רבי אמיתי ב"ר שפטיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אמיתי ב"ר שפטיה''' היה פייטן באיטליה בראשית תקופת ה[[ראשונים]]. | '''רבי אמיתי ב"ר שפטיה''' היה פייטן באיטליה בראשית תקופת ה[[ראשונים]]. | ||
חי בעיר אוירי שבאיטליה. אביו היה הפייטן [[רבי שפטיה ב"ר אמיתי]], מחבר הסליחה "אני יום אירא". ידוע כי חי בשנת ד'תר"כ {{מקור|סוף מגילת אחימעץ לר' אחימעץ ב"ר פלטיאל|כן}}. משפחתו היתה ממוצא של יהודי שגלו עם [[טיטוס]] לרומא לאחר החורבן, ועל כן בפיוטיו ניכר הצער הגדול על חורבן המקדש. | חי בעיר אוירי שבאיטליה. אביו היה הפייטן [[רבי שפטיה ב"ר אמיתי]], מחבר הסליחה "אני יום אירא". ידוע כי חי בשנת ד'תר"כ {{מקור|סוף מגילת אחימעץ לר' אחימעץ ב"ר פלטיאל|כן}}. משפחתו היתה ממוצא של יהודי שגלו עם [[טיטוס]] לרומא לאחר החורבן, ועל כן בפיוטיו ניכר הצער הגדול על חורבן המקדש. | ||
חיבר [[יוצר]]ות ופיוטים רבים. ב[[תוספות]] ({{מקור|תוספות יבמות טז ב$יבמות טז ע"ב}} ו{{מקור|תוספות חולין ס א$חולין ס ע"א}} ד"ה 'פסוק') הקשה [[רבנו תם]] על אחד מפיוטיו ( | חיבר [[יוצר]]ות ופיוטים רבים. ב[[תוספות]] ({{מקור|תוספות יבמות טז ב$יבמות טז ע"ב}} ו{{מקור|תוספות חולין ס א$חולין ס ע"א}} ד"ה 'פסוק') הקשה [[רבנו תם]] על אחד מפיוטיו (אופן ל[[שמחת תורה]] "אשנבי שחקים"), ממנו עולה כי המלאך [[מטטרון]] הוא [[חנוך]]. מבין פיוטיו התפרסם במיוחד הפזמון "[http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4a.htm אזכרה אלהים ואהמיה]", הכולל את [[י"ג מידות]] הרחמים, הנאמר על ידי קהילות האשכנזים ב[[סליחות]] ליום החמישי של [[עשרת ימי תשובה]] וב[[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]]. | ||
{{מיון רגיל:אמיתי ב"ר שפטיה}} | {{מיון רגיל:אמיתי ב"ר שפטיה}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:44, 5 ביולי 2015
|
|
רבי אמיתי ב"ר שפטיה היה פייטן באיטליה בראשית תקופת הראשונים.
חי בעיר אוירי שבאיטליה. אביו היה הפייטן רבי שפטיה ב"ר אמיתי, מחבר הסליחה "אני יום אירא". ידוע כי חי בשנת ד'תר"כ (סוף מגילת אחימעץ לר' אחימעץ ב"ר פלטיאל). משפחתו היתה ממוצא של יהודי שגלו עם טיטוס לרומא לאחר החורבן, ועל כן בפיוטיו ניכר הצער הגדול על חורבן המקדש.
חיבר יוצרות ופיוטים רבים. בתוספות (יבמות טז ע"ב וחולין ס ע"א ד"ה 'פסוק') הקשה רבנו תם על אחד מפיוטיו (אופן לשמחת תורה "אשנבי שחקים"), ממנו עולה כי המלאך מטטרון הוא חנוך. מבין פיוטיו התפרסם במיוחד הפזמון "אזכרה אלהים ואהמיה", הכולל את י"ג מידות הרחמים, הנאמר על ידי קהילות האשכנזים בסליחות ליום החמישי של עשרת ימי תשובה ובתפילת נעילה ביום הכיפורים.