רבי יהושע בועז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אליהו אמזלג (שיחה | תרומות) (עריכה) |
א. ב. אמזלג (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''יהושע בועז''' ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), הוא מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, וציוני "מסורת הש"ס", "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי. את שמו הוא חתם בראש הקדמתו לפירושו למסכת ברכות: "אמר צעיר התלמידים יהושע בועז... למשפחת ברוך מגירוש קטלוניא" (=ספרד). | |||
''' | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי יהושע בועז נולד, | רבי יהושע בועז נולד, ע"פ השערה, בסביבות השנים ה'רע"ה-רע"ח באיטליה, למשפחה מצאצאי תושבי ספרד קודם הגירוש{{הערה|1=כך הסיק הרב אברהם י. חבצלת ב[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?108103& מאמרו "'''ספר 'שלטי הגיבורים' - מי חברו?'''"], מוריה ק"ג (תמוז תשנ"ב) עמ' צח-קא, להלן מסקנתו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו... גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".{{ש}}וכן הסיקו הרב שלמה גאטעסמאן (במאמרו ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46426&st=&pgnum=75 ישורון כ עמ' עה] ואילך) והרב בצלאל דבילצקי (בישורון שם{{דרוש מקור}} ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון), וזאת בהתבסס על כמה פרטים, ובהם העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים (שיצא לאור בשנת שי"ד) הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את טירחתו בהדפסת הש"ס מהדורת יושטינאן, שנדפס בין השנים ש"ו-שי"א. נמצא שהיה בן ל"ו בשנת שי"א-שי"ד.{{ש}}יצויין כי יש הסוברים לומר שרבי יהושע בועז נולד בספרד, וגורש משם כנער צעיר {{מקור|(אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701; הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169; וכן הובא ב}}[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית 'דעת'] {{מקור|בשם "גדולי האחרונים", מאת נח עמינח ויוסף ניצן)}}. בעקבות השערה זו, יש שהעריכו את שנת לידתו של רבי יהושע בועז בסביבות שנת רל"ב.}}, ונפטר בדמי ימיו{{הערה|קודם שמלאו לו ארבעים.}}, בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו{{הערה|1=ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך '''ז"ל'''", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר. מאידך, יש שקבעו {{מקור|הרב אברהם חבצלת, מוריה שם, עמ' צח-צט; הרב שלמה גאטעסמאן, ישורון שם, עמ' עו; הרב בצלאל דבליצקי, אליבא דהלכתא שם|כן}} ש�פטר בשנת שי"ד, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יזד"א" [- יראה זרע יאריך ימים] השמור לאנשים החיים בעולם הזה, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר "ז"ל". הרב שלמה בניזרי {{מקור|סדר הדורות הקצר, שם|כן}} כתב שנפטר בשנת שי"ג, אך לא פרט על מה התבסס בהשערה זו.}}. | ||
למד תורה מפי רבני ונציה, קרימונה וחבריהם, ובהם רבי נתן איש איגרא{{הערה|רבי נתן מוזכר בשלטי גיבורים מועד קטן (טז:) מדפי הרי"ף, וראה גם בשלטי גיבורים שבועות (ב:).}}. עבד כמגיה | למד תורה מפי רבני ונציה, קרימונה וחבריהם, ובהם רבי נתן איש איגרא{{הערה|רבי נתן מוזכר בשלטי גיבורים מועד קטן (טז:) מדפי הרי"ף, וראה גם בשלטי גיבורים שבועות (ב:).}}. עבד כמגיה בבתי דפוס בסביוניטה, תפקיד שאותו מלאו תלמידי חכמים חשובים בתקופה זו{{הערה|כל המידע בפסקה זו מבוסס על מאמרו של הרב אברהם י. חבצלת, במוריה שם.}}. | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד ובזכות ספרו 'שלטי גיבורים'. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה. | התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד ובזכות ספרו 'שלטי גיבורים'. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "'''תורה אור'''"<ref>יש [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10094#p93415 מי שהטיל ספק] האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט '''נר מצוה'''".</ref>, מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "'''מסורת הש"ס'''" ומראי המקומות לדברי הפוסקים ([[רמב"ם]], [[סמ"ג]], [[טור]] ו[[שולחן ערוך]]) מדברי הגמרא נקראים בשם "'''עין משפט'''". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה. | ||
| שורה 27: | שורה 23: | ||
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית דעת] | * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1911 אנציקלופדיה תורנית דעת] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|טורים=כן}} | ||
{{מיון רגיל:בועז יהושע}} | {{מיון רגיל:בועז יהושע}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | [[קטגוריה:רבנים איטלקים]] | ||
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | [[קטגוריה:פרשני התלמוד]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הרי"ף]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:27, 6 ביולי 2015
|
|
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), הוא מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, וציוני "מסורת הש"ס", "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי. את שמו הוא חתם בראש הקדמתו לפירושו למסכת ברכות: "אמר צעיר התלמידים יהושע בועז... למשפחת ברוך מגירוש קטלוניא" (=ספרד).
תולדות חייו[עריכה]
רבי יהושע בועז נולד, ע"פ השערה, בסביבות השנים ה'רע"ה-רע"ח באיטליה, למשפחה מצאצאי תושבי ספרד קודם הגירוש[1], ונפטר בדמי ימיו[2], בסביבות השנים ה"א שי"ב-שט"ו[3].
למד תורה מפי רבני ונציה, קרימונה וחבריהם, ובהם רבי נתן איש איגרא[4]. עבד כמגיה בבתי דפוס בסביוניטה, תפקיד שאותו מלאו תלמידי חכמים חשובים בתקופה זו[5].
חיבוריו[עריכה]
התפרסם בעיקר בזכות עבודתו לציון מראי המקומות בתלמוד ובזכות ספרו 'שלטי גיבורים'. מראי המקומות לפסוקים שהובאו בגמרא נקראים "תורה אור"[6], מראי המקומות למקבילות בש"ס, וכן תיקוני גרסאות, נקראים בשם "מסורת הש"ס" ומראי המקומות לדברי הפוסקים (רמב"ם, סמ"ג, טור ושולחן ערוך) מדברי הגמרא נקראים בשם "עין משפט". בשנת ש"ו-שי"א הדפיס את כל הש"ס בהידור עם ההוספות הללו בעיר סיביונטה.
ואחר כך עסק בהוצאה לאור של ספרו "שלטי הגיבורים" על הרי"ף, שהחלה הדפסתו בשנת רי"ד והוא נפטר במהלך ההדפסה, שהושלמה אחר פטירתו.
כאשר ראה כי כל רב פוסק על פי ספרים אחרים, ונעשות תורות רבות, תכנן לכתוב שני ספרי הלכה מסכמים. האחד "ספר התמים" או "ספר הפשוטים" בו מובאות ההלכות בהן לא נפלה מחלוקת. הספר השני הוא "'ספר המחלוקות" בו יובאו ההלכות בהן נפלה מחלוקת, והוא ידון ויכריע בהן, על מנת ליצור אחידות בפסיקת ההלכה(דרוש מקור). בסופו של דבר, יצאו לאור הספרים בשנת תשע"ב (2012).[7].
הוא אף תכנן לכתוב בסוף הגמרא מעין מפתח הלכתי בשם "חיקור דינים"(דרוש מקור), ולשם כך ציין בדף הגמרא ציונים בשם "נר מצווה"(דרוש מקור), אולם תכנית זו לא יצאה לפועל (הספר יצא רק על מסכת בבא בתרא(דרוש מקור)), ונשארו רק הציונים, שחוברו יחד עם ציוני "עין משפט".
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אברהם יוסף חבלת, ספר 'שלטי הגיבורים' - מי חברו?, מתוך: מוריה ק"ג (תמוז תשנ"ב) עמ' צח-קא
- הרב שלמה גאטעסמאן, רבי יהושע בועז לבית ברוך ותורתו, מתוך: ישורון כ עמ' עה ואילך
- סדר הדורות הקצר, הרב שלמה בניזרי, תשס"ד
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ כך הסיק הרב אברהם י. חבצלת במאמרו "ספר 'שלטי הגיבורים' - מי חברו?", מוריה ק"ג (תמוז תשנ"ב) עמ' צח-קא, להלן מסקנתו: "לסיכום ניתן לומר שרבינו יהושע בועז... לא היה בין המגורשים ואפשר שגם אבותיו לא היו בזמן הגרוש בספרד. רבינו חי ופעל באיטליה כמה עשרות שנים לאחר גרוש ספרד, כך עולה גם מהזכרת רבותיו... גם מתולדותיו של שלשת בניו הר"ר בניהו מ' רות והר' חנוך, והארועים הכרוכים בהם וכן מתולדות אחיו הר"ר שמעיה לבית ברוך".
וכן הסיקו הרב שלמה גאטעסמאן (במאמרו בישורון כ עמ' עה ואילך) והרב בצלאל דבילצקי (בישורון שם(דרוש מקור) ובקובץ 'אליבא דהלכתא' גיליון ס בשער הגיליון), וזאת בהתבסס על כמה פרטים, ובהם העובדה שבהקדמתו לשלטי גיבורים (שיצא לאור בשנת שי"ד) הוא מציין שהוא בן שלושים ושש, ומזכיר את טירחתו בהדפסת הש"ס מהדורת יושטינאן, שנדפס בין השנים ש"ו-שי"א. נמצא שהיה בן ל"ו בשנת שי"א-שי"ד.
יצויין כי יש הסוברים לומר שרבי יהושע בועז נולד בספרד, וגורש משם כנער צעיר (אנציקלופדיה לגדולי ישראל עמ' 701; הרב שלמה בניזרי, סדר הדורות הקצר, תשס"ד, עמ' 169; וכן הובא באנציקלופדיה תורנית 'דעת' בשם "גדולי האחרונים", מאת נח עמינח ויוסף ניצן). בעקבות השערה זו, יש שהעריכו את שנת לידתו של רבי יהושע בועז בסביבות שנת רל"ב. - ↑ קודם שמלאו לו ארבעים.
- ↑ ההשערה שנפטר בשנת שי"ב היא על פי מה שהופיע בשנה זו בדפוס ספר המרדכי עם פירוש שלטי הגבורים, ועל שער הספר כתבו המדפיסים: "הלכות רב אלפס עם פסקי רב מרדכי... ועל פניהם מסביב יאירו המאורות הגדולים המה... שלטי הגבורים (על הרי"ף והמרדכי) להג"מ יהושע בועז לבית ברוך ז"ל", ומכאן משמע שבשנת שי"ב רבי יהושע בועז כבר נפטר. מאידך, יש שקבעו (הרב אברהם חבצלת, מוריה שם, עמ' צח-צט; הרב שלמה גאטעסמאן, ישורון שם, עמ' עו; הרב בצלאל דבליצקי, אליבא דהלכתא שם) ש�פטר בשנת שי"ד, היות ובהדפסת ספרו בשנת שי"ד הוזכר בתואר "יזד"א" [- יראה זרע יאריך ימים] השמור לאנשים החיים בעולם הזה, ומאידך בהדפסת הכרך הבא של ספרו, בשנת שט"ו, הוזכר בתואר "ז"ל". הרב שלמה בניזרי (סדר הדורות הקצר, שם) כתב שנפטר בשנת שי"ג, אך לא פרט על מה התבסס בהשערה זו.
- ↑ רבי נתן מוזכר בשלטי גיבורים מועד קטן (טז:) מדפי הרי"ף, וראה גם בשלטי גיבורים שבועות (ב:).
- ↑ כל המידע בפסקה זו מבוסס על מאמרו של הרב אברהם י. חבצלת, במוריה שם.
- ↑ יש מי שהטיל ספק האם השם "תורה אור" ניתן ע"י רבי יהושע בועז, או שהוא רק כתב את המקורות, והמדפיסים נתנו לו את השם: "תורה אור", בהמשך לציוניו לספרי הפוסקים, הנושאים את השם: "עין משפט נר מצוה".
- ↑ הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ש, פסקה [עו], ערך שלטי הגבורים) כתב כי ספר "שלטי הגיבורים" על הרי"ף הוא "ספר המחלוקות", מפני שבו מביא את דברי החולקים על הרי"ף, ובייחוד ריא"ז. אכן הרב בצלאל דבליצקי (ישורון כ, עמ' צ ואילך) האריך להשיב על טענה זו, ולזהות כתב יד מסוים, שיצא לאור בשנת תשע"ב (2012), כ"ספר המחלוקות" הנעלם.