בעלי הנפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''בעלי הנפש''' הוא ספרו של רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (הראב"ד), העוסק בהלכות ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ספר | ||
'''בעלי הנפש''' הוא ספרו של [[רבי אברהם בן דוד]] | |שם=בעלי הנפש | ||
|תמונה=[[תמונה:Ba'ale'y Ha'Nefesh.jpg|200px]] | |||
|כיתוב=שער הספר, דפוס ורשה תרמ"ב | |||
|מחבר=[[רבי אברהם בן דוד מפושקיירא]] (הראב"ד) | |||
|עורך= | |||
|תחום=הלכה | |||
|נושא=הלכות נידה | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=ונציה שס"ב | |||
|הסכמות= | |||
|פירושים בולטים="משיב נפש" לר' אברהם ניירמן | |||
}} | |||
'''בעלי הנפש''' הוא ספרו של [[רבי אברהם בן דוד מפושקיירא]] (הראב"ד), העוסק בהלכות [[נידה]]. | |||
==על הספר== | |||
את החיבור כתב הראב"ד באחרית ימיו. על הסבר השם הוא כותב בהקדמה: "על שם כי הוא חוק משפט למושלים על נפשותם ואין נפשם מושלת עליהם, רצוני לומר נפש המתאווה היא נפש הבהמה המושלת על הכסילים והמשוכת אותם לתאוות העולם והנאותיו". הראב"ד עצמו העיד כי חיבור זה הוא "חיבור יפה". ה[[רמב"ן]] הסביר לתלמידיו וחבריו מדוע אינו נענה לבקשתם לכתוב חיבור על הלכות נידה: "כבר קדמני אחד קדוש דורש... ולא נאה לדרוש וחיבר בהם ספר נכבד לבעלי הנפש..."<ref>אמנם, לבסוף הרמב"ן נעתר לבקשתם וכתב חיבור על הלכות נידה המכונה "הלכות נידה לרמב"ן".</ref>. [[רבי זרחיה הלוי]] כתב השגות לספר זה עוד בחיי הראב"ד, ובהקדמתו כותב: "ואני אוהבי אוהב, ואינני לריב ניצב, ולא חפץ קרב, ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב (אשתוקק) ולהבין אקרב". השגות אלו נקראו "סלע המחלוקת". | |||
==מבנה הספר== | ==מבנה הספר== | ||
| שורה 11: | שורה 30: | ||
* שער המים | * שער המים | ||
* שער הקדושה- שער העוסק בענייני [[מוסר]] הקשורים לצניעות וקדושת הזיווג. | * שער הקדושה- שער העוסק בענייני [[מוסר]] הקשורים לצניעות וקדושת הזיווג. | ||
==מהדורות== | ==מהדורות== | ||
הספר הודפס לראשונה בונציה בשנת שס"ב, בצירוף לספר "[[עבודת הקודש]]" ל[[רשב"א]]. מאז הודפס עוד פעמים רבות. בשנת תקע"ח הודפסו בורשה שלושת השערים | הספר הודפס לראשונה בונציה בשנת שס"ב, בצירוף לספר "[[עבודת הקודש]]" ל[[רשב"א]]. מאז הודפס עוד פעמים רבות, ובמהדורות אלו נפלו שיבושים רבים. בשנת תקע"ח הודפסו בורשה שלושת השערים הראשונים, עם פירושים וחידושים בשם "'''משיב נפש'''" מאת הרב אברהם ניירמן. בשנת תש"כ הודפס הספר בדפוס מחודש ב[[ירושלים]], בתוספת "[[אגרת הקודש]]" המיוחסת ל[[רמב"ן]]. בחלק מן המהדורות הודפסו הגהותיו של רבי ישראל בנימין באסאן מריג'יו, ע"פ כתבי יד שהיו ברשותו, שהודפסו בספרו "זבחי תודה". שער הקדושה, מתוקף היותו שער העוסק בענייני מוסר, הודפס בפני עצמו פעמים רבות. | ||
[[הרב יוסף קאפח]] הוציא את הספר על פי כתבי יד חדשים שלא ראו אור, בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] בירושלים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49214&pgnum=1 בעלי הנפש]''' דפוס וילנא תרע"ב, אתר HebrewBooks. | |||
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8785&pgnum=1 בעלי הנפש]'''- מהדורה מחודשת בתוספת [[אגרת הקודש]] ל[[רמב"ן]], ירושלים תש"כ, אתר HebrewBooks. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרי הלכה]] | |||
[[קטגוריה:ספרי ראשונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:32, 25 ביוני 2015
|
|
| בעלי הנפש | |
|---|---|
 שער הספר, דפוס ורשה תרמ"ב | |
| מחבר | רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (הראב"ד) |
| תחום | הלכה |
| נושא | הלכות נידה |
| דפוס ראשון | ונציה שס"ב |
| פירושים בולטים | "משיב נפש" לר' אברהם ניירמן |
בעלי הנפש הוא ספרו של רבי אברהם בן דוד מפושקיירא (הראב"ד), העוסק בהלכות נידה.
על הספר[עריכה]
את החיבור כתב הראב"ד באחרית ימיו. על הסבר השם הוא כותב בהקדמה: "על שם כי הוא חוק משפט למושלים על נפשותם ואין נפשם מושלת עליהם, רצוני לומר נפש המתאווה היא נפש הבהמה המושלת על הכסילים והמשוכת אותם לתאוות העולם והנאותיו". הראב"ד עצמו העיד כי חיבור זה הוא "חיבור יפה". הרמב"ן הסביר לתלמידיו וחבריו מדוע אינו נענה לבקשתם לכתוב חיבור על הלכות נידה: "כבר קדמני אחד קדוש דורש... ולא נאה לדרוש וחיבר בהם ספר נכבד לבעלי הנפש..."[1]. רבי זרחיה הלוי כתב השגות לספר זה עוד בחיי הראב"ד, ובהקדמתו כותב: "ואני אוהבי אוהב, ואינני לריב ניצב, ולא חפץ קרב, ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב (אשתוקק) ולהבין אקרב". השגות אלו נקראו "סלע המחלוקת".
מבנה הספר[עריכה]
הספר מחולק לשבעה שערים:
- שער הפרישה
- שער תקון הוסתות
- שער הכתמים
- שער הספירה והבדיקה
- שער הטבילה
- שער המים
- שער הקדושה- שער העוסק בענייני מוסר הקשורים לצניעות וקדושת הזיווג.
מהדורות[עריכה]
הספר הודפס לראשונה בונציה בשנת שס"ב, בצירוף לספר "עבודת הקודש" לרשב"א. מאז הודפס עוד פעמים רבות, ובמהדורות אלו נפלו שיבושים רבים. בשנת תקע"ח הודפסו בורשה שלושת השערים הראשונים, עם פירושים וחידושים בשם "משיב נפש" מאת הרב אברהם ניירמן. בשנת תש"כ הודפס הספר בדפוס מחודש בירושלים, בתוספת "אגרת הקודש" המיוחסת לרמב"ן. בחלק מן המהדורות הודפסו הגהותיו של רבי ישראל בנימין באסאן מריג'יו, ע"פ כתבי יד שהיו ברשותו, שהודפסו בספרו "זבחי תודה". שער הקדושה, מתוקף היותו שער העוסק בענייני מוסר, הודפס בפני עצמו פעמים רבות.
הרב יוסף קאפח הוציא את הספר על פי כתבי יד חדשים שלא ראו אור, בהוצאת מוסד הרב קוק בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- בעלי הנפש דפוס וילנא תרע"ב, אתר HebrewBooks.
- בעלי הנפש- מהדורה מחודשת בתוספת אגרת הקודש לרמב"ן, ירושלים תש"כ, אתר HebrewBooks.
הערות שוליים
- ↑ אמנם, לבסוף הרמב"ן נעתר לבקשתם וכתב חיבור על הלכות נידה המכונה "הלכות נידה לרמב"ן".