רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''רבי צבי אלימלך שפירא''' מדינוב, המכונה "בני יששכר" ע"ש ספרו, היה אדמו"ר בדור החמישי לחסי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי צבי אלימלך שפירא''' מדינוב, המכונה "[[בני יששכר]]" ע"ש ספרו, היה אדמו"ר בדור החמישי לחסידות וספריו מהווים ספרי בסיס ב[[חסידות]] ו[[קבלה]]. | '''רבי צבי אלימלך שפירא''' מדינוב, המכונה "[[בני יששכר]]" ע"ש ספרו, היה אדמו"ר בדור החמישי לחסידות וספריו מהווים ספרי בסיס ב[[חסידות]] ו[[קבלה]]. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
[[קובץ:Zes tumb.jpg|200px|thumb|left|מצבתו של הבני יששכר]] | |||
ר' צבי אלימלך נולד בשנת תקמ"ג (1783) בעיירה יאוורניק שבגליציה (פולין כיום). אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות, ואמו איטה, הייתה אחייניתם של [[רבי אלימלך מליז'נסק]] ו[[רבי משולם זושא מאניפולי]]. מסופר כי כל אחיו הגדולים של ר' צבי אלימלך נפטרו בגיל צעיר וכדי למנוע את פטירתו של ר' צבי אלימלך, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך היילוד. ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו שלו. מאחר שבאשכנז לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי . רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך ולכן יהיה חצי מלך. | ר' צבי אלימלך נולד בשנת תקמ"ג (1783) בעיירה יאוורניק שבגליציה (פולין כיום). אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות, ואמו איטה, הייתה אחייניתם של [[רבי אלימלך מליז'נסק]] ו[[רבי משולם זושא מאניפולי]]. מסופר כי כל אחיו הגדולים של ר' צבי אלימלך נפטרו בגיל צעיר וכדי למנוע את פטירתו של ר' צבי אלימלך, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך היילוד. ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו שלו. מאחר שבאשכנז לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי . רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך ולכן יהיה חצי מלך. | ||
גרסה מ־09:41, 20 באפריל 2015
|
|
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, המכונה "בני יששכר" ע"ש ספרו, היה אדמו"ר בדור החמישי לחסידות וספריו מהווים ספרי בסיס בחסידות וקבלה.
תולדותיו
ר' צבי אלימלך נולד בשנת תקמ"ג (1783) בעיירה יאוורניק שבגליציה (פולין כיום). אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות, ואמו איטה, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. מסופר כי כל אחיו הגדולים של ר' צבי אלימלך נפטרו בגיל צעיר וכדי למנוע את פטירתו של ר' צבי אלימלך, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך היילוד. ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו שלו. מאחר שבאשכנז לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי . רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך ולכן יהיה חצי מלך.
את תורתו למד אצל החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, וכן אצל המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. כמו כן היה בקשר עם תלמידי החוזה מלובלין ובעיקר רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. שימש ברבנות בקהילות: רוביטש, סטריז'וב, האליטש, דינוב ומונקאטש, ובהן פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים. בזמן כהונתו במונקאטש אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו". ר' צבי אלימלך היה מחבר פורה במיוחד. עשרות חיבורים כתב במשך שנותיו, והם עוסקים בכל חלקי התורה שבכתב ושבעל פה. בכתיבתו הוא משלב ידע גאוני, עם דרשנות מבריקה העושה שימוש מורכב במיוחד בגימטריות ורמזים. כתביו משמשים גם כמרבץ עשיר של אמרים ופנינים מגדולי החסידות, שהוא מצטט ודורש ומוצא להם סימוכים במקראות ובדברי חז"ל .ר' צבי אלימלך נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58. בנו רבי דוד מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.
מספריו
- בני יששכר- ספרו העיקרי של ר' צבי אלימלך על חודשי השנה, על החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעתים" . הספר נחשב לספר יסוד בכל חוגי החסידות והקבלה.
- דרך פקודיך - על מצוות התורה
- דרך עדותיך - על ספר יהושע
- אגרא דכלה - על התורה.
- אגרא דפרקא - סגולות ואמרי צדיקים בשלל נושאים
- דברים נחמדים - על מסכת אבות
- תקנות תמכין דאורייתא