הרב עמרם אבורביע: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב עמרם אבורביע היה רבה הספרדי של פתח תקווה ומגדולי חכמי יהדות מרוקו בישראל. מחבר ספר ההלכה נתיבי עם.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בטיטואן שבמרוקו בשנת תרנ"ב לרבי שלמה אבורביע, רב ודיין בעיר, נצר למשפחת רבנים. בשנת תרס"ו עלה לארץ ישראל עם סבו רבי יוסף אבורביע, והתיישב בירושלים. למד בישיבת "טובי ישבעו" של עדת המערביים (מרוקאים), וכן בישיבת פורת יוסף. עיקר תלמודו היה מפי רבי יוסף חיים הכהן- רב ואב"ד לעדת המערביים בירושלים. הוא שימשו ונסמך על ידו, ובהמשך נשא את בתו רבקה לאשה. הוא לא רצה להתפרנס מתלמודו, ולכן עסק במסחר ספרי קודש ותשמישי קדושה. במקביל, שקד על תלמודו ולמד עם חכמי ירושלים, והחל ללמד ולהעביר שיעורים בעיר. הוא התמנה לר"מ בישיבת פורת יוסף, ולאחר מכן בישיבת שערי ציון של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, שמינה אותו לכהן כרב שכונת נחלאות בירושלים. כמו כן, שימש כחבר בבית הדין לעדת המערביים במשך שנים רבות. בשנת תשי"א התמנה על ידי הרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב הרצוג לכהן כרבה של פתח תקווה (לאחר שרב העיר הרב עובדיה הדאיה עבר לכהן כחבר בית הדין הגדול), לצדו של הרב ראובן כ"ץ. בתפקיד זה כיהן עד פטירתו בז' בטבת תשכ"ז.

ספריו[עריכה]

• נתיבי עם- פר העוסק בבירור מנהגי ירושלים (על פי סדר השולחן ערוך) וכן שו"ת ובירורי הלכה. בתחילה יצא בשני כרכים, ובמהדורות החדשות בכרך אחד (הכולל גם את כתבי חמיו).
• נתיבי עם דרשות- דרשות שנשא בהזדמנויות שונות.

שיטתו[עריכה]

בראותו את ריבוי המנהגים בקרב עדות המזרח השונות, שגרמו למחלוקות רבות בין העולים, החליט, לאור התייעצות עם הראשון לציון הרב עוזיאל להנהיג את מנהג ירושלים על כל קהילה בה אין מנהג מוסכם על כל המתפללים. לשם כך, ערך בירור מקיף של מנהגי ירושלים על פי קביעתם וסידורם של גדולי חכמיה, ובראשם הראשון לציון רבי אברהם גאגין, וכן מנהגי בית אל. ספר זה הינו ספר נתיבי עם.

השקפתו[עריכה]

הרב אבורביע היה בעל השקפת עולם ציונית דתית מובהקת. דרשותיו בתקופת קום המדינה ולאחריה מתייחסות בצורה נרחבת למאורעות התקופה.

חידוש ידוע שחידש בתחום זה הינו חשבון הא"ת ב"ש ליום העצמאות, על פי החשבון המובא בשולחן ערוך (או"ח תכג) לחישוב הימים בשבוע בהם יחולו חגי השנה על פי חג הפסח, כי שביעי של פסח, יחול ביום בשבוע בו יחול יום העצמאות, ולכן האות ז' (שביעי) הינו ע' (עצמאות).

בשנת תשכ"ז, באחת מדרשותיו האחרונות, דיבר על שטחי ארץ ישראל, ואמר "מי יגמור עמנו לטובה", ואכן, בשנה זו שוחררו חלקים רבים מארץ ישראל (אולם הוא לא הספיק לראות זאת).

לקריאה נוספת[עריכה]

• אברהם עדס, סמל האהבה והיראה והתום: לדמותו של רבי עמרםפ אבורביע ז"ל, "במערכה" אדר א' תשכ"ז.
• הרב יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א'.
• צבי זוהר, הרב עוזיאל ובני זמנו.