רבי יעקב אריה אלתר: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "קטגוריה:חסידות גור") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | |||
|שם=רבי יעקב אריה אלתר | |||
|תואר=האדמו"ר מגור | |||
|תמונה= | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=כ"ט ב[[אייר]] תרצ"ט | |||
|מקום לידה=לודז', פולין. | |||
|תאריך פטירה= | |||
|מקום פטירה | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה= | |||
|חסידות=[[חסידות גור]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות= | |||
|מספר בשושלת=7 | |||
|הקודם=[[רבי פנחס מנחם אלתר]] | |||
|הבא= | |||
|תחילת כהונה=ט"ז ב[[אדר]] תשנ"ו | |||
|סיום כהונה= | |||
|רבותיו= | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב=[[רבי שמחה בונים אלתר]] | |||
|אם= | |||
|בת זוג= | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
הרב '''יעקב אריה אלתר''' (כ"ט באייר ה'תרצ"ט, (1939) הוא ה[[אדמו"ר]] השביעי של [[חסידות גור]] . חבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. | |||
==תולדות חייו== | |||
הרב יעקב אריה אלתר נולד בלודז' שפולין בשנת תרצ"ט (1939), ל[[רבי שמחה בונים אלתר]], בעל ה"לב שמחה", וליוטא הניה, בת רבי נחמיה אלתר, בנו של ה[[שפת אמת|רבי יהודה אריה לייב אלתר]]. בשנת [[ת"ש]] עלה עם אביו וסבו ל[[ארץ ישראל]]. למד בתלמוד תורה [[ישיבת עץ חיים|עץ חיים]]. במשך תקופה עשה [[שימוש חכמים|שימוש]] אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מ[[חסידות ספינקא|ספינקה]]. נישא לשושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם. | |||
הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור ה[[חרדים|חרדי]] בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי [[שבת]]. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות. | |||
==פועלו הציבורי== | |||
הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור ה[[חרדים|חרדי]] בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי [[שבת]]. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות. | |||
כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ועם הזמן היה לפעילי מרכזי בחסידות. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של [[הרב שך|הרב שך]] ב[[חסידות חב"ד]], שהביאה לתמיכתה של חב"ד ב[[אגודת ישראל]] בבחירות בשנת 1989 ולהקמתה של תנועת [[דגל התורה]]. עם פטירת אביו בתשנ"ב הועברה האדמו"רות לדודו [[רבי פנחס מנחם אלתר]]. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"ו , מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, על פי התחייבות שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי ה[[שבעה]] של הרב שמחה בונים אלתר. | |||
האדמו"ר נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים באגודת ישראל ובמפלגת [[יהדות התורה]] בהתאם. מתוך כך, חבר הכנסת הבכיר במפלגה זו ,מאז שנת תשס"ו (2006), יעקב ליצמן, הוא נציגו של האדמו"ר מזה שנים רבות. | |||
== דרכו בהנהגת חסידות גור == | |||
הרב אלתר ממעט להתבטא בציבור. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. | |||
האדמו"ר מוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד ההלכה, בעיקר בספר [[משנה ברורה]], הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא". | |||
כמו כן האדמו"ר תיקן תקנות רבות בענייני משפחה וצניעות ותקנותיו נחשבות לקפדניות ביותר בציבור החרדי. תקנות כגון הליכה האישה מאחורי בעלה, הקמת חנויות ומרכולים עם שעות פתיחה נפרדות, הם חלק מתקנות הצניעות המאפיינות את חסידות גור. | |||
האדמו"ר מקבל קהל במשך מספר שעות ביום, באופן חופשי ופתוח לכל החפץ בדברו. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו, לצורכי הדרכה ועידוד ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רבי פנחס מנחם אלתר]]|הבא=|רשימה=אדמו"רי חסידות גור}} | |||
{{מיון רגיל:אלתר יעקב אריה}} | |||
[[קטגוריה:אחרונים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי גור]] | |||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | |||
[[קטגוריה:חסידות גור]] | [[קטגוריה:חסידות גור]] | ||
גרסה מ־11:14, 25 בינואר 2015
|
|
| רבי יעקב אריה אלתר | |
|---|---|
| האדמו"ר מגור | |
| תאריך לידה | כ"ט באייר תרצ"ט |
| מקום לידה | לודז', פולין. |
| חסידות | חסידות גור |
| מספר בשושלת | 7 |
| הקודם | רבי פנחס מנחם אלתר |
| תחילת כהונה | ט"ז באדר תשנ"ו |
| אב | רבי שמחה בונים אלתר |
הרב יעקב אריה אלתר (כ"ט באייר ה'תרצ"ט, (1939) הוא האדמו"ר השביעי של חסידות גור . חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
הרב יעקב אריה אלתר נולד בלודז' שפולין בשנת תרצ"ט (1939), לרבי שמחה בונים אלתר, בעל ה"לב שמחה", וליוטא הניה, בת רבי נחמיה אלתר, בנו של הרבי יהודה אריה לייב אלתר. בשנת ת"ש עלה עם אביו וסבו לארץ ישראל. למד בתלמוד תורה עץ חיים. במשך תקופה עשה שימוש אצל האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקה. נישא לשושנה, בת הרב מנחם מנדל וייץ, מראשי ישיבת חידושי הרי"ם. הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות.
פועלו הציבורי
הרב אלתר מצמצם את פעולותיו בענייני הציבור החרדי בכלל והחסידות שלו בפרט, ולכן אינו מוכר בציבור החילוני. הוא מקפיד שלא לפגוש במחללי שבת. הוא אינו מניח לפרסם אודותיו תמונות או כתבות תדמית בעיתונות. כבר בחיי אביו, הרב שמחה בונים, היה הרב אלתר מעורב בצורה פעילה בפוליטיקה הפנים חרדית, ועם הזמן היה לפעילי מרכזי בחסידות. הוא הוביל את ההתנגדות למאבקו של הרב שך בחסידות חב"ד, שהביאה לתמיכתה של חב"ד באגודת ישראל בבחירות בשנת 1989 ולהקמתה של תנועת דגל התורה. עם פטירת אביו בתשנ"ב הועברה האדמו"רות לדודו רבי פנחס מנחם אלתר. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"ו , מונה רבי יעקב אריה לאדמו"ר הנוכחי, על פי התחייבות שכתב הרב פנחס מנחם אלתר בימי השבעה של הרב שמחה בונים אלתר. האדמו"ר נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים באגודת ישראל ובמפלגת יהדות התורה בהתאם. מתוך כך, חבר הכנסת הבכיר במפלגה זו ,מאז שנת תשס"ו (2006), יעקב ליצמן, הוא נציגו של האדמו"ר מזה שנים רבות.
דרכו בהנהגת חסידות גור
הרב אלתר ממעט להתבטא בציבור. בדרך כלל אחד מחסידיו ומקורביו מביא את ברכתו לאירועים. האדמו"ר מוביל שינויים בחסידות, ובהם: שינוי אופי הלימוד בישיבות גור מעיון לבקיאות ולימוד ההלכה, בעיקר בספר משנה ברורה, הפעלת תלמודי התורה בשעות אחר הצהריים של שבת, ריכוז כל תלמידי ישיבות גור בזמנים מוגדרים בשנה בירושלים, והארכת תקופת הלימודים בתלמודי תורה עד כיתה י"א במסגרת ה"מתיבתא". כמו כן האדמו"ר תיקן תקנות רבות בענייני משפחה וצניעות ותקנותיו נחשבות לקפדניות ביותר בציבור החרדי. תקנות כגון הליכה האישה מאחורי בעלה, הקמת חנויות ומרכולים עם שעות פתיחה נפרדות, הם חלק מתקנות הצניעות המאפיינות את חסידות גור. האדמו"ר מקבל קהל במשך מספר שעות ביום, באופן חופשי ופתוח לכל החפץ בדברו. בשנים האחרונות האדמו"ר התחיל לשוחח יותר באופן אישי עם חסידיו, לצורכי הדרכה ועידוד ומקבל את פני חסידיו במשך מספר שעות ביום.
| הקודם: רבי פנחס מנחם אלתר |
אדמו"רי חסידות גור | 'הבא: ' |