הרב משה ביגל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''הרב משה ביגל''' הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר". | '''הרב משה ביגל''' הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד ב[[כולל]] ב[[ישיבת ימית]], על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל [[הרב יעקב אריאל]], ונהיה לתלמידו המובהק. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך ל[[רב]]נות על ידי הרב שפירא ו[[הרב מרדכי אליהו]], וכן השלים לימודי הוראה וקיבל תעודת הוראה מטעם מכללת יעקב הרצוג. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר כשנה עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "[[מכון התורה והארץ]]". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד ב[[ישיבת ההסדר]] "לב לדעת" ("השלוחה") בשדרות. | נולד בשנת תשט"ו ב[[בני ברק]] לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי [[שואה]] מהונגריה. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ובאלול תשל"ד החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], והפך לתלמידם המובהק של [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]], [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]]. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של [[הרב אברהם סילברט]], מייסד וראש [[ישיבת בני עקיבא אהל שלמה]] בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד ב[[כולל]] ב[[ישיבת ימית]], על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל [[הרב יעקב אריאל]], ונהיה לתלמידו המובהק. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך ל[[רב]]נות על ידי הרב שפירא ו[[הרב מרדכי אליהו]], וכן השלים לימודי הוראה וקיבל תעודת הוראה מטעם מכללת יעקב הרצוג. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר כשנה עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "[[מכון התורה והארץ]]". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד ב[[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת לב לדעת|לב לדעת]]" ("השלוחה") בשדרות. | ||
בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045#one רשימת הרבנים] באתר ערוץ 7.</ref>. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של [[הרב שמואל אליהו]] שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל. | בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045#one רשימת הרבנים] באתר ערוץ 7.</ref>. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של [[הרב שמואל אליהו]] שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל. | ||
גרסה מ־16:47, 29 באוגוסט 2014
|
|
| הרב משה ביגל | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כ"ט בשבט תשט"ו |
| מקום פעילות | מיתר |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, כשרות |
| רבותיו | הרצי"ה קוק; הרב אברהם שפירא; הרב שאול ישראלי; הרב יעקב אריאל; הרב דב ליאור |
| חיבוריו | "לחם אבירים" ועוד |
הרב משה ביגל הוא רב היישוב מיתר שבנגב ומומחה לכשרות. מרבני "צהר".
תולדות חייו
נולד בשנת תשט"ו בבני ברק לאביו ר' גדליה דוד ואמו שרה יוכבד, ניצולי שואה מהונגריה. למד בישיבת הישוב החדש ובאלול תשל"ד החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, והפך לתלמידם המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי. באלול תשל"ח נשא את הניה, בתו של הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע. בשנת תשמ"א נשלח ללמוד בכולל בישיבת ימית, על מנת לחזק את גרעין הישיבה בימים שלפני הנסיגה מסיני, שם התקרב לראש הכולל הרב יעקב אריאל, ונהיה לתלמידו המובהק. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. בשנת תשמ"ב פונתה משפחתו מימית, והוא עבר למושב גני טל שבגוש קטיף. הוסמך לרבנות על ידי הרב שפירא והרב מרדכי אליהו, וכן השלים לימודי הוראה וקיבל תעודת הוראה מטעם מכללת יעקב הרצוג. הוא החל לכהן כרב המושב גן אור שבגוש קטיף. לאחר כשנה עבר לגרעין המייסד של הישוב נוה דקלים, ושם שימש כמורה וכרב בית ספר. בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית המפותחת שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "מכון התורה והארץ". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד". בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב הישוב מיתר שבנגב, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמכללות שונות, וכן לימד בישיבת ההסדר "לב לדעת" ("השלוחה") בשדרות.
בשנת תשס"ה היה בין החותמים על קריאתו של הרב אברהם שפירא לסרב לפקדוה לפנות יישובים[1]. בשנת תשע"א חתם על קריאתו של הרב שמואל אליהו שלא להשכיר או למכור דירות לערבים בישראל.
הרב ביגל נמנה על חוקרי "המכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, בנשיאות הרב דב ליאור, שגם אותו מחשיב הרב ביגל כרבו. כמו כן, חבר בארגון רבני "צהר", ומשמש יו"ר ועדת הכשרות של הארגון.
חקר הכשרות
תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, ומרצה ברחבי הארץ. מחקרים בולטים שעורך הרב ביגל הם בתחום משחטות העוף בישראל וחרקים בירקות עלים. במסגרת מחקרו, פרסם בשנת תשע"ג כי ניתן לנקות ירקות מחרקים בעזרת חומר הנקרא "סטרילי".
תפיסתו בנושא זה היא שעל הרבנות הראשית לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסיה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית[2], ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גווני האוכלוסיה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסיה אלא ליחדי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר[3].
ספריו
- לחם אבירים- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד.
- אכול בשמחה (בשלבי הוצאה)- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות.
- בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח ויצא כחוברת נפרדת.
- גליונות עיון בסוגיות שבת- חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים.
- חוברת הדרכה לשנת השמיטה לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי הרבנות הראשית לישראל בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה).
קישורים חיצוניים
- מובי"ל בכשרות- הבלוג של הרב ביגל בנושא "מחקר ובקרה, יעוץ ולימוד בכשרות".
הערות שוליים
- ↑ רשימת הרבנים באתר ערוץ 7.
- ↑ לחם אבירים הקדמה (עמ' 3-5)
- ↑ שם, שער ג'