רבי חיים בן עטר (אור החיים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''רבי חיים בן עטר'''- מחבר הפירוש '''אור החיים''' על התורה.  
'''רבי חיים בן עטר''' היה תלמיד חכם, מקובל וראש ישיבה במרוקו, באיטליה ובירושלים. נודע בזכות ספרו '''[[אור החיים]]''' על התורה.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת תנ"ן בסאלי שבמרוקו. כבר בגיל צעיר החל לחבר פירוש על ה[[גמרא]] וללמד תורה. כמו כן, למד [[קבלה]], והיה בקיא בה מאד. נאסר על ידי רשויות סאלי באשמת שוא, ולאחר ש[[פדיון שבוים|נפדה]] עבר לגור בפאס ולאחר מכן בטיטואן. החל במסע תלאות ל[[ארץ ישראל]], בו ניצל מחיות טרף, מגזר דין מוות שהוטל עליו באלג'יר ומתעיה במדבריות. הגיע לליוורנו שבאיטליה, והתקבל שם בהערצה. למרות הפצרת הרבה מראשי הקהילות שם, החליט לא להישאר ולעלות לארץ ישראל. כשהגיע ארצה, רבה של [[טבריה]] רבי חיים אבולעפיה, שהיה אז בן 93, הזמינו לייסד [[ישיבה]] בטבריה ולכהן תחתיו ב[[רב]]נות העיר, אולם הוא סרב מפני שרצה להתגורר ב[[ירושלים]]. בירושלים יסד ישיבה, בה למד בין השאר ה[[חיד"א]]. לאחר פחות מעשר שנים, בשנת תק"ג, נפטר, ונטמן ב[[הר הזיתים]].  
נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור<ref>רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). </ref> שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר הזקן]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר מקנס, ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה<ref>"באר החיים", החל מעמ' 105. </ref>. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס<ref>ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&st=&pgnum=70&hilite= ח"א סי' יד]. </ref>, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]<ref>ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. </ref>. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])<ref>יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. </ref>. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").  
 
==ספריו==  
==ספריו==  
* '''[[אור החיים]]'''- ספרו על התורה. פירוש יסודי ובסיסי, המשלב פשט עם דברי חז"ל וקבלה.
* '''[[אור החיים]]'''- ספרו על התורה. פירוש יסודי ובסיסי, המשלב פשט עם דברי חז"ל וקבלה.
* '''חפץ ה' ''' - על הגמרא.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15237&pgnum=1 חפץ ה'] ''' - על התלמוד.  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&pgnum=1 פרי תואר]''' על ה[[שולחן ערוך]].  
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&pgnum=1 פרי תואר]''' על ה[[שולחן ערוך]].  
* '''ראשון לציון'''- על הנ"ך.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38206&pgnum=1 ראשון לציון]'''- על הנ"ך.
* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21133&pgnum=1 ראשון לציון]'''- על כמה ממסכתות הש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך.  
* '''אגרות ותשובות רבנו חיים בן עטר'''- כולל חמישה חלקים: "לקוטי שמועות"- דברי תורה שנרשמו ע"י תלמידיו, "תשובת ופסקים"- פסקי דין שכתב, "מכתבים ואגרות", "קינות" על פטירתו ו"הספדים" שנישאו עליו.
* '''אגרות ותשובות רבנו חיים בן עטר'''- כולל חמישה חלקים: "לקוטי שמועות"- דברי תורה שנרשמו ע"י תלמידיו, "תשובת ופסקים"- פסקי דין שכתב, "מכתבים ואגרות", "קינות" על פטירתו ו"הספדים" שנישאו עליו.


שורה 19: שורה 21:
* [[הרב בן ציון מוצפי]], '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=18667 "אור החיים הקדוש"]''', אתר ישיבה
* [[הרב בן ציון מוצפי]], '''[http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?id=18667 "אור החיים הקדוש"]''', אתר ישיבה
* עודד מזרחי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=16447| 'אותיות פורחות באויר'], אתר ישיבה
* עודד מזרחי, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=16447| 'אותיות פורחות באויר'], אתר ישיבה
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בן עטר חיים}}
{{מיון רגיל:בן עטר חיים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה מ־22:37, 5 ביולי 2015

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי חיים בן עטר היה תלמיד חכם, מקובל וראש ישיבה במרוקו, באיטליה ובירושלים. נודע בזכות ספרו אור החיים על התורה.

תולדות חייו

נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור[1] שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של רבי חיים בן עטר הזקן. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר מקנס, ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה[2]. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס[3], וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של רבי שמואל אבן אלבז. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "אור החיים" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה לעכו[4]. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד טבריה. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מצפת שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, רבי חיים אבולעפיה לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. באלול תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של רבי עמנואל חי ריקי. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם רבי אברהם גרשון מקיטוב (גיסו של הבעל שם טוב)[5]. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו בצמוז תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות הר הזיתים, סמוך לקבר רבי חזקיה די סילוה (בעל "פרי חדש").

ספריו

  • אור החיים- ספרו על התורה. פירוש יסודי ובסיסי, המשלב פשט עם דברי חז"ל וקבלה.
  • חפץ ה' - על התלמוד.
  • פרי תואר על השולחן ערוך.
  • ראשון לציון- על הנ"ך.
  • ראשון לציון- על כמה ממסכתות הש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך.
  • אגרות ותשובות רבנו חיים בן עטר- כולל חמישה חלקים: "לקוטי שמועות"- דברי תורה שנרשמו ע"י תלמידיו, "תשובת ופסקים"- פסקי דין שכתב, "מכתבים ואגרות", "קינות" על פטירתו ו"הספדים" שנישאו עליו.

לקריאה נוספת

  • הרב ראובן מרגליות, תולדות אור החיים, בהוצאת "בית מוריה", באר שבע.
  • שמואל צדיק, שבח צדיק באר שבע תשס"ח.
  • הרב יוסף חיים אוהב ציון, ירחון תרוני "יתד המאיר" גליון 137 תמוז תשע"ג, סימן תרנח.
  • אלעזר טויטו, רבי חיים בן עטר ופירושו אור החיים על התורה, הוצאת מכללת אורות ישראל, אלקנה- רחובות, תשמ"ב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה).
  2. "באר החיים", החל מעמ' 105.
  3. ראו בשו"ת "משפט וצדקה ביעקב" של רבי יעקב אבן צור, ח"א סי' יד.
  4. ההפלגה היתה אמורה להגיע ליפו, שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים.
  5. יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244.