה, בהם מדרש משנת רבי אליעזר ועוד.
- ביאורי מאמרים על ספר זהר חדש
- עבודת עבודה
- אמרי אמת- השגות על פירושי המקובלים לספרי הקבלה הקדמונים (פירוש רבי יוסף אבן טבול על האידרא רבה; פירוש רבי חיים ויטאל על האידרא רבה; פירוש האר"י על ספרא דצניעותא).
- קנין אברהם- ספר דקדוקי