מיקרופדיה תלמודית:ברוך הוא וברוך שמו: הבדלים בין גרסאות בדף
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מיקרופדיה תלמודית}} | {{מיקרופדיה תלמודית}} | ||
''' | '''הגדרה'''<ref>ד, טור' קצח - קצט.</ref> | ||
- | - שבח שאומרים אחר שמיעת הזכרת השם | ||
כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ (דברים לב ג), ואמרו: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא אתם הבו גודל לאלהינו, מכאן שעונים ברוך הוא וברוך שמו על הזכרת השם (ספר חרדים מצוות עשה מדברי סופרים ד טז –יז, בשם מדרש)<ref>וראה יומא לז א, ומכילתא בא טז לעניית ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ורש"י ברכות כא א ד"ה כי לעניית אמן. וראה כף החיים ה ס"ק יב על פי תורת הסוד.</ref>. | |||
=== | ===מקום אמירתו=== | ||
יש מהראשונים שנהגו על כל ברכה וברכה שהיו שומעים בכל מקום לומר ברוך הוא וברוך שמו, ואמרו שזהו שאמר משה רבנו עליו השלום: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא וגו', ועוד שאפילו כשמזכירים צדיק בשר ודם צריך לברכו, שנאמר (משלי י ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (שו"ת הרא"ש ד יט; טור אורח חיים קכד), ולפיכך על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום יאמר ברוך הוא וברוך שמו (שו"ע אורח חיים קכד ה). | |||
ויש נוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו אף על הזכרת השם שבברכת כהנים, בין אחר הזכרת המקרא, ובין אחר הזכרת הכהנים (שו"ת דבר שמואל רצה). | |||
=== | ===באמצע תפילתו=== | ||
במקום שאסור להפסיק בדיבור, כגון בפסוקי-דזמרה (ראה ערכו), וכל שכן בברכות-קריאת-שמע (ראה ערכו), אפילו בין הפרקים (ראה ערך קריאת שמע) - אסור לומר ברוך הוא וברוך שמו (מגן אברהם קכד ס"ק ט; משנה ברורה שם ס"ק כא), כיון שאינו אלא מנהג ולא תיקון חכמים (שו"ע הרב קכד ח). | |||
=== | ===באמצע לימודו=== | ||
יש שכתבו שאף העוסק בתורה אין לו להפסיק ממשנתו כדי לענות ברוך הוא וברוך שמו (פתחי תשובה לאורח חיים קכד, בשם אחרונים). | |||
=== | ===השומע ברכה ומכוון לצאת בה=== | ||
וכן אם השומע את הברכה מתכוין לצאת בה ידי חובתו, כגון בברכת השופר ומגילה וקידוש וכדומה, אין לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, שכיון ששומע-כעונה (ראה ערכו), הרי זה כאומר בעצמו הברכה, ונמצא שהוא מפסיק באמצע הברכה (שו"ע הרב קכד ב; דגול מרבבה אורח חיים שם), ואפשר שאפילו בדיעבד לא יצא ידי חובתו, שכיון שמפסיק בין ה' למלכות בדבר שאינו מתיקון חכמים הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות (שו"ע הרב שם. וראה ברכי יוסף אורח חיים ריג ג, ומשנה ברורה קכד כא, שמקילים בדיעבד). | |||
=== | ===בחזרת הש"ץ=== | ||
יש שלא הקפידו בחזרת הש"ץ לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שהשליח צבור אינו ממתין עד שיכלה ברוך הוא וברוך שמו מפי העונים, ונמצא שהעונה מפסיד חזרת התפלה (מעשה רב מג)<ref>וראה בהגהות פעולת שכיר (על מעשה רב שם) שהיו לו עוד טעמים בדבר, ובתוספת מעשה רב שהיה אוסר לענות ברוך הוא וברוך שמו משום הפסק. וראה עוד בסידור הגר"א עמ' תקכ"ד בשם הר"י משקלוב.</ref>, ולפעמים על ידי קול עניית ברוך הוא וברוך שמו של הרבה מהעונים אינם יודעים איזו ברכה מסיים, וגם ענייתם אמן אינה תיכף אחר שכלתה הברכה מפי הש"ץ, ויש בזה חשש של אמן יתומה (ראה ערך אמן: סדר ענייתה), ולכן יזהר הש"ץ שלא ימהר כל כך לחתום תיכף את הברכה, אלא ישהה מעט בשעת עניית ברוך הוא וברוך שמו (משנה ברורה שם ס"ק כב). | |||
== | ==הערות שוליים== | ||
<references/> | <references/> | ||
גרסה אחרונה מ־11:12, 3 בספטמבר 2014
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1]
- שבח שאומרים אחר שמיעת הזכרת השם
כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ (דברים לב ג), ואמרו: בשעה שאני מזכיר שמו של הקדוש ברוך הוא אתם הבו גודל לאלהינו, מכאן שעונים ברוך הוא וברוך שמו על הזכרת השם (ספר חרדים מצוות עשה מדברי סופרים ד טז –יז, בשם מדרש)[2].
מקום אמירתו
יש מהראשונים שנהגו על כל ברכה וברכה שהיו שומעים בכל מקום לומר ברוך הוא וברוך שמו, ואמרו שזהו שאמר משה רבנו עליו השלום: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא וגו', ועוד שאפילו כשמזכירים צדיק בשר ודם צריך לברכו, שנאמר (משלי י ז) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה (שו"ת הרא"ש ד יט; טור אורח חיים קכד), ולפיכך על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום יאמר ברוך הוא וברוך שמו (שו"ע אורח חיים קכד ה).
ויש נוהגים לענות ברוך הוא וברוך שמו אף על הזכרת השם שבברכת כהנים, בין אחר הזכרת המקרא, ובין אחר הזכרת הכהנים (שו"ת דבר שמואל רצה).
באמצע תפילתו
במקום שאסור להפסיק בדיבור, כגון בפסוקי-דזמרה (ראה ערכו), וכל שכן בברכות-קריאת-שמע (ראה ערכו), אפילו בין הפרקים (ראה ערך קריאת שמע) - אסור לומר ברוך הוא וברוך שמו (מגן אברהם קכד ס"ק ט; משנה ברורה שם ס"ק כא), כיון שאינו אלא מנהג ולא תיקון חכמים (שו"ע הרב קכד ח).
באמצע לימודו
יש שכתבו שאף העוסק בתורה אין לו להפסיק ממשנתו כדי לענות ברוך הוא וברוך שמו (פתחי תשובה לאורח חיים קכד, בשם אחרונים).
השומע ברכה ומכוון לצאת בה
וכן אם השומע את הברכה מתכוין לצאת בה ידי חובתו, כגון בברכת השופר ומגילה וקידוש וכדומה, אין לו לענות ברוך הוא וברוך שמו, שכיון ששומע-כעונה (ראה ערכו), הרי זה כאומר בעצמו הברכה, ונמצא שהוא מפסיק באמצע הברכה (שו"ע הרב קכד ב; דגול מרבבה אורח חיים שם), ואפשר שאפילו בדיעבד לא יצא ידי חובתו, שכיון שמפסיק בין ה' למלכות בדבר שאינו מתיקון חכמים הרי זה משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות (שו"ע הרב שם. וראה ברכי יוסף אורח חיים ריג ג, ומשנה ברורה קכד כא, שמקילים בדיעבד).
בחזרת הש"ץ
יש שלא הקפידו בחזרת הש"ץ לענות ברוך הוא וברוך שמו, מפני שהשליח צבור אינו ממתין עד שיכלה ברוך הוא וברוך שמו מפי העונים, ונמצא שהעונה מפסיד חזרת התפלה (מעשה רב מג)[3], ולפעמים על ידי קול עניית ברוך הוא וברוך שמו של הרבה מהעונים אינם יודעים איזו ברכה מסיים, וגם ענייתם אמן אינה תיכף אחר שכלתה הברכה מפי הש"ץ, ויש בזה חשש של אמן יתומה (ראה ערך אמן: סדר ענייתה), ולכן יזהר הש"ץ שלא ימהר כל כך לחתום תיכף את הברכה, אלא ישהה מעט בשעת עניית ברוך הוא וברוך שמו (משנה ברורה שם ס"ק כב).
הערות שוליים
- ↑ ד, טור' קצח - קצט.
- ↑ וראה יומא לז א, ומכילתא בא טז לעניית ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ורש"י ברכות כא א ד"ה כי לעניית אמן. וראה כף החיים ה ס"ק יב על פי תורת הסוד.
- ↑ וראה בהגהות פעולת שכיר (על מעשה רב שם) שהיו לו עוד טעמים בדבר, ובתוספת מעשה רב שהיה אוסר לענות ברוך הוא וברוך שמו משום הפסק. וראה עוד בסידור הגר"א עמ' תקכ"ד בשם הר"י משקלוב.