תוספות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:
* '''[[מסכת מועד קטן]]'''- מחברן הוא [[רבי שמואל ב"ר אלחנן]], בנו של רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י)<ref>במקומות רבים מביא בשם זקנו ר"י, ורבים מדברים אלו מובאים בדברי הראושנים בשם ר"י.</ref>.  
* '''[[מסכת מועד קטן]]'''- מחברן הוא [[רבי שמואל ב"ר אלחנן]], בנו של רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י)<ref>במקומות רבים מביא בשם זקנו ר"י, ורבים מדברים אלו מובאים בדברי הראושנים בשם ר"י.</ref>.  
* '''[[מסכת חגיגה]]'''- העורך של תוספות אלו הינו כנראה רבי משה מאיברא, ורובן מעובדות מתוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק.  
* '''[[מסכת חגיגה]]'''- העורך של תוספות אלו הינו כנראה רבי משה מאיברא, ורובן מעובדות מתוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק.  
 
* '''[[מסכת יבמות]]'''- ה[[מהרי"ל]] כתב {{מקור|שו"ת מהרי"ל החדשות ריא|כן}} שהתוספות למסכת יבמות הינן תוספות טוך ע"פ תוספות שאנץ.
* '''[[מסכת כתובות]]'''-
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מפרשי הש"ס]]
[[קטגוריה:מפרשי הש"ס]]

גרסה מ־22:04, 13 ביולי 2014

תוספות הוא פירוש על הגמרא שנאמר ע"י בעלי התוספות ונדפס בצידי הגמרא. פירושי התוספות שנדפסו בשולי דפי הגמרא מכונים "התוספות שלנו", על מנת להבדלים מקבצי תוספות אחרים שהודפסו בנפרד (או לא הודפסו כלל).

בפירושם מרבים רבותינו בעלי התוספות להקשות ממקור למקור בש"ס, קובע את הכללים של הש"ס ע"פ שיטתו, ופעמים רבות חולק על רש"י הנזכר בתוספות בשם "הקונטרס".

קובצי התוספות

פירוש התוספות על הגמרא לא נתחבר כפירוש אחיד מתחילת הש"ס עד לסיומו. בבתי המדרש השונים של בעלי התוספות נתחברו קבצי פירושים שמקורם בראש בית המדרש, וקבצים עלו גדלו והשתכללו מדור לדור עד שנערכו ונחתמו באופן סופי על ידי אחד מבעלי התוספות. עובדה זו יוצרת מציאות של כמה קבצי תוספות שונים על אותה המסכת, כאשר התוספות שהודפסו על הדף אינם תמיד שייכים לאותו קובץ ולאותו בית מדרש.

בין הקבצים המרכזיים של בעלי התוספות הם "תוספות ר"י הזקן", "תוספות שאנץ" (לרבי שמשון משאנץ), "תוספות טוךרבי אליעזר מטוך), "תוספות רבינו פרץ" ועוד.

רבותינו בעלי התוספות

התוספות נתחברו ע"י רבני צרפת, אשכנז ואנגליה במשך כמה דורות. בעלי התוספות היו קבוצות של בתי מדרש מתלמידיהם של רבינו מאיר מרומרוג (חתן רש"י), ובניו רבינו תם, רשב"ם וריב"ם, ואחיינם רבינו יצחק הזקן.

חכמים נוספים בולטים המוזכרים בתוספות: רבינו חיים הכהן; רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י); רבנו יצחק בן אברהם (ריצב"א); רבי שמשון משאנץ (הר"ש); רבנו פרץ מקורביל; רבנו יחיאל מפאריס; רבי אליעזר מטוך; רבי משה מקוצי- בעל הסמ"ג; רבי משה מאיברא (מאלאוו"ר); ריב"א; רבי יוסף מארץ ישראל; מהר"ם מרוטנבורג ועוד.

המהרש"ל בהקדמתו ל"ים של שלמה" כותב כי לולי חכמי הצרפתים בעלי התוספות, שעשאוהו את התלמוד ככדור אחד, ועליהם נאמר דברי חכמים כדרבונות, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, עד שנראה לנו כאחת, מבלי סותר ומבלי עוקר. אלא סוגיא זו אומרת בכה וסוגיא זו אומרת בכה, ולא קרב זה אל זה, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. וכל הסתימות יפושרו ותוכן פסקיו יאושרו. עוד כתב המהרש"ל, כי מאחר והיו חכמים רבים - נמצא במקום אחד שהתוספות יניח בתימה, ובמקום אחר הקושי יתורץ.

"התוספות שלנו"

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 21:09, 13 ביולי 2014 (IDT)


כאמור, התוספות המודפסות בשולי דפי הגמרא אינן אחידות בכל המסכתות, וישנן מסכתות שאף באמצען מוחלפות התוספות לתוספות אחרות. על פירושי התוספות על מהמסכתות, העידו חכמי הדורות כי הן שייכות לבית מדרש מסוים. על מסכתות אחרות אין מסורת ברורה, אך החוקרים הצביעו על זיהוי משוער.

  • מסכת ברכות- המהרש"ל כתב (שו"ת מהרש"ל מד) כי התוספות למסכת ברכות אינן "תוספות טוך" ולא "תוספות שאנץ". יש טוענים כי מקורן בבית מדרשו של רבי יהודה שירליאון[1]. תוספות אלו קוצרו על ידי אחד החכמים, ולעיתים הן מכונות "תוספות קצרות" (תרומת הדשן קח ועוד).
  • מסכת שבת- כפי הנראה הינן תוספות טוך[2].
  • מסכת עירובין- נראה שהן מבית מדרשו של ריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ[3].
  • מסכת פסחים- ככל הנראה הינן תוספות טוך[4].
  • מסכת יומא- עורכן הוא מהר"ם מרוטנבורג[5].
  • מסכת סוכה- נראה שהינן תוספות שאנץ[6].
  • מסכת ביצה- המהר"ם מלובלין (ז ע"ב) כותב: "כל לשון התוספות במסכת זו מגומגם ואינו מדוקדק". בתוספות מובא רבנו פרץ מקורביל בתואר "מו"ר", ולכן נראה שאחד מתלמידיו ערכן.
  • מסכת ראש השנה- הרמב"ן העיד (דרשה לר"ה) כי תוספות אלו הינן תוספות שאנץ.
  • מסכת תענית- המהרש"ל כתב (שו"ת מהרש"ל סד) כי "תוספות תענית אינן מהראשונים"[7]. גם בהגהות מהר"ץ חיות על המסכת כותב כי דבירהם "משונים משארי התוספות שבאו רק להקשות ולפרק ולפלפל בענין ההלכה, וכאן במסכת זאת דברי התוספות ע"פ הרוב המה יבאו רק לעשות פירוש לדברי הש"ס, וברוב פעמים פירושם של בעלי התוספות דומים לדברי רש"י". עורכן הוא תלמיד ר"י מטרוטי ג ע"א, וישנן מספר השערות על זהותו, אך כולן מצביעות על תקופה מאוחרת ביחס לשאר התוספות.
  • מסכת מגילה- בשער המסכת דפוס פיזארו רע"ו נכתב כי תוספות אלו הינן תוספות טוך. יש טוענים שזו טעות, שכן דברים המובאים בשם תוספות טוך אינם מופיעים בתוספות שלנו, ולכן מסיקים כי התוספות למסכת מגילה הינן תוספות ר"י שירליאון[8].
  • מסכת מועד קטן- מחברן הוא רבי שמואל ב"ר אלחנן, בנו של רבנו אלחנן ב"ר יצחק (בנו של ר"י)[9].
  • מסכת חגיגה- העורך של תוספות אלו הינו כנראה רבי משה מאיברא, ורובן מעובדות מתוספות רבנו אלחנן ב"ר יצחק.
  • מסכת יבמות- המהרי"ל כתב (שו"ת מהרי"ל החדשות ריא) שהתוספות למסכת יבמות הינן תוספות טוך ע"פ תוספות שאנץ.
  • מסכת כתובות-

הערות שוליים

  1. אפרים אלימלך אורבך, "בעלי התוספות" ח"ב עמ' 600
  2. שם, עמ' 601
  3. שם עמ 606
  4. לקט יושר ב צ
  5. רבי מאיר הכהן מרטונבורג הביא בהגהות מיימוניות קריאת שמע א יא בשם "מורי רבינו" - הוא המהר"ם - את דברי התוספות ביומא, וכן בדף נד ע"א מובאת בגוף ראשון תשובת מהר"ם (ח"ג כד).
  6. ראשונים רבים מביאים בשם הר"ש את הדברים המובאים בתוספות שלנו. כמו כן, במספר מקומות רומז עורך התוספות לפירושיו למשנה, אשר תואמים את פירושיו של הר"ש.
  7. אין כוונתו שאינן מהראשונים כפי שאנו מגדירים היום תקופה זו, אלא שאין הם מראשוני הראשונים. לאחרוני הראשונים קורא המהרש"ל 'אחרונים' (שכן חי זמן לא רב לאחר תקופתם).
  8. אורבך, בעלי התוספות, ח"ב עמ' 617.
  9. במקומות רבים מביא בשם זקנו ר"י, ורבים מדברים אלו מובאים בדברי הראושנים בשם ר"י.