רבי יוחנן מזרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
שלום בן משה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "רבי '''יוחנן מזרחי''', מגדולי רבני תימן בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17. ==חי...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יוחנן מזרחי''' היה תלמיד חכם ופיטן, מגדולי חכמי תימן בתקופת ה[[אחרונים]]. חיבר פירוש מקיף על התלמוד שחלקו הודפס. | |||
נראה כי שמו האמיתי היה '''רבי זכריא החלפוני''', אך הוא כינה את שמו "יוחנן מזרחי", יוחנן כהודאה לה' על שחננו בבנים ונענה לתפילותיו, מזרחי כנראה על שם מקום מגוריו שנקרא "מדנח" שב[[ארמית]] הוא מזרח. | |||
נראה כי שמו האמיתי היה רבי זכריא החלפוני, אך הוא כינה את שמו "יוחנן מזרחי", יוחנן כהודאה לה' על שחננו בבנים ונענה לתפילותיו, מזרחי כנראה על שם מקום מגוריו שנקרא "מדנח" שב[[ארמית]] הוא מזרח. | |||
חי בערים מדנח וגרמא, | חי בערים מדנח וגרמא, שבאזור העיר רדאע. באחד מ[[שיר]]י ההודאה לה' על שזיכהו בבנים הוא מתפלל שיהיו [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] וכך הוא כותב: | ||
{{ציטוט|תוכן=לעולם יהיו גורסים ל[[אנ"ך]] והגדות וכל הקונדריסים, ומתניתין ו[[תוספות]] ו[[רבא]] ו[[תוספתא]] לחיבור הקרסים, מלומדים יהו [[תלמוד]] שנים אשר כולם בחכמתם בלוסים, [[ירושלימי]] ו[[תלמוד בבלי|בבלי]] וה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] ופ[[רש"י]] וה[[רמב"ם]] יחוסים.|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=לעולם יהיו גורסים ל[[אנ"ך]] והגדות וכל הקונדריסים, ומתניתין ו[[תוספות]] ו[[רבא]] ו[[תוספתא]] לחיבור הקרסים, מלומדים יהו [[תלמוד]] שנים אשר כולם בחכמתם בלוסים, [[תלמוד ירושלנמי|ירושלימי]] ו[[תלמוד בבלי|בבלי]] וה[[רי"ף]] וה[[רא"ש]] ופ[[רש"י]] וה[[רמב"ם]] יחוסים.|מרכאות=כן}} | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
חיבר פירוש על ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], וקראו '''מזרחי'''. לידינו הגיע פירושו על רוב הש"ס, אך משערים כי במקור הפירוש נכתב על כל הש"ס. | |||
עיקר החיבור מבוסס על הלכותיו של ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]. יש [[מסכת]]ות שכל פירוש המזרחי מבוסס על הרמב"ם ואף במסכתות ששילב בהן פוסקים נוספים, עדיין השפעתו של הרמב"ם היא המכרעת. מעבר למלאכת ההעתקה, רגיל המחבר לשנות בנוסח ההלכות לבאר בקצרה להחסיר ולהוסיף לאורך כל חיבורו. | עיקר החיבור מבוסס על הלכותיו של ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]]. יש [[מסכת]]ות שכל פירוש המזרחי מבוסס על הרמב"ם ואף במסכתות ששילב בהן פוסקים נוספים, עדיין השפעתו של הרמב"ם היא המכרעת. מעבר למלאכת ההעתקה, רגיל המחבר לשנות בנוסח ההלכות לבאר בקצרה להחסיר ולהוסיף לאורך כל חיבורו. | ||
יש דמיון מה במגמה בין המזרחי לבין "[[ | יש דמיון מה במגמה בין המזרחי לבין "שלטי הגיבורים" של [[רבי יהושע בועז]], ואכן בחלק ניכר מחיבור המזרחי נחלק החיבור לשנתי כותרות משנה הנקראות "שלטי הזהב" ו"טירת כסף". גדולי רבני תימן בדורו בהם [[רבי יחיא בשירי]] ו[[רבי יצחק ונה]] מזכירים אותו בחיבוריהם, דבר המעיד על פרסומו ועל גדלותו בעיני בני דורו. גם ה[[מהרי"ץ]] מצטט את המזרחי בפסקיו, אך נראה כי לא ידע את שם המחבר. | ||
בשנת | בשנת תשנ"ז הדפיס ד"ר משה גברא את פירוש המזרחי למסכתות [[מסכת ברכות|ברכות]] ו[[מסכת פסחים|פסחים]], אך שאר החיבור נותר עדיין בכתב יד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ד"ר משה גברא, מבוא למשנה ותלמוד עם פירוש המזרחי, התשנ"ז | *ד"ר משה גברא, מבוא למשנה ותלמוד עם פירוש המזרחי, התשנ"ז. | ||
{{מיון רגיל:מזרחי | {{מיון רגיל:מזרחי יוחנן}} | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:רבנים תימנים]] | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:17, 7 במאי 2015
|
|
רבי יוחנן מזרחי היה תלמיד חכם ופיטן, מגדולי חכמי תימן בתקופת האחרונים. חיבר פירוש מקיף על התלמוד שחלקו הודפס.
נראה כי שמו האמיתי היה רבי זכריא החלפוני, אך הוא כינה את שמו "יוחנן מזרחי", יוחנן כהודאה לה' על שחננו בבנים ונענה לתפילותיו, מזרחי כנראה על שם מקום מגוריו שנקרא "מדנח" שבארמית הוא מזרח.
חי בערים מדנח וגרמא, שבאזור העיר רדאע. באחד משירי ההודאה לה' על שזיכהו בבנים הוא מתפלל שיהיו תלמידי חכמים וכך הוא כותב:
|
לעולם יהיו גורסים לאנ"ך והגדות וכל הקונדריסים, ומתניתין ותוספות ורבא ותוספתא לחיבור הקרסים, מלומדים יהו תלמוד שנים אשר כולם בחכמתם בלוסים, ירושלימי ובבלי והרי"ף והרא"ש ופרש"י והרמב"ם יחוסים. |
|
חיבורו[עריכה]
חיבר פירוש על המשנה והתלמוד, וקראו מזרחי. לידינו הגיע פירושו על רוב הש"ס, אך משערים כי במקור הפירוש נכתב על כל הש"ס.
עיקר החיבור מבוסס על הלכותיו של הרמב"ם במשנה תורה. יש מסכתות שכל פירוש המזרחי מבוסס על הרמב"ם ואף במסכתות ששילב בהן פוסקים נוספים, עדיין השפעתו של הרמב"ם היא המכרעת. מעבר למלאכת ההעתקה, רגיל המחבר לשנות בנוסח ההלכות לבאר בקצרה להחסיר ולהוסיף לאורך כל חיבורו.
יש דמיון מה במגמה בין המזרחי לבין "שלטי הגיבורים" של רבי יהושע בועז, ואכן בחלק ניכר מחיבור המזרחי נחלק החיבור לשנתי כותרות משנה הנקראות "שלטי הזהב" ו"טירת כסף". גדולי רבני תימן בדורו בהם רבי יחיא בשירי ורבי יצחק ונה מזכירים אותו בחיבוריהם, דבר המעיד על פרסומו ועל גדלותו בעיני בני דורו. גם המהרי"ץ מצטט את המזרחי בפסקיו, אך נראה כי לא ידע את שם המחבר.
בשנת תשנ"ז הדפיס ד"ר משה גברא את פירוש המזרחי למסכתות ברכות ופסחים, אך שאר החיבור נותר עדיין בכתב יד.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ד"ר משה גברא, מבוא למשנה ותלמוד עם פירוש המזרחי, התשנ"ז.