יביע אומר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר מכן פונה להוכיח את שיטתו, ואז חוזר ומרצה את הסוגיא עם הראשונים והאחרונים, עד למסקנתו אם סוגיא זו מוכיחה לשיטתו או שהוא דוחה את הראיה. ופעמים שהרב מביא עשרות הוכחות עד שהמסקנא מוצגת לעין הקורא. | לאחר מכן פונה להוכיח את שיטתו, ואז חוזר ומרצה את הסוגיא עם הראשונים והאחרונים, עד למסקנתו אם סוגיא זו מוכיחה לשיטתו או שהוא דוחה את הראיה. ופעמים שהרב מביא עשרות הוכחות עד שהמסקנא מוצגת לעין הקורא. | ||
==קישורים נוספים== | |||
*שיטת הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א בשו"ת יביע אומר ובשו"ת יחווה דעת - [http://www.daat.ac.il/daat/mishpach/hagigat/6.htm באתר דעת]. | |||
*המהדורה החדשה של שו"ת [http://www.hamadaf-y.co.il/חנות/ספרי-הלכה/ספרי-הרב-עובדיה-יוסף-ובניו/שות-יביע-אומר-בינוני/ יביע אומר] למכירה. | |||
[[קטגוריה:ספרי שו"ת]] | [[קטגוריה:ספרי שו"ת]] |
גרסה מ־11:17, 9 בינואר 2015
|
יביע אומר הוא ספר השו"ת המרכזי של הרב עובדיה יוסף. ספר זה המונה עשרה כרכים וכרך נוסף של מפתחות הוא אבן יסוד בפסיקת ההלכה בעשרות השנים האחרונות.
יצירת הספר
דרכם של ספרי השו"ת של גדולי הדורות אינו בכתיבת מגמתית בשביל להוציא ספר, בשונה מכתיבת ספר על נושא מסויים שבו מקיף המחבר את כל הנושא ודן מכל הכיוונים בשביל להוציא את הספר לאור, דרכו של רב ומורה הוראה שהשאלות המזדמנות לפניו הם הבסיס לכתיבת התשובות, ובהתקבץ כמות נאה של תשובות הרב מוציא אותם לאור. הרב יוסף יצא למצרים בעודו צעיר לימים, השאלות הקשות והבעיות ההלכתיות שנפלו עליו כרעם ביום בהיר אילצו אותו לשבת שעות רבות לברר את הדברים וללבנם כראוי בשביל לדעת איך לנהוג ואיך להנהיג את הציבור, וזאת מלבד השעות הרבות שהשקיע בהנהגת הציבור. משאלות אלו התפתחו ספרי יביע אומר, ושאלות רבות בכרכיו הראשונים הם מהדברים אשר נשאל עליהם במצרים, בין אם נשאל ע"י הקהל ובין אם ראה דברים הצריכים תיקון בקהילה.
דרכו בכתיבת תשובה
דרכו בכתיבת תשובה היא כך: ראשית כל מעביר בראשו את כל סוגיות הש"ס הקשורות בעניין, ולאחר מכן מציגם על הכתב, בביאור פשוט וקצר, לרוב רק את הדברים הנוגעים לענין, ללא אריכות יתירה. על אתר הוא מביא את דברי רש"י ותוספות הקשורים לעניין, ומיד לאחר מכן את דברי הראשונים על פי סדר הדורות.
במקרה ומתפתח דיון בדברי הראשונים, הוא מזכיר את הדברים ומבאר את הראשונים, וגם על זה הוא מביא את האחרונים על פי סדר הדורות בדיוק מירבי, עד כדי כך שבנו הרב יצחק יוסף מספר שאביו עבר על כתב יד של ספרו ילקוט יוסף ולפתע התחיל לצעוק עליו, עד כדי כך שהרבנית מרגלית נזעקה לחדר לראות על מה הקפיד ומחתה בפניו על שצועק על בנם התלמיד חכם, ואז ענה לה הרב, איך הקדים דברי הרב זה על דברי הרב הזה, והוא היה בכלל בדור אחריו.
לאחר שמסיים לדון בדברי הראשונים, הוא עובר לדון בדברי האחרונים באותה סוגיא, בין האחרונים על הש"ס ובין הפוסקים על סדר השלחן ערוך וספרי שו"ת. בשלב זה כבר אפשר לראות לאן נוטה דעתו.
לאחר מכן פונה להוכיח את שיטתו, ואז חוזר ומרצה את הסוגיא עם הראשונים והאחרונים, עד למסקנתו אם סוגיא זו מוכיחה לשיטתו או שהוא דוחה את הראיה. ופעמים שהרב מביא עשרות הוכחות עד שהמסקנא מוצגת לעין הקורא.