שיחה:רבי שלמה יצחקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ערך חסר רש"י כתב גם על הנ"ך - אפשר לערוך? | ערך חסר רש"י כתב גם על הנ"ך - אפשר לערוך? | ||
: אני לא רואה שאגיע להשלמת הערך. אשלם אותו לפי יכולתך. מועדים לשמחה. [[משתמש:דניאל ונטורה|דניאל ונטורה]] 18:29, ט"ו בתשרי ה'תשס"ט (IST) | |||
עשיתי כמה שינויים מה חוות דעתך? | |||
::מצויין. תמשיך הלאה. צריך פרק על "כתב רש"י". [[משתמש:דניאל ונטורה|דניאל ונטורה]] 22:30, ט"ו בתשרי ה'תשס"ט (IST) | |||
==השמטה== | |||
הפסקה הבאה הוסרה מחמת חוסר התאמה לסגנון האתר. לכשתותאם- יש להחזירה: | |||
פרופ' אליעזר טויטו מאוניברסיטת בר-אילן במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/acharey/tui.html וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה] סבור כי לפי פירוש רש"י הומניזם דתי היא השקפת העולם של התורה. מכאן שהמסר הראשוני, הגלוי, של התורה איננו מסר תֵאולוגי, אלא דידקטי. הוא אינו מעלה את הטענה כי רש"י דוחה את האמונה בקיומו של עולם 'רזי' בתורה, כגון ב"מעשה בראשית" ועוד. רש"י קיבל כמובנת מאליה את האמונה בריבוי פניה של התורה. ובפרושו הוא אימץ מלכתחילה פן מוגדר אחד של התורה, היינו "פשוטו של מקרא ואגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".במסגרת הפן הזה הוא מעלה בביאור התורה "את מרכזיותו של האדם בתורה ואת מטרתה העיקרית של תורת ה' שהיא לחנך את האדם להתנהגות תקינה, הן במישור האישי והן במישור החברתי". | |||
בברכה, [[משתמש:אריאל ביגל נ"י|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י|שיחה]]) 00:00, 28 בינואר 2015 (IST) |
גרסה אחרונה מ־00:00, 28 בינואר 2015
|
ערך חסר רש"י כתב גם על הנ"ך - אפשר לערוך?
- אני לא רואה שאגיע להשלמת הערך. אשלם אותו לפי יכולתך. מועדים לשמחה. דניאל ונטורה 18:29, ט"ו בתשרי ה'תשס"ט (IST)
עשיתי כמה שינויים מה חוות דעתך?
- מצויין. תמשיך הלאה. צריך פרק על "כתב רש"י". דניאל ונטורה 22:30, ט"ו בתשרי ה'תשס"ט (IST)
השמטה[עריכה]
הפסקה הבאה הוסרה מחמת חוסר התאמה לסגנון האתר. לכשתותאם- יש להחזירה:
פרופ' אליעזר טויטו מאוניברסיטת בר-אילן במאמרו וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה סבור כי לפי פירוש רש"י הומניזם דתי היא השקפת העולם של התורה. מכאן שהמסר הראשוני, הגלוי, של התורה איננו מסר תֵאולוגי, אלא דידקטי. הוא אינו מעלה את הטענה כי רש"י דוחה את האמונה בקיומו של עולם 'רזי' בתורה, כגון ב"מעשה בראשית" ועוד. רש"י קיבל כמובנת מאליה את האמונה בריבוי פניה של התורה. ובפרושו הוא אימץ מלכתחילה פן מוגדר אחד של התורה, היינו "פשוטו של מקרא ואגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".במסגרת הפן הזה הוא מעלה בביאור התורה "את מרכזיותו של האדם בתורה ואת מטרתה העיקרית של תורת ה' שהיא לחנך את האדם להתנהגות תקינה, הן במישור האישי והן במישור החברתי".
בברכה, אריאל ביגל נ"י (שיחה) 00:00, 28 בינואר 2015 (IST)