פרשני:בבלי:ברכות נז א: הבדלים בין גרסאות בדף
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרואה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>"חנינא"</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>"חנניה"</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>"יוחנן"</b> כתוב לפניו בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>נסי נסים נעשו לו!</b> כי בשמות אלו יש שני "נונין", ורמז הוא שייעשו לו הרבה נסים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 3 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה</b> תיבת <b style='font-size:20px; color:black;'>"הספד" בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מן השמים חסו עליו ופדאוהו!</b> כי נוטריקון מלת "הספד" הוא, "חס" ו"פדה". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 4 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרואה שם <b style='font-size:20px; color:black;'>"חנינא"</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>"חנניה"</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>"יוחנן"</b> כתוב לפניו בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>נסי נסים נעשו לו!</b> כי בשמות אלו יש שני "נונין", ורמז הוא שייעשו לו הרבה נסים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 3 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה</b> תיבת <b style='font-size:20px; color:black;'>"הספד" בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מן השמים חסו עליו ופדאוהו!</b> כי נוטריקון מלת "הספד" הוא, "חס" ו"פדה". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 4 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 3. </b> <b>רש"י</b>, ומסתבר שנקטו דוקא שמות אלו | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 3. </b> <b>רש"י</b>, ומסתבר שנקטו דוקא שמות אלו (ולא "נחשון" ו"נתן" שיש בהם ב' נונין), כי הרמז לניסי ניסים הוא רק כאשר הנונין הכפולים סמוכים זה לזה. <b>והמהרש"א</b> ביאר כי רק שמות אלו משמעותם חן חנינה ומתנת חנם, וכוונתו כי כפילות הנון מראה רק על ניסים רבים, אך צירוף לשון חנינה מוסיף לרמז על "ניסי ניסים" שהיא הנהגה ניסית קבועה, והיינו כי הנהגת ה' עם האדם תלויה בהכרתו, ואם הוא מכיר ויודע שמקבל כל צרכו במתנת חנם, ואינו מכח מעשיו הטובים, הרי שגם ההנהגה עמו אין לה גבולות, וזוכה להנהגה נסית שלא בדרך הטבע, וראה <b>נפש החיים</b> (א ח). <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 4. </b> ה<b>מהרש"א</b> (ב"ק נה א) ביאר שה' מתחלף בח', ונשמע כ"חס פד", שהוא נוטריקון חסו ופדו. (וב<b>תורת חיים</b> שם כתב שלא הראוהו "חספד" כדי להודיעו שבתחילה נגזר עליו למות, וכיון ששב בטלה הגזירה). והוסיף שאין חלום בלא דברים בטלים, דהיינו שאין לו לחוש למשמעות הרעה של תיבת "הספד", כי כיון שיש לו גם פתרון טוב כנוטריקון זה, אינו חש לאפשרות פתרון רע.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שתיבות אלה מרמזים לדברים אלו - הוא דוקא אם ראה אחת מתיבות הללו | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שתיבות אלה מרמזים לדברים אלו - הוא דוקא אם ראה אחת מתיבות הללו (הונא, חנינא, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 5 </b> הספד), <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתבא!</b> שכתובות הן לפניו בחלום, אך אם ראה אדם ששמו הונא או חנינא, או שראה שעושים הספד למת, אינו סימן טוב. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 5. </b> כך פירש <b>רש"י</b>, והיינו שלא כרואה "פנחס" או "ישמעאל" שהוא רואה את האדם שנקרא כך, ולומד מעניינו, וכמו הרואה פיל שלומד מתארו.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 5. </b> כך פירש <b>רש"י</b>, והיינו שלא כרואה "פנחס" או "ישמעאל" שהוא רואה את האדם שנקרא כך, ולומד מעניינו, וכמו הרואה פיל שלומד מתארו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העונה "יהא שמיה רבא מברך"</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>מובטח לו שהוא בן עולם הבא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 6 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העונה "יהא שמיה רבא מברך"</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>מובטח לו שהוא בן עולם הבא!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 6 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 6. </b> בשבת | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 6. </b> בשבת (קיט ב) אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו, קורעין לו גזר דינו, וריש לקיש אמר שכל העונה "אמן" בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן. ולכאורה תמוה למה חלום על "איש"ר" מרמז לשכר עניית "אמן". וביאר <b>הג"ר משה שפירא</b> שבעניית איש"ר הוא מגלה כבוד השי"ת בעוה"ז כמו בעוה"ב (ראה <b>תרגום ירושלמי</b> בראשית מט ב <b>ונפש החיים</b> ש"ג יא, יד בהגהות), ולכן כשאומרו בחלום, מוכח שהוא שרוי במצב זה, והרי הוא בן עוה"ב, אך כשאומרו בכל כוחו בהקיץ, הוא גם מתגבר על כל מה שנגזר עליו להסיר ממנו את המניעות כל ימי חייו. ומה שאמרו שם שהוא "בן עוה"ב", וכאן נקטו ש"פותחין לו שערי גן עדן", יתכן לבאר, כי על "אמן" בכל כוחו פותחין לו שערים, אך בחלום אינו בכל כוחו, ואינו מוכיח אלא שהוא "בן עוה"ב", וביאר ה<b>מהר"ל</b> (סנהדרין קי ב, גבורות ה' כט) דהיינו שהוא בדרגה שראוי לעוה"ב, כי עניית אמן מורה על אמונה, והאמונה יהא החבור להשי"ת. ודרגה זו שייכת גם בעוה"ז (כמבואר בתוס' רה טז ב שנידון על כך בר"ה), ואילו "פותחין לו" שייך רק לאחר מיתה (כמבואר בזהר וילך רפה ב, אך ראה בפר' עקב רסד ב).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקורא קריאת שמע</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ראוי</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך!</b></span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקורא קריאת שמע</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ראוי</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך!</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה, שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה, שנאמר</b> (דברים כח י) <b style='font-size:20px; color:black;'>וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך</b> ויראו ממך". <b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש!</b> לפי שיש בהם רוב של שם "שדי", שהשי"ן בקציצה של ראש, והדל"ת בקשר של הרצועות.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המתפלל בחלום, סימן יפה לו!</b></span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המתפלל בחלום, סימן יפה לו!</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b>, שהוא סימן יפה, דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא סיים</b> את תפלתו, אלא ניעור משנתו באמצע חלומו, כי כשהוא באמצע תפילתו סימן שסמוך הוא אצל הקב"ה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 7 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b>, שהוא סימן יפה, דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא סיים</b> את תפלתו, אלא ניעור משנתו באמצע חלומו, כי כשהוא באמצע תפילתו סימן שסמוך הוא אצל הקב"ה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 7 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 7. </b> כך פירש רש"י, ובפשטות כוונתו, כי כיון שלא סיים מוכח שהוא סמוך תמיד לה', ואינו מתפלל רק כדי לבקש על צרכיו, אלא מתוך עבודת ה' תמידית. וב<b>עינים למשפט</b> ביאר שכיון שאינו חולם אלא מהרהורי לבו, נמצא שחלומו מוכיח שתפילתו אינו מהשפה ולחוץ בלבד, אלא הוא מכוון בה, והוא סימן יפה לו, כי המכוון תפלתו נשמעת. והיינו כשלא סיים, שאז נראה שמאריך בתפילתו, ועל כך אמרו לעיל | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 7. </b> כך פירש רש"י, ובפשטות כוונתו, כי כיון שלא סיים מוכח שהוא סמוך תמיד לה', ואינו מתפלל רק כדי לבקש על צרכיו, אלא מתוך עבודת ה' תמידית. וב<b>עינים למשפט</b> ביאר שכיון שאינו חולם אלא מהרהורי לבו, נמצא שחלומו מוכיח שתפילתו אינו מהשפה ולחוץ בלבד, אלא הוא מכוון בה, והוא סימן יפה לו, כי המכוון תפלתו נשמעת. והיינו כשלא סיים, שאז נראה שמאריך בתפילתו, ועל כך אמרו לעיל (לב ב) שאין תפלתו חוזרת ריקם.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אמו בחלום,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 8 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יצפה לבינה,</b> שהיא הבנת דבר מתוך דבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אמו בחלום,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 8 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יצפה לבינה,</b> שהיא הבנת דבר מתוך דבר, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (משלי ב ג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי אם לבינה תקרא",</b> והיינו כי הבינה בתחילה מקבלת את החכמה, ולבסוף מתגברת ומשפיעה, ודומה לאדם היוצא מרחם אמו, ושב ובא עליה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 9 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על נערה המאורסה בחלום, יצפה לתורה!, שנאמר</b> (דברים לג ד): <b style='font-size:20px; color:black;'>"תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב", אל תיקרי "מורשה"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 10 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא "מאורסה"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 11 </b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 8. </b> ב<b>מכתב מאליהו</b> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 8. </b> ב<b>מכתב מאליהו</b> (ח"ד 164) כתב שבכל חלומות אלו, "מתגלה שורש הטוב שמתחת לתת ההכרה, שהיצר הרע תחליף לו". וכוונתו כדברי <b>המהר"ל</b> (חידושי אגדות יבמות סב ב) על מעלת הנושא בת אחותו, כי המעלה הגדולה ביותר היא לקרב את קרוביו, רק שבאחותו עצמה אסרה התורה את מעשה הביאה, עיין ברקאנטי (פרשת אחרי מות), ולכן, בתור רמז, האחות והאם מרמזות על הדרגות הנעלות של החכמה והבינה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 9. </b> <b>המהרש"א</b> כתב שרמז זה אינו כפשוטו של מקרא, שהרי בפסוק נאמר "אם" בחיריק, ולא בצירה מלשון "אמא", אך בתרגום משלי מצינו "ואמא לביוננותא תקרא" והיינו שכוונת הכתוב ל"אמא ". וביאר שהבינה נרמזת ב"בא על אמו", כי אם יעשה את הבינה לעיקר, תהיה לו כאם המרווה את בנה בחלבה. והיינו, שאע"פ שהבינה מוסיפה על החכמה, הוא משתוקק לה כבן לאמו, שחלבה הוא עיקר חייו, ואינו כתוספת גרידא (ולכן נרמזה ב"אם" ולא ב"אחות"), ולפיכך "דדיה ירווך בכל עת". וראה בזהר (שמות קא א) ש"חכמה" נקראת "אבא", כי היא מה שמקבל מרבו, ואילו "בינה" היא כ"אמא" שמפתח את מה שקבל, ומחדש בהבנתו דבר מתוך דבר, ונמצא שאין הבינה מושלמת בקבלתה, אלא כשהופך עצמו מ"בן" הנוצר מאמו, ל"בעל" המשפיע. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 10. </b> <b>המהרש"א</b> כתב שאין לפרש את הפסוק כפשוטו, במשמעות "ירושה", שהרי נאמר בה לשון "מתנה" ("ויתן אל משה", שמות לא יח, וראה פסחים צא ב). וגם שנינו (אבות ב יב) "התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך" והיא מונחת בקרן זוית, וכל הרוצה יבא ויטלנה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 11. </b> ביאר <b>המהרש"א</b> (פסחים מט ב) שבתחלת נתינתה לישראל, הרי היא בבחינת "ארוסה". ואחר שלומדים אותה, היא נעשית "נשואה". וכוונת הדרש הוא שלא ילמד אדם תורה כאילו כבר היא שלו אחר שקבלה בירושה, כי התורה ניתנה לכל ישראל כמאורסה (פסחים מט ב) וקניינם בה הוא קנין של הקדמה לקנין של תכלית בנישואין, שהעמל בתורה מקבלו בזכות עמלו, ואז חל עליו קנין תורה מן השמים, ונעשית תורתו שלו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה! שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה! שנאמר</b> (משלי ז ד) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אמור לחכמה, אחותי את",</b> ונקראת אחותו כי אי אפשר להפריד את החכמה מהחכם, והם נשארים קרובים בכל מקום שהוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 12 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 12. </b> כמו שאמרו לעיל | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 12. </b> כמו שאמרו לעיל (נה א) "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה", וראה שם שהחכם הוא מי שיש בו יראה, ונמצא שהוא והחכמה מקור שניהם ביראת שמים, ושניהם מצפים לחיבור של אחוה, כי המקור המשותף מחברם לעולם, ולכן אין להם הפרדה במרחק, וראה <b>ביאור הגר"א</b> למשלי (ז ד) ו<b>חזו"א</b> (אמונה ובטחון ג). ועוד, שאחוה היא קורבה שאין ביד אדם לעשותה, והוא תלוי באביו, וכן חכמה מקבלה משמים, אך על בינה נאמר (בהמשך הפסוק) "ומודע לבינה תקרא" כי היא תלויה בעמל האדם להבין דבר מתוך דבר.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אשת איש בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא!</b> שנוטל חלקו וחלק חבירו בעולם הבא, ודומה לאדם הנוטל את אשת חבירו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 13 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבא על אשת איש בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא!</b> שנוטל חלקו וחלק חבירו בעולם הבא, ודומה לאדם הנוטל את אשת חבירו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 13 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 13. </b> כעין זה מצינו בחגיגה | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 13. </b> כעין זה מצינו בחגיגה (טו ב) "זכה צדיק, נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע, נוטל חלקו וחלק חברו בגהנום", וביאר ה<b>בית</b> <b>הלוי</b> (פר' נח) שהצדיק גורם במעשיו למשוך את גם את חבריו לעשיית הטוב, והרשע גורם לאחרים תשוקה לחטוא, וכיון שהצדיק נענש על מעט חטאיו בעוה"ז, והרשע גרם לו אותם, ואילו הרשע מקבל שכרו בעוה"ז על מעט מצוותיו, שעשאם בהשפעת הצדיק, נמצא שנשאר לשלם בעוה"ב לרשע את חלקו בחטא הצדיק, ולצדיק את חלקו במצוות הרשע. וראה בביאור <b>הגר"א</b> למשלי (יב יד) דהיינו דוקא כשהצדיק מוכיח לרשע ולא שמע לו, שאז נוטל את כל הטוב שבו, ועי' עוד בפירוש <b>החסיד</b> <b>יעב"ץ</b> (אבות ה ב). ובזהר (אמור קא א) מבואר שהצדיק נוטל חלק הרשע שהתחרט על מצוותיו, כי כיון שהפסיד חלקו, והרשע נוטל חלק הצדיק בגהנום, באופן שספר עליו לה"ר, כמבואר ב<b>שמירת הלשון</b> (פ"ז).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי,</b> באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ידע לה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי,</b> באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ידע לה</b> (שלא מכיר את האשה שראה בחלומו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הרהר בה מאורתא</b> קודם שנתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 14 </b>, אך אם הרהר בה, אינו סימן כלל, כי תולין שהחלום נגרם על ידי הרהורו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 15 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 14. </b> משמע כי בשאר החלומות בסוגיין לא מצוי שיהרהר בהם, ואפילו אם ראה פיל וכדו', מסתבר שלא הרהר בו כמו בעריות שלבו של אדם מחמדתן, | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 14. </b> משמע כי בשאר החלומות בסוגיין לא מצוי שיהרהר בהם, ואפילו אם ראה פיל וכדו', מסתבר שלא הרהר בו כמו בעריות שלבו של אדם מחמדתן, (ואילו הרהור במצוות כתפילה ותפילין, אינו גורם לראות את עצמו מקיימם בחלום, שהרי גם ביום אינו רואה את עצמו). וב<b>אמרי נעם</b> מובא בשם <b>הגר"א</b> שכלל זה שייך גם באחותו ואמו, אך כיון שאין דרך להרהר בהם, נקטו רק באשת איש, ותמוה, למה לא אמרו כן בנערה המאורסה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 15. </b> ביארנו כפשוטו, וראה הערה הקודמת, ובשו"ת <b>שבות יעקב</b> (ח"ב לד) ביאר שכוונת הגמרא, כי אחר הרהור עבירה, ודאי אינו בן עולם הבא. וב<b>גליוני הש"ס</b> דחה ביאורו, כי א"כ איך אמרו שאם לא הרהר בה "מאורתא" הרי הוא בן עוה"ב, והלא אפילו הרהר הרבה קודם לכן, כבר אינו בן עוה"ב.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום, ראה שלום</b> שעתיד לבא עליו! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 16 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "השם גבולך שלום, חלב חטים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ישביעך"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 17 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום, ראה שלום</b> שעתיד לבא עליו! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 16 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "השם גבולך שלום, חלב חטים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ישביעך"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 17 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 16. </b> ב<b>מלא הרועים</b> תמה למה לא הוזכרה ראית החיטים גם לעיל ב"שלש שלומות הן". וב<b>סמיכת חכמים</b> כתב שלכן שינה רב חייא בר אבא בלשונו וכתב "ראה שלום" ולא "רואה", כי באמת החיטים מרמזים לשובע כמבואר בסוף הפסוק "חלב חיטים ישביעך", ואילו השלום נרמז כבר בתחילת הפסוק "השם גבולך שלום" ולכן נאמר בלשון עבר, שבכלל החלום על שובע יש גם רמז לשלום, והוקדם השלום לשובע. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 17. </b> כך מצינו בב"מ | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 16. </b> ב<b>מלא הרועים</b> תמה למה לא הוזכרה ראית החיטים גם לעיל ב"שלש שלומות הן". וב<b>סמיכת חכמים</b> כתב שלכן שינה רב חייא בר אבא בלשונו וכתב "ראה שלום" ולא "רואה", כי באמת החיטים מרמזים לשובע כמבואר בסוף הפסוק "חלב חיטים ישביעך", ואילו השלום נרמז כבר בתחילת הפסוק "השם גבולך שלום" ולכן נאמר בלשון עבר, שבכלל החלום על שובע יש גם רמז לשלום, והוקדם השלום לשובע. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 17. </b> כך מצינו בב"מ (נט א) "אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך", ופותרים לטובה שתהיה לו תבואה, ולא שתהא לו מריבה על עסקי תבואה. וראה <b>ילקוט שמעוני</b> (תהלים רמז תתפח) שהביא שתי מימרות אלו יחד.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שעורים בחלום, סרו עונותיו. שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שעורים בחלום, סרו עונותיו. שנאמר</b> (ישעיה ו ז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וסר עוונך וחטאתך תכופר!</b>" ו"סר עוון" הוא קרוב לנוטריקון "שעורין" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 18 </b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 18. </b> כך ביאר ה<b>מהרש"א</b>, <b>ובסמיכת חכמים</b> כתב ש"סעורים" | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 18. </b> כך ביאר ה<b>מהרש"א</b>, <b>ובסמיכת חכמים</b> כתב ש"סעורים" (בסמך) הוא גימטריא של "סר עון".</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל, עד דחזאי שערי</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל, עד דחזאי שערי</b> (שעורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחלמא!</b> שבכך הודיעוני שנמחלו כל עוונותי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 19 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה גפן טעונה בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין אשתו מפלת נפלים! שנאמר</b> (תהלים קכח ג) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשתך כגפן פוריה"</b>, וסיום הפסוק "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 20 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 19. </b> ה<b>מהרש"א</b> ביאר שהרמז הוא כמו ששנינו בכתובות | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 19. </b> ה<b>מהרש"א</b> ביאר שהרמז הוא כמו ששנינו בכתובות (קיא א) "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון", והיינו בכלל "סר עוון". ולביאורו לכאורה חלום זה שייך רק אחר שעלה לא"י, ואילו בגמרא משמע שנרמז בו לעלות לארץ ישראל, ושמא רצה לעלות נקי בלא עוון, כי בא"י לא יוסיף עוון, ודוחק. וב<b>עונג יו"ט</b> (לה) כתב שהרמז כמבואר במדרש רבה (אמור כח ו) שאברהם ירש את ארץ ישראל בזכות מצוות העומר, והעומר בא מן השעורים. (וראה ב<b>אבני נזר</b> יו"ד תנד כג, שודאי לא למד רבי זירא על חיובו במצוה, כי לא בשמים היא, אלא רק אם ראוי הוא לקיימה, כי אין ישיבת הארץ מצוה למי שעברות בידו, כנאמר "ולא תקיא הארץ אתכם"). <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 20. </b> בפשטות ראית הגמרא ש"גפן פוריה" היא כמשמעות סוף הפסוק שיהיו בניו מרובים (ראה הערה 26), או כמו שביאורו <b>רבינו בחיי</b> (בראשית לד א), שהמשיל את הבנים לזית, כי הזית נושא פריו לתשעה חדשים. ובנדה (סד ב) משמע ש"גפן" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, אך כיון שסוף הפסוק עוסק בריבוי בנים, מסתבר שכוונת הגמרא ללמוד דבר נוסף מעצם התיבות "גפן פוריה", כי משמעותם שיהיו פירותיה גמורים, ולא תפיל כלל.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שורקה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שורקה</b> (זמורת גפן) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחלום, יצפה למשיח, שנאמר</b>: (בראשית מט יא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"אוסרי לגפן עירה, ולשורקה בני אתונו!"</b> ותרגמו אונקלוס על ימות המשיח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 21 </b> ותרגום "בני אתונו" - "דיבנון היכליה", וקורא להיכל "אתונו", על שם "שער האיתון" (יחזקאל מ טו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 22 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 21. </b> ב<b>מלא הרועים</b> הקשה הרי שורקה בכלל הגפן, וא"כ גם הרואה גפן יצפה למשיח. ועוד הקשה, שהרי רמז השורקה מפורש יותר בפסוק | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 21. </b> ב<b>מלא הרועים</b> הקשה הרי שורקה בכלל הגפן, וא"כ גם הרואה גפן יצפה למשיח. ועוד הקשה, שהרי רמז השורקה מפורש יותר בפסוק (זכריה י ח) "אשרקה להם ואקבצם" האמור על הגאולה. אמנם קושיא מתרצה בחברתה, כי הרמז הוא רק בזמורה, ולא בכל הגפן, כי רק הזמורה נקראת "שורקה" בפסוק "ולשורקה בני אתונו", ולולי מקרא זה לא נדע שזמורה מרמזת על "אשרקה להם" (וביאור זה נכון רק אם ראית הגמרא מהכתוב על "שורקה", וראה הערה הבאה). <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 22. </b> ע"פ רש"י (בראשית שם), ויתכן שהרמז הוא, בעצם ביאור הכתוב "ולשורקה בני אתונו", שהוא מרמז על הכתוב בזכריה (ט ט) "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות", וביאור הפסוק הוא ש"לשורקה" מרמז על "בני אתונו" של משיח.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תאנה בחלום</b>, סימן הוא לו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תורתו משתמרת בקרבו! שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תאנה בחלום</b>, סימן הוא לו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תורתו משתמרת בקרבו! שנאמר</b> (משלי כז יח): <b style='font-size:20px; color:black;'>"נוצר תאנה יאכל פריה"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 23 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 23. </b> בעירובין | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 23. </b> בעירובין (נד א) אמר רבי יוחנן מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה, למה נמשלו דברי תורה כתאנה, מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים, אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם", והטעם בתורה גורם לזכרה. וב<b>חזון טוב</b> ביאר שתאנה טעונה ב' שמירות, א. כיון שכל אחת נגמרת ביום אחר, ולמחרתו מתלעת, שומרה שלא תתלע. ב. שלא יגנבוה בעת ששוטחה לקציעות. וכנגדה טעונה התורה שמירה שלא יתחיל בלימוד דבר חדש קודם שחוזר ויודע מה שלמד על בוריו, ועוד שמירה מדברים המשכחים את הלימוד, וראה <b>פרק</b> <b>בשיר</b> (אות כד).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה רמונים בחלום,</b> אם רימוני <b style='font-size:20px; color:black;'>זוטרי</b> ראה, סימן הוא שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה רמונים בחלום,</b> אם רימוני <b style='font-size:20px; color:black;'>זוטרי</b> ראה, סימן הוא שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי</b> (יתרבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>עסקיה כרמונא!</b> שיהיו עסקיו מרובים. ואם ראה רימוני <b style='font-size:20px; color:black;'>רברבי,</b> סימן הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b> (יגדל) <b style='font-size:20px; color:black;'>עסקיה כרמונא!</b> שיהיו עסקיו גדולים כרמון.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה רימונים <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגי</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה רימונים <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגי</b> (חתוכים) <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תלמיד חכם הוא, יצפה לתורה, שנאמר</b>: (שיר השירים ח ב): <b style='font-size:20px; color:black;'>"אשקך מיין הרקח, מעסיס רמוני!",</b> והוא משל לתורה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם עם הארץ הוא, יצפה למצוות! שנאמר: "כפלח הרמון רקתך",</b> ודרשוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "רקתך"?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאפילו ריקנין שבך, מלאים מצות כרמון</b>, שהוא מלא בגרעינים! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 24 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 24. </b> ב<b>יערות דבש</b> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 24. </b> ב<b>יערות דבש</b> (ח"ב ב) העלה מכך ש"ישראל כולם צדיקים", וכן נקט ב<b>עקידת</b> <b>יצחק</b> (מד) שמדובר באלו שאין להם דעת ללמוד תורה ולקיים מצוות התלויים בשכל, ועושים רק מצוות מעשיות, וראה <b>מלבי"ם</b> על פסוק זה, שכתב כי ברימון יש תרי"ג גרעינים, כי כלם מקיימין את כל המצוות, וב<b>פרק בשיר</b> (כה) ביאר שכוונתו כי ברמון הגדול ביותר אין יותר מתרי"ג גרעינים). אך בעירובין (יט א) מוכח ש"ריקנים" כולל אפילו פושעים, וביאר ב<b>יערות דבש</b> (ח"ב יב) שלא עברו במרד, וב<b>כלי יקר</b> שמות (ל לד) כתב שאילו מתחילה היו מלאים מצוות לא היו נקראים "ריקנים", ובהכרח שרק ע"י תשובה נהפכו מעשיהם הריקים לזכויות, וכן נקט ב<b>מכתב מאליהו</b> (ח"ב 210). ו<b>הגר"ד פוברסקי</b> ביאר שנקטו למשל דוקא את הרימון, ולא שאר פירות, כי הצדיקים מקיימים מצוות מפני יראת שמים שבהם, ודומים בכך לכל הפירות שהם מלאים בחטיבה אחת, ואילו ה"ריקנים" מקיימים מצוות מפעם לפעם, מסיבת שונות, וכיון שאין כל מצוותיהם מסיבה אחת, נמצא שהם כרימון, שהוא קליפה ריקה המכילה בתוכה הרבה גרעינים נפרדים.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה זיתים בחלום,</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>זוטרי</b> הם, סימן הוא שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי ורבי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 25 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וקאי עסקיה כזיתים!</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה זיתים בחלום,</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>זוטרי</b> הם, סימן הוא שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי ורבי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 25 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וקאי עסקיה כזיתים!</b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 25. </b> ב<b>דקדוקי סופרים</b> גרס "זוטרי, פרה ורבה עסקי כזיתים. רברבי, קאי עיסקיה כזיתים".</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 25. </b> ב<b>דקדוקי סופרים</b> גרס "זוטרי, פרה ורבה עסקי כזיתים. רברבי, קאי עיסקיה כזיתים".</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b>, דוקא אם ראה את <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי</b> הזית, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם ראה את <b style='font-size:20px; color:black;'>אילני</b> הזית, סימן הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הויין ליה בנים מרובין, שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b>, דוקא אם ראה את <b style='font-size:20px; color:black;'>פרי</b> הזית, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם ראה את <b style='font-size:20px; color:black;'>אילני</b> הזית, סימן הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הויין ליה בנים מרובין, שנאמר</b> (תהלים שם): <b style='font-size:20px; color:black;'>"בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך".</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 26 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 26. </b> ב<b>פרק בשיר</b> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 26. </b> ב<b>פרק בשיר</b> (פד) ביאר שהכוונה לששה בכרס אחת (כי שירת השרצים הגדולים היא "בניך כשתילי זיתים", והם יולדים ששה בכרס אחת, כמבואר בילקו"ש שמות רמז קסב). וב<b>חזון טוב</b> ביאר בכך את לשון הפסוק "סביב לשולחנך", כי סתם שולחן כשלחן שבמשכן, אמתיים ארכו ואמה רחבו, וכיון שמקומו של אדם הוא אמה, נמצא שיש סביבו מקום לששה יושבים. וראה בהערה 20 שתחילת הפסוק "גפן פוריה" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, וסופו רק מלמד שיהיו סביב שולחנו, ולא ידח ממנו נדח, כביאור <b>רבינו בחיי</b> (בראשית לד א) עי"ש.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: הרואה זית בחלום,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 27 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שם טוב יוצא לו! שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: הרואה זית בחלום,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 27 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שם טוב יוצא לו! שנאמר</b> (ירמיה יא טז): <b style='font-size:20px; color:black;'>זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך"</b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 27. </b> במדרש שוחר טוב | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 27. </b> במדרש שוחר טוב (תהילים קכח) לא גרס תיבות "הרואה זית בחלום" ומשמע שהאיכא דאמרי נסובו על הרואה אילן זית. והיינו שהוא אילן נכבד, שעומד בפני עצמו, וכמו שאמרו (שם ובירושלמי כלאים א ג) שזיתים אין בהם הרכבה.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור</b> שב<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור</b> שב<b style='font-size:20px; color:black;'>תורה, שנאמר</b> (שמות כז כ) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויקחו אליך שמן זית זך</b> כתית למאור"! ו"מאור" הוא תורה, שנאמר (משלי ו כג) "כי נר מצוה ותורה אור". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 28 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 28. </b> ראה בהוריות | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 28. </b> ראה בהוריות (יג ב) שהרגיל בשמן זית, משיב לו את הלימוד של שבעים שנה. ובמנחות (פה ב) אמרו "מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן". ומקור החכמה במנורה שמדליקים בה בשמן זית, כמבואר בב"ב (כה ב) "הרוצה שיחכים ידרים, וסימניך מנורה בדרום".</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תמרים בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תמו עונותיו,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 29 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תמרים בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תמו עונותיו,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 29 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (איכה ד כב) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תם עוונך בת ציון"</b>. ו"תמר" הוא נוטריקון של "תמו המורים". ו"מורים" הוא לשון חטאים, שנאמר "שמעו נא המורים". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 30 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף הרואה עז בחלום,</b> רמז הוא שתהא ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שנה מתברכת לו</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 31 </b> ואם ראה כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>עזים</b>, הרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים מתברכות לו! שנאמר</b> (משלי כז כו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ודי חלב עזים, ללחמך"</b>, ומשמעותו שיהא לך חלב עיזים כדי מחסורך. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 29. </b> משמע שיש חילוק בין הרואה שעורים ש"סרו עוונותיו" - אך עדיין צריך ל"חטאתך תכופר", והיינו בשב מיראה, שזדונות נעשין לו כשגגות, אך לא התכפרו לגמרי - לבין הרואה תמרים, שמרמזים על תשובה מאהבה, שעל ידה העוון "תם" לגמרי, ונהפך לו לזכות | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 29. </b> משמע שיש חילוק בין הרואה שעורים ש"סרו עוונותיו" - אך עדיין צריך ל"חטאתך תכופר", והיינו בשב מיראה, שזדונות נעשין לו כשגגות, אך לא התכפרו לגמרי - לבין הרואה תמרים, שמרמזים על תשובה מאהבה, שעל ידה העוון "תם" לגמרי, ונהפך לו לזכות (כמבואר ביומא פו ב). ויתכן לבאר להיפך, כמבואר בתפילת יום הכפורים "מחול לעוונותינו, מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך", ובפשע שייכת רק "מחיית הצורה" והיינו ש"תם" מציאות המזיד, אך נשאר רושם, ואילו ב"חטא" שוגג שייכת גם העברה לגמרי, והיא "סר עוון". <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 30. </b> ע"פ <b>מהרש"א</b>, ותמוה שהרי בראית הגמרא מהפסוק "תם עוונך" משמע שהרמז הוא ב"תם" גרידא, ועוד שבפסוק זה נאמר שתמו העוונות, ואילו הרמז מורה שתמו החוטאים. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 31. </b> כי כשם העז נותנת לו חלב לשתיה וצמר ללבוש ללא טרחה, כך תתברך לו השנה בלא טרחה.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה הדס בחלום,</b> רמז הוא שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסיו מצליחין לו!</b> כי הדס עליו משולשים זה על זה כמין קליעה, ומרמז שכך יתקיימו נכסיו לו ולבניו אחריו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 32 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין לו נכסים,</b> רמז הוא שתהא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירושה נופלת לו ממקום אחר</b>. | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה הדס בחלום,</b> רמז הוא שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסיו מצליחין לו!</b> כי הדס עליו משולשים זה על זה כמין קליעה, ומרמז שכך יתקיימו נכסיו לו ולבניו אחריו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 32 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין לו נכסים,</b> רמז הוא שתהא <b style='font-size:20px; color:black;'>ירושה נופלת לו ממקום אחר</b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 32. </b> ע"פ <b>שפתי חכמים</b>, ו<b>הגר"א</b> ביאר שהכוונה לעיצה שאמרו חז"ל בב"ק | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 32. </b> ע"פ <b>שפתי חכמים</b>, ו<b>הגר"א</b> ביאר שהכוונה לעיצה שאמרו חז"ל בב"ק (קז א) שיהיו נכסיך משולשין, שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים. וב<b>חזון טוב</b> צידד שהכוונה לשלש הסיבות שהעושר תלוי בהם, כמבואר בנדה (ע ב) שירבה בסחורה, ובמשא ומתן באמונה, ויבקש רחמים. או לשלשת זכויות המוזכרות בשבת (קיט א) כמסוגלות לפרנסה, מעשר, כבוד התורה, כבוד השבת. או לשלשת סוגי העשירות המוזכרים בב"ב (קמה ב), עושר שדות וכרמים הניכר לכל, עושר קרקעות ונכסים המכניסים שכר שכירות תמיד, עושר תבואה, שמשתכר בה מזמן לזמן.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא</b>, רמז זה הוא דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזא</b> להדסים <b style='font-size:20px; color:black;'>בכנייהו</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא</b>, רמז זה הוא דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזא</b> להדסים <b style='font-size:20px; color:black;'>בכנייהו</b> (במקום גידולם, כשהם במחובר). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 33 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 33. </b> כוונת עולא, שכל הרמזים הנ"ל, שייכים רק כשראה הדס מחובר למקורו, ומרמז שכך גם הוא מחובר אל הקב"ה שהוא מקור השפע, אך אם ההדס תלוש, הרי סופו לנבול, וכך גם סופו של העשיר שאינו דבוק להקב"ה.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 33. </b> כוונת עולא, שכל הרמזים הנ"ל, שייכים רק כשראה הדס מחובר למקורו, ומרמז שכך גם הוא מחובר אל הקב"ה שהוא מקור השפע, אך אם ההדס תלוש, הרי סופו לנבול, וכך גם סופו של העשיר שאינו דבוק להקב"ה.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה אתרוג בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הדור הוא לפני קונו, שנאמר</b> באתרוג | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה אתרוג בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הדור הוא לפני קונו, שנאמר</b> באתרוג (ויקרא כג מ): <b style='font-size:20px; color:black;'>"פרי עץ הדר כפות תמרים"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 34 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 34. </b> ה<b>מהר"ץ חיות</b> העיר שתיבות "וכפות תמרים" נסובות על הרמז של לולב | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 34. </b> ה<b>מהר"ץ חיות</b> העיר שתיבות "וכפות תמרים" נסובות על הרמז של לולב (בסמוך) שהרי מתיבות אלו למדו בסוכה (מה ב) "מה תמר אין לו אלא לב אחד וכו", אולם ראה שם שאין זה דרש מקרא, אלא לימוד מענין התמר.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה לולב בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים!</b> כי "לולב" הוא נוטריקון "לו לב", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 35 </b> ומרמז שיש לו יצר טוב בלבד. ולא כשאר בני אדם שיש להם שני לבבות, יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו במשנה מ"בכל לבבך". | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה לולב בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים!</b> כי "לולב" הוא נוטריקון "לו לב", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 35 </b> ומרמז שיש לו יצר טוב בלבד. ולא כשאר בני אדם שיש להם שני לבבות, יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו במשנה מ"בכל לבבך". | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 35. </b> <b>רש"י</b> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 35. </b> <b>רש"י</b> (סוכה שם, מגילה יד א) פירש שהשרף המצוי בעצים, אינו קיים בתמר אלא בעץ האמצעי הזקוף למעלה, ולא בענפיו, ודבר זה נלמד ממראה הלולב. (וראה במדרש תלפיות, ערך דקל, שכל יניקת התמר היא מלמעלה, ולא מהארץ). ובסידור <b>דרך החיים</b> (סדר נטילת לולב) ביאר ש"לו" מרמז לחיבור של לולאות, ו"לב" מרמז לחיבור של "לבובין" (כמו "לבבתיני אחותי כלה, שפירושו אהבתך קבועה בלבי, ומצינו לשון זו בשבת נג ב על קשירת שני כבשים יחד). והל' שבאמצע משמשת עם שניהם, ומרמזת על "לב אחד". וביאור זה שייך רק אם ראה שכתוב לפניו "לולב".</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה. שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה. שנאמר</b> (משלי א כ): <b style='font-size:20px; color:black;'>"חכמות בחוץ תרונה</b> ברחובות תתן קולה<b style='font-size:20px; color:black;'>"</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 36 </b> וכן האווז משמיע קולו בראש חוצות. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 36. </b> במועד קטן | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 36. </b> במועד קטן (טז ב) אמר רבא על מקרא זה: כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ. וב<b>חזון טוב</b> כתב שהאווז משורר מחמת שומנו (כארי שנוהם רק מתוך קופה של בשר, לעיל לב א), וכיון ששומנו מוסתר תחת כנפיו (ב"ב עג ב), הרי הוא מרמז על חכמת התורה שאע"פ שאצל החכם היא "בפנים", מכרזת עליו מבחוץ. וב<b>כתב סופר</b> כתב שמנוצות האווז עושים קנה לכתיבת ספרים המרבים חכמה. וב<b>בית</b> <b>יצחק</b> כתב שהאווז יש בו חכמה שיודע לשוט על מים זידונים, וראה <b>פרדס רמונים</b> (ערך אווז).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והבא עליה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והבא עליה</b> (על האווזה) בחלום, רמז לו שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי ראש ישיבה!</b> שמכריז ומצוה לרבים, כמו האווז שמשמיע קולו ברבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 37 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 37. </b> ב<b>מלא הרועים</b> הקשה, למה רמז זה הוא רק ב"בא עליה", והרי הוא מרומז בעצם ראיית האווז. ויתכן, שהזיווג מורה על חיבור גמור, ונמצא שהבא עליה, יעשה בחכמתו ממש כאווז וישמעו כלם את תורתו מפיו.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 37. </b> ב<b>מלא הרועים</b> הקשה, למה רמז זה הוא רק ב"בא עליה", והרי הוא מרומז בעצם ראיית האווז. ויתכן, שהזיווג מורה על חיבור גמור, ונמצא שהבא עליה, יעשה בחכמתו ממש כאווז וישמעו כלם את תורתו מפיו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אני ראיתיה</b> - את האווזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאתי עליה</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקית לגדולה</b>, נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא!</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אני ראיתיה</b> - את האווזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובאתי עליה</b> בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקית לגדולה</b>, נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא!</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 38 </b> ואם ראה כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולים, יצפה ל</b>כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>בנים זכרים!</b> הרואה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולת</b> בחלום, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 39 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יצפה לתרביצה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 38 </b> ואם ראה כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולים, יצפה ל</b>כמה <b style='font-size:20px; color:black;'>בנים זכרים!</b> הרואה <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולת</b> בחלום, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 39 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יצפה לתרביצה</b> (גינה, ויש אומרים בית המדרש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 40 </b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>נאה, ו</b>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>גילה!</b> כי "תרנגולת" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 41 </b> הוא נוטריקון "תרביצה נאה וגילה". | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 38. </b> בעירובין | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 38. </b> בעירובין (ק ב) אמר רבי יוחנן אילמלא ניתנה תורה היינו למידין דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל, ובנדה (כה ב) אמרו שאם אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, וראה ב<b>תרגום יונתן</b> (במדבר ה כח) שמזרעת תחלה זכר מפני שמוצאת אהבה אצל בעלה, ולכך מרמז התרנגול. עוד יתכן, שהרי מצינו ביומא (כ ב) שתרנגול נקרא "גבר", וראה <b>טור</b> (או"ח תרה) <b>ושל"ה</b> (יומא תו"א א) שהוא כנגד הזכר. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 39. </b> אף שתרנגול מרמז לבן זכר, אין תרנגולת מרמזת לבת. כי בת אינה ברכה (ראה ב"ב טז ב). <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 40. </b> <b>רש"י</b>, מקור פירוש א' בב"ב (ז א), ומקור פירוש ב' במנחות (פב ב). <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 41. </b> רש"י כתב "תרנגול", וצ"ל "תרנגולת", והנוטריקון הוא "תר" מ"תרביצא", "נ" מ"נאה", ו"גולת" מ"גילה" (ויש גורסים "גילת" כלשון הכתוב בישעיה לה ב "אף גילת ורינת", וי"א שהכוונה לגינה רוויה במים, מלשון "גולת עליות" יהושע טו יט).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה ביצים בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תלויה בקשתו</b> ועומדת לפני הקב"ה, וספק אם תיענה או לא! כביצים הללו, שהאוכל סתום ומכוסה בתוך קליפתן.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה ביצים בחלום</b>, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>תלויה בקשתו</b> ועומדת לפני הקב"ה, וספק אם תיענה או לא! כביצים הללו, שהאוכל סתום ומכוסה בתוך קליפתן.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה בחלומו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נשתברו</b> הביצים, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשית בקשתו!</b> כשם שנתגלה האוכל שבתוך הביצים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 42 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> אם ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>אגוזים, וכן קשואים, וכן כלי זכוכית, וכן כל</b> דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>הנשברים כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו,</b> אם ראה בחלומו שנשברו, בטל הסימן שרומז עליו כל אחד ואחד מהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 43 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה בחלומו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נשתברו</b> הביצים, סימן הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשית בקשתו!</b> כשם שנתגלה האוכל שבתוך הביצים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 42 </b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> אם ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>אגוזים, וכן קשואים, וכן כלי זכוכית, וכן כל</b> דברים <b style='font-size:20px; color:black;'>הנשברים כ</b>מו <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו,</b> אם ראה בחלומו שנשברו, בטל הסימן שרומז עליו כל אחד ואחד מהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 43 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 42. </b> כך ביאר <b>רש"י</b>, והקשו <b>במלא הרועים</b> <b>והגרא"מ הורביץ</b> שהרי לגבי כלי זכוכית הנשברים | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 42. </b> כך ביאר <b>רש"י</b>, והקשו <b>במלא הרועים</b> <b>והגרא"מ הורביץ</b> שהרי לגבי כלי זכוכית הנשברים (בסמוך) אי אפשר לפרש כך, כי האוכל נראה בהם גם בשלמותם. ובפשטות כוונת רש"י, שהביצה בשלמותה לא ידוע אם תעמוד לאכילה, וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו, וכאשר נשברת, ודאי יאכלנה, וכך גם תתמלא בקשתו. <b>והמהרש"א</b> ביאר ש"ביעי" הוא גם תרגום של ביצה, וגם לשון בקשה. וכשם שביצה שנשברה פקע ממנה שם "ביעי", כך גם בקשה, כיון שתתמלא תצא מכלל "בקשה". <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 43. </b> ע"פ <b>מהרש"א</b>, ותמוה, שהרי לא נזכר בגמרא מה כל אלו מרמזים. ובפשטות כוונת הגמרא כרשי לעיל, שכל אלו דומים לביצים, וכשם שביצה כשהיא שלמה לא ידוע אם עומדת לאכילה, כך האוכל הנתון באגוז או בכלי, לא ידוע אם יאכלנו - וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו - וכשנשברו ודאי יאכלם ותתמלא בקשתו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנכנס לכרך</b> בחלומו, רמז הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשו לו חפציו, שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנכנס לכרך</b> בחלומו, רמז הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשו לו חפציו, שנאמר</b> (תהלים קז ל): <b style='font-size:20px; color:black;'>"וינחם אל מחוז חפצם"</b>, וכרך נקרא "מחוז", וכיון שקראו הכתוב "מחוז חפצם" משמע ששם יעשה חפצו.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו,</b> כי התגלחת היא סימן לגדולה ולתפארת, כמו שמצינו אצל יוסף בבואו לפני פרעה | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו,</b> כי התגלחת היא סימן לגדולה ולתפארת, כמו שמצינו אצל יוסף בבואו לפני פרעה (בראשית מא יד) "ויגלח ויחלף שמלותיו" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 44 </b>. ואם ראה שהוא מגלח <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשו וזקנו</b>, סימן יפה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לו ולכל משפחתו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 45 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 44. </b> היינו כשהשכים ואמר את הפסוק "ויגלח ויחלף שמלותיו" | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 44. </b> היינו כשהשכים ואמר את הפסוק "ויגלח ויחלף שמלותיו" (כדלעיל נו ב), וכוונת הגמרא שאפר לפותרו לטובה אם יאמר כן. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 45. </b> יתכן שהרמז מפני התפשטות התגלחת למקום נוסף. או שהזקן עצמו מוכיח שראוי לבנים.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היושב</b> בחלומו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעריבה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היושב</b> בחלומו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעריבה</b> (ספינה) <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה, שם טוב יוצא לו</b>. והיושב <b style='font-size:20px; color:black;'>בעריבה גדולה,</b> שם טוב יוצא <b style='font-size:20px; color:black;'>לו ולכל משפחתו!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שכך פתרונו - דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רואה שהעריבה <b style='font-size:20px; color:black;'>מדליה דלויי</b> (מוגבהת) והולכת בגובה המים, ואינה שקועה בהם.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנפנה</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנפנה</b> (עושה צרכיו) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחלום, סימן יפה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לו!</b> כי הוא סימן שסרחונו וגנותו פורשים ויוצאים ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>ישעיה נא יד</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>"מיהר צועה להפתח,</b> ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו". ו"צועה" הוא לשון הרקה. ודרשוהו על הרקת מעיו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 46 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 46. </b> ראה לעיל | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 46. </b> ראה לעיל (נה ב) שרבי יהודה בר אלעי אמר "עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא, דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו", והתבאר שם (בהערה 5) שהכוונה שבודק את עצמו מכל חטא לפני הלימוד, וכמבואר כאן שהנפנה מרמז על פרישת גנותו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שכך פתרונו - דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רואה שהוא נפנה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא קנח</b> עצמו לאחר מכן, ולא המאיס את ידיו.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שכך פתרונו - דוקא באופן <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רואה שהוא נפנה ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא קנח</b> עצמו לאחר מכן, ולא המאיס את ידיו.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העולה לגג בחלום, עולה לגדולה!</b></span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>העולה לגג בחלום, עולה לגדולה!</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה בחלומו שלבסוף <b style='font-size:20px; color:black;'>ירד</b> מהגג, הריהו <b style='font-size:20px; color:black;'>יורד מגדולתו!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי ורבא דאמרי תרוייהו</b>: אין זה סימן שיירד מגדולתו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ש</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה</b> לגג, <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה!</b> וכיון שרמזו לו שיעלה לגדולה, שאר החלום הוא דברים בטלים, ושוב אינו יורד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 47 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה בחלומו שלבסוף <b style='font-size:20px; color:black;'>ירד</b> מהגג, הריהו <b style='font-size:20px; color:black;'>יורד מגדולתו!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אביי ורבא דאמרי תרוייהו</b>: אין זה סימן שיירד מגדולתו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון ש</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה</b> לגג, <b style='font-size:20px; color:black;'>עלה!</b> וכיון שרמזו לו שיעלה לגדולה, שאר החלום הוא דברים בטלים, ושוב אינו יורד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 47 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 47. </b> יש לעיין אם דברי אביי ורבא הם דוקא כשראה שעלה וירד, אך אם ראה את עצמו רק יורד מהגג, יירד ממעמדו. או שבזה ודאי אין לו לחוש, כי רק אם ראה שעלה, נקטה הגמרא שהרמז הוא שסופו להגיס דעתו, ויושפל, | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 47. </b> יש לעיין אם דברי אביי ורבא הם דוקא כשראה שעלה וירד, אך אם ראה את עצמו רק יורד מהגג, יירד ממעמדו. או שבזה ודאי אין לו לחוש, כי רק אם ראה שעלה, נקטה הגמרא שהרמז הוא שסופו להגיס דעתו, ויושפל, (כמבואר במגילה יג ב, כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם, פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, אך אם הגיס דעתו הקדוש ברוך הוא משפילו), ואביי ורבא סברו שהרמז הוא שהוא ישפיל עצמו, והקב"ה יגביהו עוד (כמבואר בעירובין יג ב).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקורע בגדיו בחלום,</b> רמז הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קורעים לו גזר דינו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 48 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הקורע בגדיו בחלום,</b> רמז הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קורעים לו גזר דינו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 48 </b> | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 49. </b> רש"י, ומשמע שבחו"ל מרמז רק שאין בו עוון ישיבת חו"ל, ובארץ מרמז רק שאינו מקיים מצוות התלויות בארץ, אך בחו"ל אינו סימן שאין בו כל עוון, וכן בא"י אינו סימן שאין לו שום מצווה.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 49. </b> רש"י, ומשמע שבחו"ל מרמז רק שאין בו עוון ישיבת חו"ל, ובארץ מרמז רק שאינו מקיים מצוות התלויות בארץ, אך בחו"ל אינו סימן שאין בו כל עוון, וכן בא"י אינו סימן שאין לו שום מצווה.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנתפש לסרדיוט</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנתפש לסרדיוט</b> (חיל המלך) בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>שמירה נעשית לו!</b> רמז ההוא שיהיה שמור מהיזק, כמו שהסרדיוט שומר אותו שלא יברח.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נתנוהו בקולר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם ראה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נתנוהו בקולר</b> (שלשלת של ברזל על צוארו), רמז הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוסיפו לו שמירה על שמירתו!</b> כלומר, שיהיה שמור ביותר.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שכך פתרונו - דוקא באופן שרואה את עצמו נתון <b style='font-size:20px; color:black;'>בקולר. אבל</b> אם קשרוהו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חבלא בעלמא, לא</b> נרמז בכך שהוסיפו לו שמירה על שמירתו.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והני מילי</b> שכך פתרונו - דוקא באופן שרואה את עצמו נתון <b style='font-size:20px; color:black;'>בקולר. אבל</b> אם קשרוהו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חבלא בעלמא, לא</b> נרמז בכך שהוסיפו לו שמירה על שמירתו.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה!</b> כי באגם עומדים קנים גדולים וקטנים יחד בצפיפות, וכן אצל ראש ישיבה, מתקבצים כלם, הגדולים והקטנים יחד, לשמוע את הדרשה מפיו.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה!</b> כי באגם עומדים קנים גדולים וקטנים יחד בצפיפות, וכן אצל ראש ישיבה, מתקבצים כלם, הגדולים והקטנים יחד, לשמוע את הדרשה מפיו.</span> | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 50. </b> ב<b>מלא הרועים</b> נקט שראש כלה חוזר על השיעור לתלמידים שלא הבינו, ולכן תמה שהרי הם ה"קטנים", וביאר שלדרשה מגיעים גם עמי ארצות שהם קטנים, אך תלמידי הרב כלם נחשבים גדולים. ויתכן עוד, שכלפי ראש כלה כל התלמידים נחשבים כ"גדולים". ולביאורים אלו נמצא ששומעי ראש כלה פחותים מתלמידי ראש הישיבה בכמות ובאיכות. אך בפשטות נראה כמבואר בפנים שראש כלה חוזר רק עם גדולי התלמידים, ולכן דומה ליער.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 50. </b> ב<b>מלא הרועים</b> נקט שראש כלה חוזר על השיעור לתלמידים שלא הבינו, ולכן תמה שהרי הם ה"קטנים", וביאר שלדרשה מגיעים גם עמי ארצות שהם קטנים, אך תלמידי הרב כלם נחשבים גדולים. ויתכן עוד, שכלפי ראש כלה כל התלמידים נחשבים כ"גדולים". ולביאורים אלו נמצא ששומעי ראש כלה פחותים מתלמידי ראש הישיבה בכמות ובאיכות. אך בפשטות נראה כמבואר בפנים שראש כלה חוזר רק עם גדולי התלמידים, ולכן דומה ליער.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי</b> בחלומם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רב פפא</b> ראה עוד דבר בחלומו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>תלי</b> על צוארו <b style='font-size:20px; color:black;'>טבלא</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי</b> בחלומם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא רב פפא</b> ראה עוד דבר בחלומו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>תלי</b> על צוארו <b style='font-size:20px; color:black;'>טבלא</b> (פעמון) וכיון שעשה רעש, סימן הוא שישמיע קולו לרבים, ונרמז בכך ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה ראש ישיבה,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי</b> עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>טבלא</b> בחלומו, לא <b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ראש לבני כלה</b>, שאינו משמיע קולו אלא למעטים.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אנא עיילית</b> בחלומי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאגמא, ותלאי טבלא</b> על צוארי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונבחי בה נבוחי,</b> וקשקשתי בטבלא בקול! ואמנם לבסוף נעשה רב אשי ראש ישיבה במתא מחסיא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 51 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: אנא עיילית</b> בחלומי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאגמא, ותלאי טבלא</b> על צוארי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונבחי בה נבוחי,</b> וקשקשתי בטבלא בקול! ואמנם לבסוף נעשה רב אשי ראש ישיבה במתא מחסיא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 51 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 51. </b> ב<b>מלא הרועים</b> כתב כי אף שלעיל אמר שראה אווז ובא עליה בחלום, וזה היה לו רמז שיהיה ראש ישיבה - זה וזה רמזו לכך. ויתכן שראש ישיבה יש לו שני תפקידים א. להרביץ תורה ב. להנהיג את הציבור כמבואר במועד קטן | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 51. </b> ב<b>מלא הרועים</b> כתב כי אף שלעיל אמר שראה אווז ובא עליה בחלום, וזה היה לו רמז שיהיה ראש ישיבה - זה וזה רמזו לכך. ויתכן שראש ישיבה יש לו שני תפקידים א. להרביץ תורה ב. להנהיג את הציבור כמבואר במועד קטן (ו א) ובהוריות (י א) ובאגם נרמז רק על הרבצת תורה ולכן רק בחלומו על ראית האווז אמר "סלקת לגדולה".</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום, עונותיו מחולין לו,</b> לפי שהעונות נרמזים בצבע אדום, שנאמר | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום, עונותיו מחולין לו,</b> לפי שהעונות נרמזים בצבע אדום, שנאמר (ישעיה א יח) "אם יאדימו כתולע". והקזת הדם מגופו, מרמזת שהעונות פורשים ממנו.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> להיפך: המקיז דם בחלום <b style='font-size:20px; color:black;'>עונותיו סדורין לו!</b> והבינה הגמרא ש"סדורין" היינו שהם עומדים וקיימים.</span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> להיפך: המקיז דם בחלום <b style='font-size:20px; color:black;'>עונותיו סדורין לו!</b> והבינה הגמרא ש"סדורין" היינו שהם עומדים וקיימים.</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "סדורין"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סדורין לימחל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 52 </b> ונמצא ששתי הברייתות אמרו דבר אחד. | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "סדורין"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סדורין לימחל</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 52 </b> ונמצא ששתי הברייתות אמרו דבר אחד. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 52. </b> ה<b>צל"ח</b> ביאר, על פי הכתוב "מעביר ראשון ראשון", שהקב"ה מעביר ושומט את העון הראשון, ואינו נותנו על כף המאזניים. אלא שאם לבסוף רבו העוונות מוסיפים גם את העון הזה לכלל העונות. ונמצא שאם עוונותיו רבים, אין הם נידונים לפי הסדר, כי נמצא שהעון הראשון נידון בסוף. ולכן אמר שיהיו "סדורין לימחל", שהרי אם כל העוונות נידונים כסדרם, בהכרח שנמחל לו ריבוי עוונותיו, שאם לא כן, לא היו כסדרם. וה<b>אמרי אמת</b> ביאר ע"פ המדרש | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 52. </b> ה<b>צל"ח</b> ביאר, על פי הכתוב "מעביר ראשון ראשון", שהקב"ה מעביר ושומט את העון הראשון, ואינו נותנו על כף המאזניים. אלא שאם לבסוף רבו העוונות מוסיפים גם את העון הזה לכלל העונות. ונמצא שאם עוונותיו רבים, אין הם נידונים לפי הסדר, כי נמצא שהעון הראשון נידון בסוף. ולכן אמר שיהיו "סדורין לימחל", שהרי אם כל העוונות נידונים כסדרם, בהכרח שנמחל לו ריבוי עוונותיו, שאם לא כן, לא היו כסדרם. וה<b>אמרי אמת</b> ביאר ע"פ המדרש (ויקרא רבה לג ג) שסאה של עוונות גזל מקטרג בראש, וכשמקיז דם נרמז שיצאו ממנו כל ה"דמים" (ממון) שאינם שלו, ושוב אין הגזל קופץ בראש, אלא עוונותיו כסדרן.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו!</b> כנחש, שלחמו הוא העפר, ומצוי הוא לו בכל מקום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 53 </b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נשכו</b> הנחש בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>נכפלה לו</b> פרנסתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 54 </b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>הרגו</b> האדם לנחש, סימן שהוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אבדה פרנסתו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 55 </b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו!</b> כנחש, שלחמו הוא העפר, ומצוי הוא לו בכל מקום. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 53 </b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>נשכו</b> הנחש בחלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>נכפלה לו</b> פרנסתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 54 </b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>הרגו</b> האדם לנחש, סימן שהוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אבדה פרנסתו!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 55 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 53. </b> ע"פ <b>רב נסים גאון ורש"י</b>, וכמבואר ביומא | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 53. </b> ע"פ <b>רב נסים גאון ורש"י</b>, וכמבואר ביומא (עה א) "שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם:. קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד למטה מזונותיו עמו". <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 54. </b> כי הנחש נושך מפני קנאתו באדם, ואילו אין פרנסתו מצויה יותר מהנחש (שפרנסתו מצויה בכל מקום) - לא היתה לו סיבה לקנאה. (וב<b>שלמה משנתו</b> ביאר שנכנס בו הארס הנוצר ממאכל הנחש, ונמצא שקיבל מפרנסת הנחש שפרנסתו מצויה לו). ויתכן שהרמז על כפלים הוא משום שיש כאן שתי ראיות, א. עצם ראיית הנחש, מרמזת שפרנסתו מזומנת לו, ב. כשראה שגם נושך בו, הרי הוכח שוב שפרנסתו מזומנת, וכפילות המשמעות מרמזת על כפילות הפרנסה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 55. </b> משמע כי אף שראה את הנחש שהוא סימן לפרנסה, כיון שהרגו איבד פרנסתו, ומסתבר שגם אביי ורבא יודו בזה, כי רק לגבי העולה לגדולה אמרו "כיון שעלה שוב לא ירד", אך בפרנסה מצינו (קידושין פב ב) שאם הרע מעשיו קיפח פרנסתו.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב ששת</b>: למי ששנה כן לפניו: אדרבה, אם הרג את הנחש ונתגבר עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן</b> שיש לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנכפלה פרנסתו!</b></span> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב ששת</b>: למי ששנה כן לפניו: אדרבה, אם הרג את הנחש ונתגבר עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן</b> שיש לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>שנכפלה פרנסתו!</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מסקנת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היא,</b> באמת אם ראה שהרגו, סימן הוא שאבדה פרנסתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>טעמו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת</b> שפתר להיפך, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזא חויא</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך מסקנת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היא,</b> באמת אם ראה שהרגו, סימן הוא שאבדה פרנסתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>טעמו של <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת</b> שפתר להיפך, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזא חויא</b> (נחש) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחלמיה וקטליה!</b> ולכן רצה לפתור את חלומו לטובה (וכדלעיל, ש"כל החלומות הולכים אחר הפה").</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב יוחנן: כל מיני משקין</b> סימנין <b style='font-size:20px; color:black;'>יפין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מי שרואה את עצמו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חלום</b> שהוא שותה אותם, כי מרווה בהם צמאונו, ורמז הוא שיתמלאו משאלותיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן היין</b>, שאין לו סימן קבוע, שהרי גם כששותים יין במציאות | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני תנא קמיה דרב יוחנן: כל מיני משקין</b> סימנין <b style='font-size:20px; color:black;'>יפין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מי שרואה את עצמו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חלום</b> שהוא שותה אותם, כי מרווה בהם צמאונו, ורמז הוא שיתמלאו משאלותיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן היין</b>, שאין לו סימן קבוע, שהרי גם כששותים יין במציאות (ולא בחלום) <b style='font-size:20px; color:black;'>יש</b> מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שותהו ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טוב לו, ויש</b> מי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שותהו ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רע לו!</b> ונמצא שיכול להוות רמז בין לטוב ובין לרע, ולפיכך אי אפשר לברר פתרונו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 56 </b> | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 56. </b> ולא תועיל לו אמירת פסוק לטובה, כי הפסוק מועיל רק לחלום שמרמז על שני דברים, והוא רוצה להטותו לטוב, אך שתיית יין מרמזת לדבר מסויים, אלא שהוא תלוי במזגו של השותה, ואין אמירת הפסוק משנה פתרונו, וראה הערה הבאה.</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 56. </b> ולא תועיל לו אמירת פסוק לטובה, כי הפסוק מועיל רק לחלום שמרמז על שני דברים, והוא רוצה להטותו לטוב, אך שתיית יין מרמזת לדבר מסויים, אלא שהוא תלוי במזגו של השותה, ואין אמירת הפסוק משנה פתרונו, וראה הערה הבאה.</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יש שותהו וטוב לו, שנאמר</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>יש שותהו וטוב לו, שנאמר</b> (תהלים קד טו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"יין ישמח לבב אנוש". ויש שותהו ורע לו, שנאמר</b> (משלי לא ו) <b style='font-size:20px; color:black;'>"תנו שכר לאובד</b> (לרשע, שנטרד והולך), <b style='font-size:20px; color:black;'>ויין למרי נפש</b> (לאבל, להפיג צערו) <b style='font-size:20px; color:black;'>".</b></span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יוחנן לתנא</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי יוחנן לתנא</b> (לאמורא ששנה לפניו): <b style='font-size:20px; color:black;'>תני</b>, אמור כך:</span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד חכם</b>, ראיית היין בחלום <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> סימן <b style='font-size:20px; color:black;'>טוב</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לו, שנאמר</b> על לימוד התורה | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ל<b style='font-size:20px; color:black;'>תלמיד חכם</b>, ראיית היין בחלום <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> סימן <b style='font-size:20px; color:black;'>טוב</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לו, שנאמר</b> על לימוד התורה (משלי ט ה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מס כתי!"</b></span> | ||
<BR> | <BR> | ||
<!--$~--> | <!--$~--> | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
</span> | </span> | ||
==דרשני המקוצר==[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]] | ==דרשני המקוצר== | ||
[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]] | |||
גרסה מ־15:03, 30 ביוני 2015
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
חברותא
כי הא שראיית פיל נחשבת כסימן יפה, היא, באופן דהפיל מסרג, שיש אוכף על גביו, או שהוא קשור באפסר, ועל ידי כך הוא נראה ככל החיות, ואילו הא שאמרו שאינו סימן יפה, הוא באופן דלא מסרג, שאז מראהו משונה מכל החיות. 1
1. ע"פ רש"י בע"ב, וכוונתו שהפיל נראה משונה ומאיים מחמת גודלו, אך כאשר מונח עליו כלי לשימוש או שהוא קשור, הרי הוא ככל החיות.
הרואה שם "הונא" כתוב לפניו בחלום, נס נעשה לו! כי נו"ן של "הונא" מרמז על נו"ן שבתיבת "נס". 2
2. כך פירש רש"י, והיינו שאינו כרואה את פנחס וישמעאל עצמם, כי בהם אמרו שהפתרון כפי עניינם, אך לגבי "הונא" נקטה הגמרא פתרון שאינו תלוי בגופו ומעשיו, ובהכרח הכוונה שראה שם זה כתוב לפניו, ולכן ניתן ללמוד מאות נ' שבשמו. והמהרש"א תמה הרי הרבה שמות יש בהם נו"ן, כגון אהרן, מנחם, ועוד. וכתב היעב"ץ ש"הונא" ראשי תיבות "הודך ודברי נפלאותיך אשיחה". וביד דוד כתב שהה' ב"הונא" מתחלף בח', ונשמע כ"חינא", והוא כ"חנניה" ו"יוחנן" שמשמעותם חנינה ורחמים, כדלהלן. ובחזון טוב כתב שרק אות נ' בשמו יש בה הברה גמורה, שלא כאותיות ה' ו' א' שאינם נשמעות.
והרואה שם "חנינא" או "חנניה" או "יוחנן" כתוב לפניו בחלום, נסי נסים נעשו לו! כי בשמות אלו יש שני "נונין", ורמז הוא שייעשו לו הרבה נסים. 3 הרואה תיבת "הספד" בחלום, סימן הוא שמן השמים חסו עליו ופדאוהו! כי נוטריקון מלת "הספד" הוא, "חס" ו"פדה". 4
3. רש"י, ומסתבר שנקטו דוקא שמות אלו (ולא "נחשון" ו"נתן" שיש בהם ב' נונין), כי הרמז לניסי ניסים הוא רק כאשר הנונין הכפולים סמוכים זה לזה. והמהרש"א ביאר כי רק שמות אלו משמעותם חן חנינה ומתנת חנם, וכוונתו כי כפילות הנון מראה רק על ניסים רבים, אך צירוף לשון חנינה מוסיף לרמז על "ניסי ניסים" שהיא הנהגה ניסית קבועה, והיינו כי הנהגת ה' עם האדם תלויה בהכרתו, ואם הוא מכיר ויודע שמקבל כל צרכו במתנת חנם, ואינו מכח מעשיו הטובים, הרי שגם ההנהגה עמו אין לה גבולות, וזוכה להנהגה נסית שלא בדרך הטבע, וראה נפש החיים (א ח). 4. המהרש"א (ב"ק נה א) ביאר שה' מתחלף בח', ונשמע כ"חס פד", שהוא נוטריקון חסו ופדו. (ובתורת חיים שם כתב שלא הראוהו "חספד" כדי להודיעו שבתחילה נגזר עליו למות, וכיון ששב בטלה הגזירה). והוסיף שאין חלום בלא דברים בטלים, דהיינו שאין לו לחוש למשמעות הרעה של תיבת "הספד", כי כיון שיש לו גם פתרון טוב כנוטריקון זה, אינו חש לאפשרות פתרון רע.
והני מילי שתיבות אלה מרמזים לדברים אלו - הוא דוקא אם ראה אחת מתיבות הללו (הונא, חנינא, 5 הספד), בכתבא! שכתובות הן לפניו בחלום, אך אם ראה אדם ששמו הונא או חנינא, או שראה שעושים הספד למת, אינו סימן טוב.
5. כך פירש רש"י, והיינו שלא כרואה "פנחס" או "ישמעאל" שהוא רואה את האדם שנקרא כך, ולומד מעניינו, וכמו הרואה פיל שלומד מתארו.
העונה "יהא שמיה רבא מברך" בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא! 6
6. בשבת (קיט ב) אמר רבי יהושע בן לוי: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו, קורעין לו גזר דינו, וריש לקיש אמר שכל העונה "אמן" בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן. ולכאורה תמוה למה חלום על "איש"ר" מרמז לשכר עניית "אמן". וביאר הג"ר משה שפירא שבעניית איש"ר הוא מגלה כבוד השי"ת בעוה"ז כמו בעוה"ב (ראה תרגום ירושלמי בראשית מט ב ונפש החיים ש"ג יא, יד בהגהות), ולכן כשאומרו בחלום, מוכח שהוא שרוי במצב זה, והרי הוא בן עוה"ב, אך כשאומרו בכל כוחו בהקיץ, הוא גם מתגבר על כל מה שנגזר עליו להסיר ממנו את המניעות כל ימי חייו. ומה שאמרו שם שהוא "בן עוה"ב", וכאן נקטו ש"פותחין לו שערי גן עדן", יתכן לבאר, כי על "אמן" בכל כוחו פותחין לו שערים, אך בחלום אינו בכל כוחו, ואינו מוכיח אלא שהוא "בן עוה"ב", וביאר המהר"ל (סנהדרין קי ב, גבורות ה' כט) דהיינו שהוא בדרגה שראוי לעוה"ב, כי עניית אמן מורה על אמונה, והאמונה יהא החבור להשי"ת. ודרגה זו שייכת גם בעוה"ז (כמבואר בתוס' רה טז ב שנידון על כך בר"ה), ואילו "פותחין לו" שייך רק לאחר מיתה (כמבואר בזהר וילך רפה ב, אך ראה בפר' עקב רסד ב).
הקורא קריאת שמע בחלום, ראוי הוא שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך!
המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". ותניא: רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש! לפי שיש בהם רוב של שם "שדי", שהשי"ן בקציצה של ראש, והדל"ת בקשר של הרצועות.
המתפלל בחלום, סימן יפה לו!
והני מילי, שהוא סימן יפה, דוקא באופן דלא סיים את תפלתו, אלא ניעור משנתו באמצע חלומו, כי כשהוא באמצע תפילתו סימן שסמוך הוא אצל הקב"ה. 7
7. כך פירש רש"י, ובפשטות כוונתו, כי כיון שלא סיים מוכח שהוא סמוך תמיד לה', ואינו מתפלל רק כדי לבקש על צרכיו, אלא מתוך עבודת ה' תמידית. ובעינים למשפט ביאר שכיון שאינו חולם אלא מהרהורי לבו, נמצא שחלומו מוכיח שתפילתו אינו מהשפה ולחוץ בלבד, אלא הוא מכוון בה, והוא סימן יפה לו, כי המכוון תפלתו נשמעת. והיינו כשלא סיים, שאז נראה שמאריך בתפילתו, ועל כך אמרו לעיל (לב ב) שאין תפלתו חוזרת ריקם.
הבא על אמו בחלום, 8 יצפה לבינה, שהיא הבנת דבר מתוך דבר, שנאמר (משלי ב ג) "כי אם לבינה תקרא", והיינו כי הבינה בתחילה מקבלת את החכמה, ולבסוף מתגברת ומשפיעה, ודומה לאדם היוצא מרחם אמו, ושב ובא עליה. 9 הבא על נערה המאורסה בחלום, יצפה לתורה!, שנאמר (דברים לג ד): "תורה צוה לנו משה, מורשה קהלת יעקב", אל תיקרי "מורשה" 10 אלא "מאורסה" 11 .
8. במכתב מאליהו (ח"ד 164) כתב שבכל חלומות אלו, "מתגלה שורש הטוב שמתחת לתת ההכרה, שהיצר הרע תחליף לו". וכוונתו כדברי המהר"ל (חידושי אגדות יבמות סב ב) על מעלת הנושא בת אחותו, כי המעלה הגדולה ביותר היא לקרב את קרוביו, רק שבאחותו עצמה אסרה התורה את מעשה הביאה, עיין ברקאנטי (פרשת אחרי מות), ולכן, בתור רמז, האחות והאם מרמזות על הדרגות הנעלות של החכמה והבינה. 9. המהרש"א כתב שרמז זה אינו כפשוטו של מקרא, שהרי בפסוק נאמר "אם" בחיריק, ולא בצירה מלשון "אמא", אך בתרגום משלי מצינו "ואמא לביוננותא תקרא" והיינו שכוונת הכתוב ל"אמא ". וביאר שהבינה נרמזת ב"בא על אמו", כי אם יעשה את הבינה לעיקר, תהיה לו כאם המרווה את בנה בחלבה. והיינו, שאע"פ שהבינה מוסיפה על החכמה, הוא משתוקק לה כבן לאמו, שחלבה הוא עיקר חייו, ואינו כתוספת גרידא (ולכן נרמזה ב"אם" ולא ב"אחות"), ולפיכך "דדיה ירווך בכל עת". וראה בזהר (שמות קא א) ש"חכמה" נקראת "אבא", כי היא מה שמקבל מרבו, ואילו "בינה" היא כ"אמא" שמפתח את מה שקבל, ומחדש בהבנתו דבר מתוך דבר, ונמצא שאין הבינה מושלמת בקבלתה, אלא כשהופך עצמו מ"בן" הנוצר מאמו, ל"בעל" המשפיע. 10. המהרש"א כתב שאין לפרש את הפסוק כפשוטו, במשמעות "ירושה", שהרי נאמר בה לשון "מתנה" ("ויתן אל משה", שמות לא יח, וראה פסחים צא ב). וגם שנינו (אבות ב יב) "התקן עצמך ללמוד תורה, שאינה ירושה לך" והיא מונחת בקרן זוית, וכל הרוצה יבא ויטלנה. 11. ביאר המהרש"א (פסחים מט ב) שבתחלת נתינתה לישראל, הרי היא בבחינת "ארוסה". ואחר שלומדים אותה, היא נעשית "נשואה". וכוונת הדרש הוא שלא ילמד אדם תורה כאילו כבר היא שלו אחר שקבלה בירושה, כי התורה ניתנה לכל ישראל כמאורסה (פסחים מט ב) וקניינם בה הוא קנין של הקדמה לקנין של תכלית בנישואין, שהעמל בתורה מקבלו בזכות עמלו, ואז חל עליו קנין תורה מן השמים, ונעשית תורתו שלו.
הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה! שנאמר (משלי ז ד) "אמור לחכמה, אחותי את", ונקראת אחותו כי אי אפשר להפריד את החכמה מהחכם, והם נשארים קרובים בכל מקום שהוא. 12
12. כמו שאמרו לעיל (נה א) "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה", וראה שם שהחכם הוא מי שיש בו יראה, ונמצא שהוא והחכמה מקור שניהם ביראת שמים, ושניהם מצפים לחיבור של אחוה, כי המקור המשותף מחברם לעולם, ולכן אין להם הפרדה במרחק, וראה ביאור הגר"א למשלי (ז ד) וחזו"א (אמונה ובטחון ג). ועוד, שאחוה היא קורבה שאין ביד אדם לעשותה, והוא תלוי באביו, וכן חכמה מקבלה משמים, אך על בינה נאמר (בהמשך הפסוק) "ומודע לבינה תקרא" כי היא תלויה בעמל האדם להבין דבר מתוך דבר.
הבא על אשת איש בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא! שנוטל חלקו וחלק חבירו בעולם הבא, ודומה לאדם הנוטל את אשת חבירו. 13
13. כעין זה מצינו בחגיגה (טו ב) "זכה צדיק, נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן, נתחייב רשע, נוטל חלקו וחלק חברו בגהנום", וביאר הבית הלוי (פר' נח) שהצדיק גורם במעשיו למשוך את גם את חבריו לעשיית הטוב, והרשע גורם לאחרים תשוקה לחטוא, וכיון שהצדיק נענש על מעט חטאיו בעוה"ז, והרשע גרם לו אותם, ואילו הרשע מקבל שכרו בעוה"ז על מעט מצוותיו, שעשאם בהשפעת הצדיק, נמצא שנשאר לשלם בעוה"ב לרשע את חלקו בחטא הצדיק, ולצדיק את חלקו במצוות הרשע. וראה בביאור הגר"א למשלי (יב יד) דהיינו דוקא כשהצדיק מוכיח לרשע ולא שמע לו, שאז נוטל את כל הטוב שבו, ועי' עוד בפירוש החסיד יעב"ץ (אבות ה ב). ובזהר (אמור קא א) מבואר שהצדיק נוטל חלק הרשע שהתחרט על מצוותיו, כי כיון שהפסיד חלקו, והרשע נוטל חלק הצדיק בגהנום, באופן שספר עליו לה"ר, כמבואר בשמירת הלשון (פ"ז).
והני מילי, באופן דלא ידע לה (שלא מכיר את האשה שראה בחלומו) ולא הרהר בה מאורתא קודם שנתו 14 , אך אם הרהר בה, אינו סימן כלל, כי תולין שהחלום נגרם על ידי הרהורו. 15
14. משמע כי בשאר החלומות בסוגיין לא מצוי שיהרהר בהם, ואפילו אם ראה פיל וכדו', מסתבר שלא הרהר בו כמו בעריות שלבו של אדם מחמדתן, (ואילו הרהור במצוות כתפילה ותפילין, אינו גורם לראות את עצמו מקיימם בחלום, שהרי גם ביום אינו רואה את עצמו). ובאמרי נעם מובא בשם הגר"א שכלל זה שייך גם באחותו ואמו, אך כיון שאין דרך להרהר בהם, נקטו רק באשת איש, ותמוה, למה לא אמרו כן בנערה המאורסה. 15. ביארנו כפשוטו, וראה הערה הקודמת, ובשו"ת שבות יעקב (ח"ב לד) ביאר שכוונת הגמרא, כי אחר הרהור עבירה, ודאי אינו בן עולם הבא. ובגליוני הש"ס דחה ביאורו, כי א"כ איך אמרו שאם לא הרהר בה "מאורתא" הרי הוא בן עוה"ב, והלא אפילו הרהר הרבה קודם לכן, כבר אינו בן עוה"ב.
אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום, ראה שלום שעתיד לבא עליו! 16 שנאמר "השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך". 17
16. במלא הרועים תמה למה לא הוזכרה ראית החיטים גם לעיל ב"שלש שלומות הן". ובסמיכת חכמים כתב שלכן שינה רב חייא בר אבא בלשונו וכתב "ראה שלום" ולא "רואה", כי באמת החיטים מרמזים לשובע כמבואר בסוף הפסוק "חלב חיטים ישביעך", ואילו השלום נרמז כבר בתחילת הפסוק "השם גבולך שלום" ולכן נאמר בלשון עבר, שבכלל החלום על שובע יש גם רמז לשלום, והוקדם השלום לשובע. 17. כך מצינו בב"מ (נט א) "אמר רב יהודה: לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך", ופותרים לטובה שתהיה לו תבואה, ולא שתהא לו מריבה על עסקי תבואה. וראה ילקוט שמעוני (תהלים רמז תתפח) שהביא שתי מימרות אלו יחד.
הרואה שעורים בחלום, סרו עונותיו. שנאמר (ישעיה ו ז) "וסר עוונך וחטאתך תכופר!" ו"סר עוון" הוא קרוב לנוטריקון "שעורין" 18 .
18. כך ביאר המהרש"א, ובסמיכת חכמים כתב ש"סעורים" (בסמך) הוא גימטריא של "סר עון".
אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לארץ ישראל, עד דחזאי שערי (שעורים) בחלמא! שבכך הודיעוני שנמחלו כל עוונותי. 19 הרואה גפן טעונה בחלום, סימן הוא שאין אשתו מפלת נפלים! שנאמר (תהלים קכח ג) "אשתך כגפן פוריה", וסיום הפסוק "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". 20
19. המהרש"א ביאר שהרמז הוא כמו ששנינו בכתובות (קיא א) "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון", והיינו בכלל "סר עוון". ולביאורו לכאורה חלום זה שייך רק אחר שעלה לא"י, ואילו בגמרא משמע שנרמז בו לעלות לארץ ישראל, ושמא רצה לעלות נקי בלא עוון, כי בא"י לא יוסיף עוון, ודוחק. ובעונג יו"ט (לה) כתב שהרמז כמבואר במדרש רבה (אמור כח ו) שאברהם ירש את ארץ ישראל בזכות מצוות העומר, והעומר בא מן השעורים. (וראה באבני נזר יו"ד תנד כג, שודאי לא למד רבי זירא על חיובו במצוה, כי לא בשמים היא, אלא רק אם ראוי הוא לקיימה, כי אין ישיבת הארץ מצוה למי שעברות בידו, כנאמר "ולא תקיא הארץ אתכם"). 20. בפשטות ראית הגמרא ש"גפן פוריה" היא כמשמעות סוף הפסוק שיהיו בניו מרובים (ראה הערה 26), או כמו שביאורו רבינו בחיי (בראשית לד א), שהמשיל את הבנים לזית, כי הזית נושא פריו לתשעה חדשים. ובנדה (סד ב) משמע ש"גפן" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, אך כיון שסוף הפסוק עוסק בריבוי בנים, מסתבר שכוונת הגמרא ללמוד דבר נוסף מעצם התיבות "גפן פוריה", כי משמעותם שיהיו פירותיה גמורים, ולא תפיל כלל.
הרואה שורקה (זמורת גפן) בחלום, יצפה למשיח, שנאמר: (בראשית מט יא) "אוסרי לגפן עירה, ולשורקה בני אתונו!" ותרגמו אונקלוס על ימות המשיח. 21 ותרגום "בני אתונו" - "דיבנון היכליה", וקורא להיכל "אתונו", על שם "שער האיתון" (יחזקאל מ טו). 22
21. במלא הרועים הקשה הרי שורקה בכלל הגפן, וא"כ גם הרואה גפן יצפה למשיח. ועוד הקשה, שהרי רמז השורקה מפורש יותר בפסוק (זכריה י ח) "אשרקה להם ואקבצם" האמור על הגאולה. אמנם קושיא מתרצה בחברתה, כי הרמז הוא רק בזמורה, ולא בכל הגפן, כי רק הזמורה נקראת "שורקה" בפסוק "ולשורקה בני אתונו", ולולי מקרא זה לא נדע שזמורה מרמזת על "אשרקה להם" (וביאור זה נכון רק אם ראית הגמרא מהכתוב על "שורקה", וראה הערה הבאה). 22. ע"פ רש"י (בראשית שם), ויתכן שהרמז הוא, בעצם ביאור הכתוב "ולשורקה בני אתונו", שהוא מרמז על הכתוב בזכריה (ט ט) "הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא, עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות", וביאור הפסוק הוא ש"לשורקה" מרמז על "בני אתונו" של משיח.
הרואה תאנה בחלום, סימן הוא לו שתורתו משתמרת בקרבו! שנאמר (משלי כז יח): "נוצר תאנה יאכל פריה". 23
23. בעירובין (נד א) אמר רבי יוחנן מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה, למה נמשלו דברי תורה כתאנה, מה תאנה זו, כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים, אף דברי תורה, כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם", והטעם בתורה גורם לזכרה. ובחזון טוב ביאר שתאנה טעונה ב' שמירות, א. כיון שכל אחת נגמרת ביום אחר, ולמחרתו מתלעת, שומרה שלא תתלע. ב. שלא יגנבוה בעת ששוטחה לקציעות. וכנגדה טעונה התורה שמירה שלא יתחיל בלימוד דבר חדש קודם שחוזר ויודע מה שלמד על בוריו, ועוד שמירה מדברים המשכחים את הלימוד, וראה פרק בשיר (אות כד).
הרואה רמונים בחלום, אם רימוני זוטרי ראה, סימן הוא שיהא פרי (יתרבה) עסקיה כרמונא! שיהיו עסקיו מרובים. ואם ראה רימוני רברבי, סימן הוא דרבי (יגדל) עסקיה כרמונא! שיהיו עסקיו גדולים כרמון.
ואם ראה רימונים פלגי (חתוכים) אם תלמיד חכם הוא, יצפה לתורה, שנאמר: (שיר השירים ח ב): "אשקך מיין הרקח, מעסיס רמוני!", והוא משל לתורה. ואם עם הארץ הוא, יצפה למצוות! שנאמר: "כפלח הרמון רקתך", ודרשוהו, מאי "רקתך"? - שאפילו ריקנין שבך, מלאים מצות כרמון, שהוא מלא בגרעינים! 24
24. ביערות דבש (ח"ב ב) העלה מכך ש"ישראל כולם צדיקים", וכן נקט בעקידת יצחק (מד) שמדובר באלו שאין להם דעת ללמוד תורה ולקיים מצוות התלויים בשכל, ועושים רק מצוות מעשיות, וראה מלבי"ם על פסוק זה, שכתב כי ברימון יש תרי"ג גרעינים, כי כלם מקיימין את כל המצוות, ובפרק בשיר (כה) ביאר שכוונתו כי ברמון הגדול ביותר אין יותר מתרי"ג גרעינים). אך בעירובין (יט א) מוכח ש"ריקנים" כולל אפילו פושעים, וביאר ביערות דבש (ח"ב יב) שלא עברו במרד, ובכלי יקר שמות (ל לד) כתב שאילו מתחילה היו מלאים מצוות לא היו נקראים "ריקנים", ובהכרח שרק ע"י תשובה נהפכו מעשיהם הריקים לזכויות, וכן נקט במכתב מאליהו (ח"ב 210). והגר"ד פוברסקי ביאר שנקטו למשל דוקא את הרימון, ולא שאר פירות, כי הצדיקים מקיימים מצוות מפני יראת שמים שבהם, ודומים בכך לכל הפירות שהם מלאים בחטיבה אחת, ואילו ה"ריקנים" מקיימים מצוות מפעם לפעם, מסיבת שונות, וכיון שאין כל מצוותיהם מסיבה אחת, נמצא שהם כרימון, שהוא קליפה ריקה המכילה בתוכה הרבה גרעינים נפרדים.
הרואה זיתים בחלום, אם זוטרי הם, סימן הוא שיהא פרי ורבי 25 וקאי עסקיה כזיתים!
25. בדקדוקי סופרים גרס "זוטרי, פרה ורבה עסקי כזיתים. רברבי, קאי עיסקיה כזיתים".
והני מילי, דוקא אם ראה את פרי הזית, אבל אם ראה את אילני הזית, סימן הוא דהויין ליה בנים מרובין, שנאמר (תהלים שם): "בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך". 26
26. בפרק בשיר (פד) ביאר שהכוונה לששה בכרס אחת (כי שירת השרצים הגדולים היא "בניך כשתילי זיתים", והם יולדים ששה בכרס אחת, כמבואר בילקו"ש שמות רמז קסב). ובחזון טוב ביאר בכך את לשון הפסוק "סביב לשולחנך", כי סתם שולחן כשלחן שבמשכן, אמתיים ארכו ואמה רחבו, וכיון שמקומו של אדם הוא אמה, נמצא שיש סביבו מקום לששה יושבים. וראה בהערה 20 שתחילת הפסוק "גפן פוריה" מורה על ריבוי בנים, כי הדם דומה ליין, ואשה שדמיה מרובים בניה מרובים, וסופו רק מלמד שיהיו סביב שולחנו, ולא ידח ממנו נדח, כביאור רבינו בחיי (בראשית לד א) עי"ש.
איכא דאמרי: הרואה זית בחלום, 27 שם טוב יוצא לו! שנאמר (ירמיה יא טז): זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך".
27. במדרש שוחר טוב (תהילים קכח) לא גרס תיבות "הרואה זית בחלום" ומשמע שהאיכא דאמרי נסובו על הרואה אילן זית. והיינו שהוא אילן נכבד, שעומד בפני עצמו, וכמו שאמרו (שם ובירושלמי כלאים א ג) שזיתים אין בהם הרכבה.
הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור שבתורה, שנאמר (שמות כז כ) "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור"! ו"מאור" הוא תורה, שנאמר (משלי ו כג) "כי נר מצוה ותורה אור". 28
28. ראה בהוריות (יג ב) שהרגיל בשמן זית, משיב לו את הלימוד של שבעים שנה. ובמנחות (פה ב) אמרו "מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן". ומקור החכמה במנורה שמדליקים בה בשמן זית, כמבואר בב"ב (כה ב) "הרוצה שיחכים ידרים, וסימניך מנורה בדרום".
הרואה תמרים בחלום, סימן הוא שתמו עונותיו, 29 שנאמר (איכה ד כב) "תם עוונך בת ציון". ו"תמר" הוא נוטריקון של "תמו המורים". ו"מורים" הוא לשון חטאים, שנאמר "שמעו נא המורים". 30 אמר רב יוסף הרואה עז בחלום, רמז הוא שתהא השנה מתברכת לו. 31 ואם ראה כמה עזים, הרבה שנים מתברכות לו! שנאמר (משלי כז כו) "ודי חלב עזים, ללחמך", ומשמעותו שיהא לך חלב עיזים כדי מחסורך.
29. משמע שיש חילוק בין הרואה שעורים ש"סרו עוונותיו" - אך עדיין צריך ל"חטאתך תכופר", והיינו בשב מיראה, שזדונות נעשין לו כשגגות, אך לא התכפרו לגמרי - לבין הרואה תמרים, שמרמזים על תשובה מאהבה, שעל ידה העוון "תם" לגמרי, ונהפך לו לזכות (כמבואר ביומא פו ב). ויתכן לבאר להיפך, כמבואר בתפילת יום הכפורים "מחול לעוונותינו, מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך", ובפשע שייכת רק "מחיית הצורה" והיינו ש"תם" מציאות המזיד, אך נשאר רושם, ואילו ב"חטא" שוגג שייכת גם העברה לגמרי, והיא "סר עוון". 30. ע"פ מהרש"א, ותמוה שהרי בראית הגמרא מהפסוק "תם עוונך" משמע שהרמז הוא ב"תם" גרידא, ועוד שבפסוק זה נאמר שתמו העוונות, ואילו הרמז מורה שתמו החוטאים. 31. כי כשם העז נותנת לו חלב לשתיה וצמר ללבוש ללא טרחה, כך תתברך לו השנה בלא טרחה.
הרואה הדס בחלום, רמז הוא שיהיו נכסיו מצליחין לו! כי הדס עליו משולשים זה על זה כמין קליעה, ומרמז שכך יתקיימו נכסיו לו ולבניו אחריו, 32 ואם אין לו נכסים, רמז הוא שתהא ירושה נופלת לו ממקום אחר.
32. ע"פ שפתי חכמים, והגר"א ביאר שהכוונה לעיצה שאמרו חז"ל בב"ק (קז א) שיהיו נכסיך משולשין, שליש בתבואה שליש בזיתים ושליש בגפנים. ובחזון טוב צידד שהכוונה לשלש הסיבות שהעושר תלוי בהם, כמבואר בנדה (ע ב) שירבה בסחורה, ובמשא ומתן באמונה, ויבקש רחמים. או לשלשת זכויות המוזכרות בשבת (קיט א) כמסוגלות לפרנסה, מעשר, כבוד התורה, כבוד השבת. או לשלשת סוגי העשירות המוזכרים בב"ב (קמה ב), עושר שדות וכרמים הניכר לכל, עושר קרקעות ונכסים המכניסים שכר שכירות תמיד, עושר תבואה, שמשתכר בה מזמן לזמן.
אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא, והוא, רמז זה הוא דוקא באופן דחזא להדסים בכנייהו (במקום גידולם, כשהם במחובר). 33
33. כוונת עולא, שכל הרמזים הנ"ל, שייכים רק כשראה הדס מחובר למקורו, ומרמז שכך גם הוא מחובר אל הקב"ה שהוא מקור השפע, אך אם ההדס תלוש, הרי סופו לנבול, וכך גם סופו של העשיר שאינו דבוק להקב"ה.
הרואה אתרוג בחלום, סימן הוא שהדור הוא לפני קונו, שנאמר באתרוג (ויקרא כג מ): "פרי עץ הדר כפות תמרים". 34
34. המהר"ץ חיות העיר שתיבות "וכפות תמרים" נסובות על הרמז של לולב (בסמוך) שהרי מתיבות אלו למדו בסוכה (מה ב) "מה תמר אין לו אלא לב אחד וכו", אולם ראה שם שאין זה דרש מקרא, אלא לימוד מענין התמר.
הרואה לולב בחלום, סימן הוא שאין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים! כי "לולב" הוא נוטריקון "לו לב", 35 ומרמז שיש לו יצר טוב בלבד. ולא כשאר בני אדם שיש להם שני לבבות, יצר טוב ויצר הרע, כמו שדרשו במשנה מ"בכל לבבך".
35. רש"י (סוכה שם, מגילה יד א) פירש שהשרף המצוי בעצים, אינו קיים בתמר אלא בעץ האמצעי הזקוף למעלה, ולא בענפיו, ודבר זה נלמד ממראה הלולב. (וראה במדרש תלפיות, ערך דקל, שכל יניקת התמר היא מלמעלה, ולא מהארץ). ובסידור דרך החיים (סדר נטילת לולב) ביאר ש"לו" מרמז לחיבור של לולאות, ו"לב" מרמז לחיבור של "לבובין" (כמו "לבבתיני אחותי כלה, שפירושו אהבתך קבועה בלבי, ומצינו לשון זו בשבת נג ב על קשירת שני כבשים יחד). והל' שבאמצע משמשת עם שניהם, ומרמזת על "לב אחד". וביאור זה שייך רק אם ראה שכתוב לפניו "לולב".
הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה. שנאמר (משלי א כ): "חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה" 36 וכן האווז משמיע קולו בראש חוצות.
36. במועד קטן (טז ב) אמר רבא על מקרא זה: כל העוסק בתורה מבפנים, תורתו מכרזת עליו מבחוץ. ובחזון טוב כתב שהאווז משורר מחמת שומנו (כארי שנוהם רק מתוך קופה של בשר, לעיל לב א), וכיון ששומנו מוסתר תחת כנפיו (ב"ב עג ב), הרי הוא מרמז על חכמת התורה שאע"פ שאצל החכם היא "בפנים", מכרזת עליו מבחוץ. ובכתב סופר כתב שמנוצות האווז עושים קנה לכתיבת ספרים המרבים חכמה. ובבית יצחק כתב שהאווז יש בו חכמה שיודע לשוט על מים זידונים, וראה פרדס רמונים (ערך אווז).
והבא עליה (על האווזה) בחלום, רמז לו שהוא הוי ראש ישיבה! שמכריז ומצוה לרבים, כמו האווז שמשמיע קולו ברבים. 37
37. במלא הרועים הקשה, למה רמז זה הוא רק ב"בא עליה", והרי הוא מרומז בעצם ראיית האווז. ויתכן, שהזיווג מורה על חיבור גמור, ונמצא שהבא עליה, יעשה בחכמתו ממש כאווז וישמעו כלם את תורתו מפיו.
אמר רב אשי: אני ראיתיה - את האווזה, ובאתי עליה בחלום, ואכן סלקית לגדולה, נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא!
הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר. 38 ואם ראה כמה תרנגולים, יצפה לכמה בנים זכרים! הרואה תרנגולת בחלום, 39 יצפה לתרביצה (גינה, ויש אומרים בית המדרש 40 ) נאה, ולגילה! כי "תרנגולת" 41 הוא נוטריקון "תרביצה נאה וגילה".
38. בעירובין (ק ב) אמר רבי יוחנן אילמלא ניתנה תורה היינו למידין דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל, ובנדה (כה ב) אמרו שאם אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, וראה בתרגום יונתן (במדבר ה כח) שמזרעת תחלה זכר מפני שמוצאת אהבה אצל בעלה, ולכך מרמז התרנגול. עוד יתכן, שהרי מצינו ביומא (כ ב) שתרנגול נקרא "גבר", וראה טור (או"ח תרה) ושל"ה (יומא תו"א א) שהוא כנגד הזכר. 39. אף שתרנגול מרמז לבן זכר, אין תרנגולת מרמזת לבת. כי בת אינה ברכה (ראה ב"ב טז ב). 40. רש"י, מקור פירוש א' בב"ב (ז א), ומקור פירוש ב' במנחות (פב ב). 41. רש"י כתב "תרנגול", וצ"ל "תרנגולת", והנוטריקון הוא "תר" מ"תרביצא", "נ" מ"נאה", ו"גולת" מ"גילה" (ויש גורסים "גילת" כלשון הכתוב בישעיה לה ב "אף גילת ורינת", וי"א שהכוונה לגינה רוויה במים, מלשון "גולת עליות" יהושע טו יט).
הרואה ביצים בחלום, סימן הוא שתלויה בקשתו ועומדת לפני הקב"ה, וספק אם תיענה או לא! כביצים הללו, שהאוכל סתום ומכוסה בתוך קליפתן.
ואם ראה בחלומו שנשתברו הביצים, סימן הוא שנעשית בקשתו! כשם שנתגלה האוכל שבתוך הביצים. 42 וכן אם ראה אגוזים, וכן קשואים, וכן כלי זכוכית, וכן כל דברים הנשברים כמו אלו, אם ראה בחלומו שנשברו, בטל הסימן שרומז עליו כל אחד ואחד מהם. 43
42. כך ביאר רש"י, והקשו במלא הרועים והגרא"מ הורביץ שהרי לגבי כלי זכוכית הנשברים (בסמוך) אי אפשר לפרש כך, כי האוכל נראה בהם גם בשלמותם. ובפשטות כוונת רש"י, שהביצה בשלמותה לא ידוע אם תעמוד לאכילה, וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו, וכאשר נשברת, ודאי יאכלנה, וכך גם תתמלא בקשתו. והמהרש"א ביאר ש"ביעי" הוא גם תרגום של ביצה, וגם לשון בקשה. וכשם שביצה שנשברה פקע ממנה שם "ביעי", כך גם בקשה, כיון שתתמלא תצא מכלל "בקשה". 43. ע"פ מהרש"א, ותמוה, שהרי לא נזכר בגמרא מה כל אלו מרמזים. ובפשטות כוונת הגמרא כרשי לעיל, שכל אלו דומים לביצים, וכשם שביצה כשהיא שלמה לא ידוע אם עומדת לאכילה, כך האוכל הנתון באגוז או בכלי, לא ידוע אם יאכלנו - וכך לא ידוע אם תתמלא בקשתו - וכשנשברו ודאי יאכלם ותתמלא בקשתו.
הנכנס לכרך בחלומו, רמז הוא שנעשו לו חפציו, שנאמר (תהלים קז ל): "וינחם אל מחוז חפצם", וכרך נקרא "מחוז", וכיון שקראו הכתוב "מחוז חפצם" משמע ששם יעשה חפצו.
המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו, כי התגלחת היא סימן לגדולה ולתפארת, כמו שמצינו אצל יוסף בבואו לפני פרעה (בראשית מא יד) "ויגלח ויחלף שמלותיו" 44 . ואם ראה שהוא מגלח ראשו וזקנו, סימן יפה הוא לו ולכל משפחתו! 45
44. היינו כשהשכים ואמר את הפסוק "ויגלח ויחלף שמלותיו" (כדלעיל נו ב), וכוונת הגמרא שאפר לפותרו לטובה אם יאמר כן. 45. יתכן שהרמז מפני התפשטות התגלחת למקום נוסף. או שהזקן עצמו מוכיח שראוי לבנים.
היושב בחלומו בעריבה (ספינה) קטנה, שם טוב יוצא לו. והיושב בעריבה גדולה, שם טוב יוצא לו ולכל משפחתו! והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן דרואה שהעריבה מדליה דלויי (מוגבהת) והולכת בגובה המים, ואינה שקועה בהם.
הנפנה (עושה צרכיו) בחלום, סימן יפה הוא לו! כי הוא סימן שסרחונו וגנותו פורשים ויוצאים ממנו, שנאמר (ישעיה נא יד) "מיהר צועה להפתח, ולא ימות לשחת, ולא יחסר לחמו". ו"צועה" הוא לשון הרקה. ודרשוהו על הרקת מעיו. 46
46. ראה לעיל (נה ב) שרבי יהודה בר אלעי אמר "עשרים וארבעה בית הכסא איכא מאושפיזאי לבי מדרשא, דכי אזילנא בדיקנא נפשאי בכולהו", והתבאר שם (בהערה 5) שהכוונה שבודק את עצמו מכל חטא לפני הלימוד, וכמבואר כאן שהנפנה מרמז על פרישת גנותו.
והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן דרואה שהוא נפנה ולא קנח עצמו לאחר מכן, ולא המאיס את ידיו.
העולה לגג בחלום, עולה לגדולה!
ואם ראה בחלומו שלבסוף ירד מהגג, הריהו יורד מגדולתו! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: אין זה סימן שיירד מגדולתו, כי כיון שכבר עלה לגג, עלה! וכיון שרמזו לו שיעלה לגדולה, שאר החלום הוא דברים בטלים, ושוב אינו יורד. 47
47. יש לעיין אם דברי אביי ורבא הם דוקא כשראה שעלה וירד, אך אם ראה את עצמו רק יורד מהגג, יירד ממעמדו. או שבזה ודאי אין לו לחוש, כי רק אם ראה שעלה, נקטה הגמרא שהרמז הוא שסופו להגיס דעתו, ויושפל, (כמבואר במגילה יג ב, כשהקב"ה פוסק גדולה לאדם, פוסק לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, אך אם הגיס דעתו הקדוש ברוך הוא משפילו), ואביי ורבא סברו שהרמז הוא שהוא ישפיל עצמו, והקב"ה יגביהו עוד (כמבואר בעירובין יג ב).
הקורע בגדיו בחלום, רמז הוא שקורעים לו גזר דינו! 48
48. הרמז בפשוטו הוא משום שקריעת הבגדים ולבישת שק, הוא חלק מדרכי התשובה. ועוד יתכן, שהבגדים מורים על המידות, וקריעתם מורה על שבירת מדותיו הרעות, וכן על קריעת מידת הדין המתוחה עליו.
העומד ערום בחלום, אם הוא בבבל, סימן הוא שעומד בלא חטא! לפי שחוץ לארץ אין לה זכויות, אלא עון יש בישיבתה. וזה שעומד ערום, סימן שהוא ערום מעוונותיה. אך אם הוא עומד ערום בארץ ישראל, שהרבה מצוות תלויות בה, סימן שהוא ערום בלא מצוות. 49
49. רש"י, ומשמע שבחו"ל מרמז רק שאין בו עוון ישיבת חו"ל, ובארץ מרמז רק שאינו מקיים מצוות התלויות בארץ, אך בחו"ל אינו סימן שאין בו כל עוון, וכן בא"י אינו סימן שאין לו שום מצווה.
הנתפש לסרדיוט (חיל המלך) בחלום, שמירה נעשית לו! רמז ההוא שיהיה שמור מהיזק, כמו שהסרדיוט שומר אותו שלא יברח.
ואם ראה שנתנוהו בקולר (שלשלת של ברזל על צוארו), רמז הוא שהוסיפו לו שמירה על שמירתו! כלומר, שיהיה שמור ביותר.
והני מילי שכך פתרונו - דוקא באופן שרואה את עצמו נתון בקולר. אבל אם קשרוהו בחבלא בעלמא, לא נרמז בכך שהוסיפו לו שמירה על שמירתו.
הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה! כי באגם עומדים קנים גדולים וקטנים יחד בצפיפות, וכן אצל ראש ישיבה, מתקבצים כלם, הגדולים והקטנים יחד, לשמוע את הדרשה מפיו.
ואם ראה את עצמו נכנס ליער, נעשה ראש לבני כלה! שמפרש את דברי השמועה באסיפת התלמידים, וכיון שאינו רבם של התלמידים, אין כלם באים אצלו, אלא רק הגדולים שרוצים להעמיק בדברי הרב, ולכן הוא דומה ליער שיש בו אילנות גדולים ואינם סמוכים זה לזה. 50 רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא, רב פפא ראה את עצמו דעייל לאגמא, ואכן הוא נעשה ראש ישיבה. ואילו רב הונא בריה דרב יהושע ראה את עצמו דעייל ליער, ונעשה ראש לבני כלה.
50. במלא הרועים נקט שראש כלה חוזר על השיעור לתלמידים שלא הבינו, ולכן תמה שהרי הם ה"קטנים", וביאר שלדרשה מגיעים גם עמי ארצות שהם קטנים, אך תלמידי הרב כלם נחשבים גדולים. ויתכן עוד, שכלפי ראש כלה כל התלמידים נחשבים כ"גדולים". ולביאורים אלו נמצא ששומעי ראש כלה פחותים מתלמידי ראש הישיבה בכמות ובאיכות. אך בפשטות נראה כמבואר בפנים שראש כלה חוזר רק עם גדולי התלמידים, ולכן דומה ליער.
איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי בחלומם, אלא רב פפא ראה עוד דבר בחלומו, דהוה תלי על צוארו טבלא (פעמון) וכיון שעשה רעש, סימן הוא שישמיע קולו לרבים, ונרמז בכך שנעשה ראש ישיבה, אבל רב הונא בריה דרב יהושע דלא תלי עליה טבלא בחלומו, לא נעשה אלא ראש לבני כלה, שאינו משמיע קולו אלא למעטים.
אמר רב אשי: אנא עיילית בחלומי לאגמא, ותלאי טבלא על צוארי, ונבחי בה נבוחי, וקשקשתי בטבלא בקול! ואמנם לבסוף נעשה רב אשי ראש ישיבה במתא מחסיא. 51
51. במלא הרועים כתב כי אף שלעיל אמר שראה אווז ובא עליה בחלום, וזה היה לו רמז שיהיה ראש ישיבה - זה וזה רמזו לכך. ויתכן שראש ישיבה יש לו שני תפקידים א. להרביץ תורה ב. להנהיג את הציבור כמבואר במועד קטן (ו א) ובהוריות (י א) ובאגם נרמז רק על הרבצת תורה ולכן רק בחלומו על ראית האווז אמר "סלקת לגדולה".
תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום, עונותיו מחולין לו, לפי שהעונות נרמזים בצבע אדום, שנאמר (ישעיה א יח) "אם יאדימו כתולע". והקזת הדם מגופו, מרמזת שהעונות פורשים ממנו.
מקשה הגמרא: והתניא להיפך: המקיז דם בחלום עונותיו סדורין לו! והבינה הגמרא ש"סדורין" היינו שהם עומדים וקיימים.
מתרצת הגמרא: מאי "סדורין" - סדורין לימחל 52 ונמצא ששתי הברייתות אמרו דבר אחד.
52. הצל"ח ביאר, על פי הכתוב "מעביר ראשון ראשון", שהקב"ה מעביר ושומט את העון הראשון, ואינו נותנו על כף המאזניים. אלא שאם לבסוף רבו העוונות מוסיפים גם את העון הזה לכלל העונות. ונמצא שאם עוונותיו רבים, אין הם נידונים לפי הסדר, כי נמצא שהעון הראשון נידון בסוף. ולכן אמר שיהיו "סדורין לימחל", שהרי אם כל העוונות נידונים כסדרם, בהכרח שנמחל לו ריבוי עוונותיו, שאם לא כן, לא היו כסדרם. והאמרי אמת ביאר ע"פ המדרש (ויקרא רבה לג ג) שסאה של עוונות גזל מקטרג בראש, וכשמקיז דם נרמז שיצאו ממנו כל ה"דמים" (ממון) שאינם שלו, ושוב אין הגזל קופץ בראש, אלא עוונותיו כסדרן.
תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו! כנחש, שלחמו הוא העפר, ומצוי הוא לו בכל מקום. 53 ואם נשכו הנחש בחלום, נכפלה לו פרנסתו. 54 ואם הרגו האדם לנחש, סימן שהוא שאבדה פרנסתו! 55
53. ע"פ רב נסים גאון ורש"י, וכמבואר ביומא (עה א) "שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם:. קלל את הנחש עולה לגג מזונותיו עמו יורד למטה מזונותיו עמו". 54. כי הנחש נושך מפני קנאתו באדם, ואילו אין פרנסתו מצויה יותר מהנחש (שפרנסתו מצויה בכל מקום) - לא היתה לו סיבה לקנאה. (ובשלמה משנתו ביאר שנכנס בו הארס הנוצר ממאכל הנחש, ונמצא שקיבל מפרנסת הנחש שפרנסתו מצויה לו). ויתכן שהרמז על כפלים הוא משום שיש כאן שתי ראיות, א. עצם ראיית הנחש, מרמזת שפרנסתו מזומנת לו, ב. כשראה שגם נושך בו, הרי הוכח שוב שפרנסתו מזומנת, וכפילות המשמעות מרמזת על כפילות הפרנסה. 55. משמע כי אף שראה את הנחש שהוא סימן לפרנסה, כיון שהרגו איבד פרנסתו, ומסתבר שגם אביי ורבא יודו בזה, כי רק לגבי העולה לגדולה אמרו "כיון שעלה שוב לא ירד", אך בפרנסה מצינו (קידושין פב ב) שאם הרע מעשיו קיפח פרנסתו.
אמר ליה רב ששת: למי ששנה כן לפניו: אדרבה, אם הרג את הנחש ונתגבר עליו, כל שכן שיש לומר שנכפלה פרנסתו!
אך מסקנת הגמרא: ולא היא, באמת אם ראה שהרגו, סימן הוא שאבדה פרנסתו, וטעמו של רב ששת שפתר להיפך, הוא משום דחזא חויא (נחש) בחלמיה וקטליה! ולכן רצה לפתור את חלומו לטובה (וכדלעיל, ש"כל החלומות הולכים אחר הפה").
תני תנא קמיה דרב יוחנן: כל מיני משקין סימנין יפין הם למי שרואה את עצמו בחלום שהוא שותה אותם, כי מרווה בהם צמאונו, ורמז הוא שיתמלאו משאלותיו, חוץ מן היין, שאין לו סימן קבוע, שהרי גם כששותים יין במציאות (ולא בחלום) יש מי ששותהו והוא טוב לו, ויש מי ששותהו והוא רע לו! ונמצא שיכול להוות רמז בין לטוב ובין לרע, ולפיכך אי אפשר לברר פתרונו. 56
56. ולא תועיל לו אמירת פסוק לטובה, כי הפסוק מועיל רק לחלום שמרמז על שני דברים, והוא רוצה להטותו לטוב, אך שתיית יין מרמזת לדבר מסויים, אלא שהוא תלוי במזגו של השותה, ואין אמירת הפסוק משנה פתרונו, וראה הערה הבאה.
ומבארת הגמרא: יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהלים קד טו) "יין ישמח לבב אנוש". ויש שותהו ורע לו, שנאמר (משלי לא ו) "תנו שכר לאובד (לרשע, שנטרד והולך), ויין למרי נפש (לאבל, להפיג צערו) ".
אמר ליה רבי יוחנן לתנא (לאמורא ששנה לפניו): תני, אמור כך:
לתלמיד חכם, ראיית היין בחלום לעולם סימן טוב הוא לו, שנאמר על לימוד התורה (משלי ט ה) "לכו לחמו בלחמי, ושתו ביין מס כתי!"