מאור ושמש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~}} '''מאור ושמש''' הוא ספר חסידות עמוק ויסודי שכתב [[רבי קלונימוס קלמיש ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ספר | ||
|שם=מאור ושמש | |||
|תמונה=[[תמונה:Ma'or va'shamesh.jpg|200px]] | |||
|כיתוב=שער הספר, דפוס ורשה תרל"ז | |||
|מחבר=[[רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין]] מקראקא | |||
|עורך=רבי דוד הלוי עפשטיין | |||
|תחום=[[החסידות|חסידות]] | |||
|נושא=פרשיות השבוע | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=תר"ב | |||
|פירושים בולטים= | |||
}} | |||
'''מאור ושמש''' הוא ספר [[החסידות|חסידות]] עמוק ויסודי שכתב [[רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין]] מקראקא, המחולק לפרשיות התורה. נחשב לספר יסוד בתורת החסידות. | |||
תורות רבות בספר מבוססות על תורת רבותיו, [[רבי אלימלך מליז'נסק]] ו[[החוזה מלובלין]], חלקן תורות שלא הודפסו בספרים אחרים, אך ייחודו של הספר במקוריותו ובעצמאותו. הספר הפך לספר מרכזי בספרות החסידות, עד שהיו שכינוהו "שולחן ערוך של החסידות". | |||
כתיבת הספר החלה באחרית ימיו על ידי בנו ר' אהרן בפיקוחו של אביו, אך הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תר"ב. בנו התייעץ עם [[רבי אריה לייב ליפשיץ]] מווישניצא, בעל "אריה דבי עליאי" אודות שם לספר, והוא שהציע את השם "מאור ושמש" על שם הפסוק "לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש" {{מקור|תהילים עד טז|כן}}. | |||
הפירוש הודפס במספר מהדורות של חומשים בסמוך לפסוקים, עובדה שהגדילה את תפוצתו אף מחוץ לעולם החסידות. | |||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר לשני ערכים אלו, שראה בהם יסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות שבהתקשרות רוחנית של | |||
בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר לשני ערכים אלו, שראה בהם יסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות שבהתקשרות רוחנית של אדם לחברו, ועל אחת כמה וכמה לצדיק. על מעלת הצדיק ותפקידיו הוא מדבר רבות וממנו נלמד רבות על תורת ה"צדיק" בחסידות. | |||
הספר עוסק גם במונחים קבליים רבים, בגימטריות ובצירופי שמות קדושים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19937&pgnum=1 מאור ושמש]''' דפוס ראשון תר"ב, אתר HebrewBooks. | |||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43997&pgnum=1 מאור ושמש]''' דפוס ורשה תרל"ז, אתר HebrewBooks. | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | [[קטגוריה:ספרי חסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:26, 29 באפריל 2015
|
|
| מאור ושמש | |
|---|---|
 שער הספר, דפוס ורשה תרל"ז | |
| מחבר | רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא |
| עורך | רבי דוד הלוי עפשטיין |
| תחום | חסידות |
| נושא | פרשיות השבוע |
| דפוס ראשון | תר"ב |
מאור ושמש הוא ספר חסידות עמוק ויסודי שכתב רבי קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא, המחולק לפרשיות התורה. נחשב לספר יסוד בתורת החסידות.
תורות רבות בספר מבוססות על תורת רבותיו, רבי אלימלך מליז'נסק והחוזה מלובלין, חלקן תורות שלא הודפסו בספרים אחרים, אך ייחודו של הספר במקוריותו ובעצמאותו. הספר הפך לספר מרכזי בספרות החסידות, עד שהיו שכינוהו "שולחן ערוך של החסידות".
כתיבת הספר החלה באחרית ימיו על ידי בנו ר' אהרן בפיקוחו של אביו, אך הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תר"ב. בנו התייעץ עם רבי אריה לייב ליפשיץ מווישניצא, בעל "אריה דבי עליאי" אודות שם לספר, והוא שהציע את השם "מאור ושמש" על שם הפסוק "לך יום אף לך לילה, אתה הכינות מאור ושמש" (תהילים עד טז).
הפירוש הודפס במספר מהדורות של חומשים בסמוך לפסוקים, עובדה שהגדילה את תפוצתו אף מחוץ לעולם החסידות.
תוכן הספר[עריכה]
בספר מובא פעמים רבות שעסק התורה והתפילה צריך לעמוד במרכז עולמו של האדם. את רוב דבריו הוא מקשר לשני ערכים אלו, שראה בהם יסוד לנשמת היהודי. כמו כן הוא מדבר רבות על החשיבות שבהתקשרות רוחנית של אדם לחברו, ועל אחת כמה וכמה לצדיק. על מעלת הצדיק ותפקידיו הוא מדבר רבות וממנו נלמד רבות על תורת ה"צדיק" בחסידות.
הספר עוסק גם במונחים קבליים רבים, בגימטריות ובצירופי שמות קדושים.