רבי משה ב"ר קלונימוס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בטרום תקופת הראשונים, הנ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז | '''רבי משה ב"ר קלונימוס''' היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בשלהי תקופת ה[[גאונים]], הנחשב למייסד עולם התורה באשכנז. | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא [[רבי משולם ב"ר קלונימוס]] ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של [[רבי קלונימוס בן משולם]], מפיץ הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". | במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא [[רבי משולם ב"ר קלונימוס]] ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של [[רבי קלונימוס בן משולם]], מפיץ הפיוט "[[ונתנה תוקף]]". | ||
מצאצאיו יצאו [[רבי אבון הגדול]] | מצאצאיו יצאו [[רבי אבון הגדול]] ונכדו [[רבי שמעון ב"ר יצחק]], [[רבי אליעזר הגדול]], [[רבי שמואל החסיד]] ובנו [[רבי יהודה החסיד]], ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אלעזר מגרמייזא]]. | ||
==פיוטיו== | ==פיוטיו== | ||
* '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref> | * '''אימת נוראותיך'''- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" ל[[שביעי של פסח]] הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם<ref>כ� טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד). </ref>. | ||
* '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. | * '''[[כל מקדש שביעי]]'''- פיוט ל[[שבת]] הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה. | ||
* '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. | * '''[[מנוחה ושמחה]]'''- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. בפיוט נרמז בראשי הביתם השם "משה", ורבים ייחסו אותו לר' משה ב"ר קלונימוס. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־10:15, 31 במאי 2015
|
|
רבי משה ב"ר קלונימוס היה חכם, מקובל ופייטן באיטליה ובאשכנז בשלהי תקופת הגאונים, הנחשב למייסד עולם התורה באשכנז.
חייו[עריכה]
תולדות חייו וזמנו לוטים בערפל. ישנן מסורות המספרות אודותיו. ידוע כי נולד באיטליה וחי בעיר לוקא שבמחוז לומברדיה, שם נחשב לחכם ומכובד. בשנת תתמ"ט לחורבן (כלומר, שנת ד'תרע"ז לערך)[1], עזב יחד עם משפחתו וקבוצה נוספת של יהודים את לוקא ועבר למגנצא שבגרמניה. סיבת העיזבה איננה ברורה דיו. במקורות קדומים מצויין שמו של "המלך קרלא" כשליט שהעביר את משפחת קלונימוס מאיטליה לגרמניה. ניתנו השערות שונות אודות זהותו של מלך זה, ורוב החוקרים סוברים כי הוא "קארל הגדול"[2]. במגנצא ייסד ר' משה ישיבה, ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו התפשטה התורה באשכנז. גם את תורת הסוד, שבאה לידי ביטוי אצל "חסידי אשכנז", הביא ר' משה מאיטליה[3].
משפחתו[עריכה]
אישים רבים בשם המשפחה "קלונימוס" הוזכרו במקורות רבים, ולכן נוצרו מספר רשימות של בני המשפחה. בני המשפחה תפסו מקום מרכזי בהנהגה הרוחנית של יהדות אשכנז למשך דורות רבים מאז בואם לאשכנז.
במקורות שעסקו בהגירת ר' משה, מתוארים שני בנים שלו עמו- רבי קלונימוס ורבי יקותיאל. נכדו של רבי משה הוא רבי משולם ב"ר קלונימוס ("רבי משולם הגדול"), שהיה מגדולי חכמי אשכנז בדורו, ואביו של רבי קלונימוס בן משולם, מפיץ הפיוט "ונתנה תוקף".
מצאצאיו יצאו רבי אבון הגדול ונכדו רבי שמעון ב"ר יצחק, רבי אליעזר הגדול, רבי שמואל החסיד ובנו רבי יהודה החסיד, ולפי מקורות מסוימים גם רבי אלעזר מגרמייזא.
פיוטיו[עריכה]
- אימת נוראותיך- אחת היצירות החשובות המיוחסת לרבי משה היא ה"קרובה" לשביעי של פסח הפותחת במילים "אימת נוראותיך", אשר מחברו חותם את שמו "משה בר קלונימוש". היו שטענו כי מחבר הפיוט הוא אחד מצאצאיו, בעל אותו שם[4].
- כל מקדש שביעי- פיוט לשבת הנפוץ עד היום בקהילות יהודי אירופה.
- מנוחה ושמחה- פיוט לשבת הנפוץ ביותר עד היום בקהילות יהודי אירופה. בפיוט נרמז בראשי הביתם השם "משה", ורבים ייחסו אותו לר' משה ב"ר קלונימוס.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, הוצאת מאגנס, פרק ב' (בעיקר).
- הרב ד"ר ירמיהו מלחי, ראשוני משפחת קלונימוס (הסב, האב והנכד) והגירתם מלוקה - למנגצה, "שאנן" כרך י"א, תשס"ו.
הערות שוליים
- ↑ כך כתב מהרש"ל (מהרש"ל כט). חוקרים מסוימים חלקו על תארוך זה, שכן הוא איננו מסתדר עם זמנו של "המלך קרלא", אולם כיום מקובל לקבל שנה זה כתאריך אמיתי. ראה גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים" פרק ב.
- ↑ החולקים על קביעה זו העירו, כי קארל הגדול קדם בשנים רבות לשנה זו. לכן, היו שכתבו כי הגירת המשפחה קדמה לשנה זהו, והיו שזיהו אותו עם מלכים אחרים, בהם שארל (קארל) השמן, קארל הקירח או אוטו השני. פרופ' אברהם גרוסמן חלק על כל הזיהויים הללו, וכתב כי הגירת המשפחה למגנצא לא נעשתה על ידי אף מלך, אלא ביוזמת היהודים, ככל הנראה מסיבות כלכליות. ראה סיכום השיטות במחקרו של גרוסמן, "חכמי אשכנז הראשונים" עמ' 332.
- ↑ כל מספרות מספר מסורות מבית מדרשו של רבי אלעזר מגרמייזא. ראה "מצרף לחכמה" ליש"ר מקנדיאה, עמ' י"ד.
- ↑ כ� טען שלמה יהודה רפפורט (שי"ר). אמנם פרופ' גרוסמן דוחה את דבריו ומקבל את המוסרת כי מחברו הוא רבי משה ב"ר קלונימוס הראשון (שם עמ' 332 ועוד).