רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|חיבורו העיקרי=מי השילוח | |חיבורו העיקרי=[[מי השילוח]] | ||
|תאריך לידה= תק"ס | |תאריך לידה= תק"ס | ||
|מקום לידה=טומשוב לובלסק, פולין | |מקום לידה=טומשוב לובלסק, פולין | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה=איז'ביצא | |מקום קבורה=איז'ביצא | ||
|חסידות=[[חסידות איז'ביצא ראדזין|איז'ביצא-ראדזין]] | |חסידות=[[חסידות איז'ביצא-ראדזין|איז'ביצא-ראדזין]] | ||
|מקום מגורים= | |מקום מגורים= | ||
|מקום פעילות=טומשוב, איז'ביצא | |מקום פעילות=טומשוב, איז'ביצא | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
'''רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא''' היה מחשובי ה[[אדמו"ר]]ים בפולין, מייסד שושלת [[חסידות איז'ביצא-ראדזין]]. | '''רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא''' היה מחשובי ה[[אדמו"ר]]ים בפולין, מייסד שושלת [[חסידות איז'ביצא-ראדזין]] ומחבר הספר '''[[מי השילוח]]'''. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===ראשית ימיו=== | ===ראשית ימיו=== | ||
נולד בטומשוב לובלסק בשנת תק"ס לרבי יעקב ליינר שנפטר בהיותו ילד. לאחר שהתגדל בתורה, החל לנסוע ל[[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] (כנראה בהפשעת תלמידו [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שהתגורר בעירו טומשוב). הרבי מפשיסחא חיבב אותו מאד, ואמר עליו כי הוא "כמי השילוח ההולכים לאט, אך דבריו חופרים לעומק עומקים". נחשב לאחד מחשובי החצר, והוא היה מקריא את [[הזוהר]] לפני הרבי מפשיסחא העיוור. לאחר פטיתר ר' שמחה בונים, הצטרף ר' מרדכי יוסף ל[[חסידות קוצק]], ומשך אחריו חסידם רבים לקוצק (בהם [[רבי יצחק מאיר אלתר]]), ונחשב לגדול חסידי קוצק. חסידים צעירים נשלחו לעיתים רבות לר' מרדכי יוסף שידריכם בנתיב החסידות. | נולד בטומשוב לובלסק בשנת תק"ס לרבי יעקב ליינר שנפטר בהיותו ילד. לאחר שהתגדל בתורה, החל לנסוע ל[[רבי שמחה בונים מפשיסחא]] (כנראה בהפשעת תלמידו [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] שהתגורר בעירו טומשוב). הרבי מפשיסחא חיבב אותו מאד, ואמר עליו כי הוא "כמי השילוח ההולכים לאט, אך דבריו חופרים לעומק עומקים". נחשב לאחד מחשובי החצר, והוא היה מקריא את [[הזוהר]] לפני הרבי מפשיסחא העיוור. לאחר פטיתר ר' שמחה בונים, הצטרף ר' מרדכי יוסף ל[[חסידות קוצק]], ומשך אחריו חסידם רבים לקוצק (בהם [[רבי יצחק מאיר אלתר]]), ונחשב לגדול חסידי קוצק. חסידים צעירים נשלחו לעיתים רבות לר' מרדכי יוסף שידריכם בנתיב החסידות. | ||
===הפילוג בחסידות קוצק=== | ===הפילוג בחסידות קוצק=== | ||
בשנת ת"ר ארע משבר גדול בחסידות קוצק ששיאו היה ב[[שמחת תורה]] ובשהת [[פרשת בראשית]], בה פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק וייסד את [[חסידות איז'ביצא-ראדזין]], תחילה בטומשוב ולבסוף באיז'ביצא. ישנם המון הסברים מדוע פרש ר' מרדכי יוסף מחסידות קוצק, ותלמידו [[רבי לייבלה איגר]] מלובלין אמר: "מי שחושב שהוא יודע למה עזב מורי ורבי את קוצק, אינו אלא טועה. אני יודע". בחצר קוצק יצאו במאבק למניעת החסידים הצעירים מלעבור לאיז'ביצא. [[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]] כתב מכתב לבנו ר' | בשנת ת"ר ארע משבר גדול בחסידות קוצק ששיאו היה ב[[שמחת תורה]] ובשהת [[פרשת בראשית]], בה פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק וייסד את [[חסידות איז'ביצא-ראדזין]], תחילה בטומשוב ולבסוף באיז'ביצא. ישנם המון הסברים מדוע פרש ר' מרדכי יוסף מחסידות קוצק, ותלמידו [[רבי לייבלה איגר]] מלובלין אמר: "מי שחושב שהוא יודע למה עזב מורי ורבי את קוצק, אינו אלא טועה. אני יודע". בחצר קוצק יצאו במאבק למניעת החסידים הצעירים מלעבור לאיז'ביצא. [[רבי חנוך העניך מאלכסנדר]] כתב מכתב לבנו ר' יואל פישל שרצה לנסוע לאיז'ביצא: "אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם, כי מי נגע במשיח ה' ונקה". אחד הגורמים שהקשו על חסידי קוצק היה מעברו של [[רבי צדוק הכהן מלובלין]] לאיז'ביצא. | ||
למרות המחלוקת, המשיכו חסידי איז'ביצא להעריץ ולכבד את ר' מנדלי מקוצק. ר' מנדלי עצמו, מאז הפילוג, הסתגר בחדרו ומיעט לצאת ולערוך "שולחנות". | למרות המחלוקת, המשיכו חסידי איז'ביצא להעריץ ולכבד את ר' מנדלי מקוצק. ר' מנדלי עצמו, מאז הפילוג, הסתגר בחדרו ומיעט לצאת ולערוך "שולחנות". | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ר' מרדכי יוסף כיהן כאדמו"ר באיז'ביצא במשך שלוש עשרה שנה, ונפטר בז' ב[[טבת]] תרי"ד. | ר' מרדכי יוסף כיהן כאדמו"ר באיז'ביצא במשך שלוש עשרה שנה, ונפטר בז' ב[[טבת]] תרי"ד. | ||
תורותיו קובצו לספר '''מי השילוח''' (על שם מה שאמר עליו הרבי מפשיסחא ועל שם ראשי התיבות '''מ'''רדכי '''י'''יוסף) על התורה, חמש מגילות וליקוטים. בנו, [[רבי יעקב ליינר]] המשיך אותו באדמו"רות באיז'ביצא ולאחר מכן בראדזין, שעל שמה נקראת החסידות עד היום. בן נוסף הוא ר' שמואל דוב מביסקוביץ', בעל "נאות דשא". נכדו הוא [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]". | תורותיו קובצו לספר '''[[מי השילוח]]''' (על שם מה שאמר עליו הרבי מפשיסחא ועל שם ראשי התיבות '''מ'''רדכי '''י'''יוסף) על התורה, חמש מגילות וליקוטים. בנו, [[רבי יעקב ליינר]] המשיך אותו באדמו"רות באיז'ביצא ולאחר מכן בראדזין, שעל שמה נקראת החסידות עד היום. בן נוסף הוא ר' שמואל דוב מביסקוביץ', בעל "נאות דשא". נכדו הוא [[רבי גרשון חנוך ליינר]]- "בעל ה[[תכלת]]". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* שלמה זלמן שרגאי ואברהם ביק (שאולי), '''בהיכלי איז'ביצא- לובלין: משנת ר' מרדכי | * שלמה זלמן שרגאי ואברהם ביק (שאולי), '''בהיכלי איז'ביצא- לובלין: משנת ר' מרדכי יוסף מאיזביצא בעל מי השילוח בכתבי ר' צדוק הכהן ור' יהודה לייב איגר מלובלין''', [[מוסד הרב קוק]] תשל"ז | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5560|מספר שנים=54}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5560|מספר שנים=54}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:03, 1 במאי 2015
|
|
| רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא | |
|---|---|
| חיבורו העיקרי | מי השילוח |
| תאריך לידה | תק"ס |
| מקום לידה | טומשוב לובלסק, פולין |
| תאריך פטירה | ז' בטבת תרי"ד איז'ביצא, פולין |
| מקום קבורה | איז'ביצא |
| חסידות | איז'ביצא-ראדזין |
| מקום פעילות | טומשוב, איז'ביצא |
| מספר בשושלת | 1 |
| הבא | רבי יעקב ליינר |
| תחילת כהונה | תשרי ת"ר |
| סיום כהונה | טבת תרי"ד |
| רבותיו | רבי שמחה בונים מפשיסחא, רבי מנחם מנדל מקוצק |
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא היה מחשובי האדמו"רים בפולין, מייסד שושלת חסידות איז'ביצא-ראדזין ומחבר הספר מי השילוח.
תולדות חייו[עריכה]
ראשית ימיו[עריכה]
נולד בטומשוב לובלסק בשנת תק"ס לרבי יעקב ליינר שנפטר בהיותו ילד. לאחר שהתגדל בתורה, החל לנסוע לרבי שמחה בונים מפשיסחא (כנראה בהפשעת תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק שהתגורר בעירו טומשוב). הרבי מפשיסחא חיבב אותו מאד, ואמר עליו כי הוא "כמי השילוח ההולכים לאט, אך דבריו חופרים לעומק עומקים". נחשב לאחד מחשובי החצר, והוא היה מקריא את הזוהר לפני הרבי מפשיסחא העיוור. לאחר פטיתר ר' שמחה בונים, הצטרף ר' מרדכי יוסף לחסידות קוצק, ומשך אחריו חסידם רבים לקוצק (בהם רבי יצחק מאיר אלתר), ונחשב לגדול חסידי קוצק. חסידים צעירים נשלחו לעיתים רבות לר' מרדכי יוסף שידריכם בנתיב החסידות.
הפילוג בחסידות קוצק[עריכה]
בשנת ת"ר ארע משבר גדול בחסידות קוצק ששיאו היה בשמחת תורה ובשהת פרשת בראשית, בה פרש ר' מרדכי יוסף מקוצק וייסד את חסידות איז'ביצא-ראדזין, תחילה בטומשוב ולבסוף באיז'ביצא. ישנם המון הסברים מדוע פרש ר' מרדכי יוסף מחסידות קוצק, ותלמידו רבי לייבלה איגר מלובלין אמר: "מי שחושב שהוא יודע למה עזב מורי ורבי את קוצק, אינו אלא טועה. אני יודע". בחצר קוצק יצאו במאבק למניעת החסידים הצעירים מלעבור לאיז'ביצא. רבי חנוך העניך מאלכסנדר כתב מכתב לבנו ר' יואל פישל שרצה לנסוע לאיז'ביצא: "אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם, כי מי נגע במשיח ה' ונקה". אחד הגורמים שהקשו על חסידי קוצק היה מעברו של רבי צדוק הכהן מלובלין לאיז'ביצא.
למרות המחלוקת, המשיכו חסידי איז'ביצא להעריץ ולכבד את ר' מנדלי מקוצק. ר' מנדלי עצמו, מאז הפילוג, הסתגר בחדרו ומיעט לצאת ולערוך "שולחנות".
ר' מרדכי יוסף כיהן כאדמו"ר באיז'ביצא במשך שלוש עשרה שנה, ונפטר בז' בטבת תרי"ד.
תורותיו קובצו לספר מי השילוח (על שם מה שאמר עליו הרבי מפשיסחא ועל שם ראשי התיבות מרדכי ייוסף) על התורה, חמש מגילות וליקוטים. בנו, רבי יעקב ליינר המשיך אותו באדמו"רות באיז'ביצא ולאחר מכן בראדזין, שעל שמה נקראת החסידות עד היום. בן נוסף הוא ר' שמואל דוב מביסקוביץ', בעל "נאות דשא". נכדו הוא רבי גרשון חנוך ליינר- "בעל התכלת".
לקריאה נוספת[עריכה]
- שלמה זלמן שרגאי ואברהם ביק (שאולי), בהיכלי איז'ביצא- לובלין: משנת ר' מרדכי יוסף מאיזביצא בעל מי השילוח בכתבי ר' צדוק הכהן ור' יהודה לייב איגר מלובלין, מוסד הרב קוק תשל"ז
| תקופת חייו של רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא על ציר הזמן |
|---|
 |