10,172
עריכות
פרשני:בבלי:כריתות יז א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
Automatic page editing
Micropedia bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing) |
Micropedia bot (שיחה | תרומות) מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> <b>רש"י ותוס'</b> כתבו, שכל דין זה הוא דוקא כשהיה סבור קודם אכילתו שהוא שומן, ואחר כך נולד לו ספק בזה. אבל אם היה יודע קודם אכילתו שהוא ספק חלב ספק שומן, ואכלו, אינו מביא אשם תלוי. ועיין הערה 12 עוד מענין זה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 2. </b> <b>המנחת חינוך</b> (שטו) מחדש, שהוא הדין כשודאי אכל חלב, אלא שבשעת אכילתו היה ספק קטן ספק גדול, ואחר כך הגדיל בודאי, שהוא חייב באשם תלוי. ומדברי <b>הגרע"ק איגר</b> (שבת לה) מבואר, שהוא הדין, אם עשה ודאי איסור בשוגג, אלא שנסתפק לו אם הקרבן שהביא על חטא אחר, כיפר לו גם על חטא זה, שדינו להביא אשם תלוי. וכעין זה כתב <b>החזו"א</b> (הוריות יד יב).</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 1. </b> <b>רש"י ותוס'</b> כתבו, שכל דין זה הוא דוקא כשהיה סבור קודם אכילתו שהוא שומן, ואחר כך נולד לו ספק בזה. אבל אם היה יודע קודם אכילתו שהוא ספק חלב ספק שומן, ואכלו, אינו מביא אשם תלוי. ועיין הערה 12 עוד מענין זה. <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 2. </b> <b>המנחת חינוך</b> (שטו) מחדש, שהוא הדין כשודאי אכל חלב, אלא שבשעת אכילתו היה ספק קטן ספק גדול, ואחר כך הגדיל בודאי, שהוא חייב באשם תלוי. ומדברי <b>הגרע"ק איגר</b> (שבת לה) מבואר, שהוא הדין, אם עשה ודאי איסור בשוגג, אלא שנסתפק לו אם הקרבן שהביא על חטא אחר, כיפר לו גם על חטא זה, שדינו להביא אשם תלוי. וכעין זה כתב <b>החזו"א</b> (הוריות יד יב).</span> </span> | ||
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו אכל</b> חתיכה בהנחה שהיא שומן ואחר כך נודע לו בודאות שהיא היתה של חלב, אלא שעתה הוא מסתפק: <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק יש בו</b> בחלב שאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כשיעור</b> כזית, <b style='font-size:20px; color:black;'>וספק</b> | <BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו אכל</b> חתיכה בהנחה שהיא שומן ואחר כך נודע לו בודאות שהיא היתה של חלב, אלא שעתה הוא מסתפק: <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק יש בו</b> בחלב שאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כשיעור</b> כזית, <b style='font-size:20px; color:black;'>וספק</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו</b> כזית <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 3 </b>. | ||
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 3. </b> <b>רש"י</b> מפרש, שזה מקרה בפני עצמו, ואינו המשך למה שנזכר ברישא. דהיינו, שהיתה כאן חתיכה אחת, והיה סבור שומן היא, ואכלה, ולאחר שאכלה נודע לו שהיתה של חלב, אבל מסופק הוא אם היה בה כזית או לאו. ודקדקו <b>האחרונים</b> מדבריו, שדוקא באופן זה יתחייב באשם תלוי, אבל אילו היה כאן גם ספק על חתיכה זו אם היא חלב או שומן, ונמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק חלב או שומן, ואפילו אם תמצא לומר חלב, ספק יש בה כשיעור או לא, אינו מביא אשם תלוי, שהרי בכל התורה אנו מכריעים לקולא מכח ספק ספיקא, וכאן גם כן נכריע מכח הספק ספיקא, שלא אכל כזית חלב. וכן נוקט <b>הלחם משנה</b> (שגגות ח ב) בדעת <b>הרמב"ם</b>. ולקמן בהערה 7 יבואר אי"ה עוד מזה. ו<b>הרש"ש</b> דקדק עוד מלשון <b>רש"י</b>, שאם היה ידוע לו קודם אכילתו שהוא חלב, אלא שסבור היה שאין בו כזית, ואחר כך נפל הספק שמא היה בו כזית, שאינו מביא אשם תלוי, הואיל והיה מזיד באכילה זו. והעיר <b>הרש"ש</b>, שלכאורה מצד הסברא היה נראה לחייבו באופן זה, שאמנם היה מזיד באיסור דחצי שיעור (שאינו מפורש בתורה), אך כיון שבעיקר האיסור דאכילת חלב (שהוא בלאו וכרת) היה שוגג, הרי הוא נחשב לשוגג לענין קרבן, וכמו שנראה בשבת (סט א), ועיי"ש בתוס' (ד"ה דידע).</span> </span> | <span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'> 3. </b> <b>רש"י</b> מפרש, שזה מקרה בפני עצמו, ואינו המשך למה שנזכר ברישא. דהיינו, שהיתה כאן חתיכה אחת, והיה סבור שומן היא, ואכלה, ולאחר שאכלה נודע לו שהיתה של חלב, אבל מסופק הוא אם היה בה כזית או לאו. ודקדקו <b>האחרונים</b> מדבריו, שדוקא באופן זה יתחייב באשם תלוי, אבל אילו היה כאן גם ספק על חתיכה זו אם היא חלב או שומן, ונמצא שיש כאן ספק ספיקא, ספק חלב או שומן, ואפילו אם תמצא לומר חלב, ספק יש בה כשיעור או לא, אינו מביא אשם תלוי, שהרי בכל התורה אנו מכריעים לקולא מכח ספק ספיקא, וכאן גם כן נכריע מכח הספק ספיקא, שלא אכל כזית חלב. וכן נוקט <b>הלחם משנה</b> (שגגות ח ב) בדעת <b>הרמב"ם</b>. ולקמן בהערה 7 יבואר אי"ה עוד מזה. ו<b>הרש"ש</b> דקדק עוד מלשון <b>רש"י</b>, שאם היה ידוע לו קודם אכילתו שהוא חלב, אלא שסבור היה שאין בו כזית, ואחר כך נפל הספק שמא היה בו כזית, שאינו מביא אשם תלוי, הואיל והיה מזיד באכילה זו. והעיר <b>הרש"ש</b>, שלכאורה מצד הסברא היה נראה לחייבו באופן זה, שאמנם היה מזיד באיסור דחצי שיעור (שאינו מפורש בתורה), אך כיון שבעיקר האיסור דאכילת חלב (שהוא בלאו וכרת) היה שוגג, הרי הוא נחשב לשוגג לענין קרבן, וכמו שנראה בשבת (סט א), ועיי"ש בתוס' (ד"ה דידע).</span> </span> | ||