רבי שלמה אבן גבירול: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
נפטר ערירי בגיל 30, סביב שנת ד'תת"י. ישנה אגדה לפיה תורכי שקינא בו על כשרונו הרגו וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, והרוצח הודה ונתלה על ידי המלך<ref>שה"ק לט</ref>. | נפטר ערירי בגיל 30, סביב שנת ד'תת"י. ישנה אגדה לפיה תורכי שקינא בו על כשרונו הרגו וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, והרוצח הודה ונתלה על ידי המלך<ref>שה"ק לט</ref>. | ||
[[רבי משה אבן עזרא]] כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...". | [[רבי משה אבן עזרא]] כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...". | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''גורן נכון''' נפוץ יותר בשם: '''תיקון מידות הנפש'''. בספר מתאים רשב"ג את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן. | * '''גורן נכון''' נפוץ יותר בשם: '''תיקון מידות הנפש'''. בספר מתאים רשב"ג את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן. |
גרסה אחרונה מ־21:26, 8 ביולי 2015
|
- הדף "רשב"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשניים מנשיאי הסנהדרין בתקופת המשנה, ראו רבן שמעון בן גמליאל.
רבי שלמה ב"ר יהודה אבן גבירול (רשב"ג) היה פייטן ופילוסוף חשוב בתקופת "תור הזהב" בספרד.
תולדות חייו[עריכה]
נולד במאלקה בסביבות שנת ד'תשפ"א לרבי יהודה אבן גבירול. הוריו מתו בצעירותו. היה נער מכושר בתחומים רבים: דקדוק, שירה, פילוסופיה ועוד, וכבר בגיל 16 כתב שירים. היה הפכפך ובעל אישיות מורכבת: "בעל נפש עדינה שאינה יודעת משוא פנים היה. מבטו החודר גילה לו תמיד את האמת הערטילאית. תסיסה מתמדת לא נתנה לו מנוח. הוא שיבח את מיטיביו וגינה את הראויים לגינוי. אבל לפרקים הפך את רוחו, ומקל נועם שבידו הפך למקל חובלים, וידידיו נעשו לו אויבים" (הרב גרשום הרפנס, "עידן הראושנים" עמ' 69). בצעירותו עבר לסרקוסטה, ככל הנראה על מנת ללמוד וללמד, אך גם שם אישיותו הסוערת לא נתנה לו מנוח וגרמה לו לסכסוכים שגרמו לו לעזוב את העיר. הוא שקע בדכאון וחלה במחלה קשה. חייו הקשים מצאו ביטוי בשיריו. פיוטיו התפרסמו, וחלקם אף נכנסו לסידורים ולמחזורים. המפורסמים שבהם- "אזהרות"[1] וכ"כתר מלכות". ע"פ האגדה, כשהיה בן שמונה עשרה ולמד בישיבה, רבו אמר כי מי שיתן לו 'פרי חדש' יזכה בבתו. רשב"ג ישב וכתב פיוט ובו שיבץ את מצוות עשה ומצוות לא תעשה (פיוט ה"אזהרות"). בלילה, השליך את דפי הפיוט לארובת ביתו של הרב. כשקם הרב בבוקר לתפילה, מצא את הדפים הללו וזיהה כי הם כתביו של רשב"ג, ולקחו לחתן לבתו.
נפטר ערירי בגיל 30, סביב שנת ד'תת"י. ישנה אגדה לפיה תורכי שקינא בו על כשרונו הרגו וקברו תחת עץ תאנה, ומשהתאנה חנטה את פירותיה מוקדם חקרו וגילו כי גופו טמון תחתיה, והרוצח הודה ונתלה על ידי המלך[2].
רבי משה אבן עזרא כתב עליו: "הוא תיקן את מידות נפשו וחינך את טבעו והביס את התאוות הארציות שניקה אותם מחלאת התשוקות. רשב"ג, ירחמהו השם, היה הצעיר בשנים בקבוצת המשוררים שבדורו, אבל עלה עליהם במליצתו... היה אמן נפלא ומליץ נשגב. הוא הגדיל לעשות ברוחו הפיוטי וקלע את המטרה היותר גבוהה... הוא נקרא פרש המליצה ואמן השיר, יש עדינות ורוך לדבריו ונעימות לכוונתיהן... הצעיר הזה ז"ל כתב שירי תהילה וקינות, להשיג את תכלית השלימות ברעיונותיו. הוא חיבר גם שירי התפארות ומוסר שהצטיין בהם. גם שירי התנצלות עדינים ושירי מהתלות שנונים...".
חיבוריו[עריכה]
- גורן נכון נפוץ יותר בשם: תיקון מידות הנפש. בספר מתאים רשב"ג את מידות האדם לחמשת החושים ועוסק בתיקונן.
- מקור חיים- חיבור פילוסופי שנכתב במקור בערבית. הספר בנוי בצורת שאלות ותשובות בין רב לתלמיד.
- יש המייחסים לו את הספר מבחר הפנינים המיוחס לרבי ידעיה הפניני[3].
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אהרן בן ציון שורין, קשת גבורים חלק ג', בהוצאת מוסד הרב קוק, עמ' 229-231.
- שרה כ"ץ, על מחברו של הספר "מבחר הפנינים", סיני קג, תשמ"ט.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שלמה אבן גבירול, אנציקלופדיה יהודית דעת.
- פתגמים מתוך מבחר הפנינים לרשב"ג בעריכת יהודה איזנברג
תקופת חייו של רבי שלמה אבן גבירול על ציר הזמן |
---|
|
הערות שוליים
- ↑ את ה"אזהרות" יש מייחסים לפייטן רבי שלמה הבבלי (ר' שניאור זלמן שובין, "שני המאורות" וילנא תרס"ח, הקדמה אות טז
- ↑ שה"ק לט
- ↑ ראה בערכו מקורות ונימוקים לכך.