רב הונא (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:53, 14 באפריל 2015

הפניה ל:

רב הונא (הכהן)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=רב הונא הכהן|אחר=חכמים אחרים בשם זה|עע=[[רב הונא (פירושונים)]]}}
+#הפניה [[רב הונא (הכהן)]]
-'''רב הונא''' (השני) היה [[אמורא]] שחי בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל. הוא היה [[כהן]], בניגוד ל[[רב הונא]] הידוע שהיה "ישראל".
-רב הונא נולד לאביו ה[[עשיר]] משה בר עצרי{הערה|ערכין כג א}} שהתגורר בבבל. הוא למד בישיבתו של [[רב הונא]] (האמורא הידוע רבו של רב חסדא){{הערה|ראה ירושלמי ברכות ריש פרק ב' ומגילה פרק ב' הלכה ב' וכן בגיטין פרק א' הלכה ב'}}. התגורר בבבל, ועלה לארץ ישראל{{הערה|ראה ירושלמי ראש השנה פרק ב' הלכה ב'}} שם קיבל תורה מפי גדולי החכמים - [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]{{הערה|שבת נד, ב בבא מציעא נב ב מכות יב ב}} [[רבי אמי]]{{הערה|בבא בתרא יא ב}} [[רבי אבהו]]{{הערה|ירושלמי ברכות ח ה}} ו[[רבי חייא בר אבא]]{{הערה|מועד קטן כ' א}}.
-הוא למד גם אצל [[רב הונא בר חיננא]]{{הערה|כתובות סא א}}. אך הרא"ש גורס שם רב פפא}}. מסופר כי בצעירותו בתקופת שהותו ב[[בבל]], הוא היה עני מאוד. [[אביי]] יעץ [[גירושין|שיגרש]] את אשתו ויגבה מאביו - שהיה עשיר מופלג והיה הערב - את כתובתה, ואחרי זה יחזירנה. למרות שבמשנה מובא כי המגרש את אשתו ב[[בית דין]] במקרה כזה שכתובתה על אחרים, צריך לידור ממנה הנאה כדי שלא יחזירנה לאחר הגירושין, וזאת מפני חשש שמא מערים הוא לגרש אותה כדי שתגבה את כתובתה ותתעשר, נענה אביי שיכול הוא לגרש את אשתו בצנעא ללא התערבות בית דין וממילא לא יכריחוהו לעשות כך. לבסוף התברר שהוא [[כהן]] ואינו יכול לגרש את אשתו כי אז יהיה אסור לו להחזיר אותה. אמר על כך אביי: ""בתר ענייא אזלא עניותא" - אחרי [[עני]] הולכת ה[[עניות]]{{הערה|ערכין שם}} למרות שהיה עני ולמרות שהותר לו לאכול מעשר - בתור כוהן, הוא סירב לאכול [[מעשר]]{{הערה|תלמוד ירושלמי מעשר שני, דף לא עמוד א.}}.
-==קישורים חיצוניים==
-*{{תנאים ואמוראים|א|375|עמודים=344-345}}
-==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים}}
-{{תבנית:אמוראים}}
-{{מיון רגיל:הונא (הכהן), רב}}
-[[קטגוריה:אמוראים]]
-[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]

רב הונא (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:53, 14 באפריל 2015

תפריט ניווט

חיפוש