רבי אברהם אשכנזי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "200px|ממוזער|שמאל|שרידי מצבתו המנותצת ב[[הר הזיתים]] '''רבי אברהם אשכנזי''' היה...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, | נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, ושריד מן המצבה הוצב עליו. | ||
נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. | נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}} | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
* '''[[שו"ת]] מהר"א אשכנזי''' - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר {{מקור|סימן א|כן}}, הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "'''ישמח משה'''" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה. | * '''[[שו"ת]] מהר"א אשכנזי''' - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר {{מקור|סימן א|כן}}, הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "'''ישמח משה'''" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
* '''תקנות ירושלים'''- יחד עם ר' יעקב קפילוטו. | * '''תקנות ירושלים'''- יחד עם ר' יעקב קפילוטו. | ||
* '''תקנות והסכמות'''- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל [[רבי חיים אברהם גאגין]], יחד עם ר' יעקב קפילוטו. | * '''תקנות והסכמות'''- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל [[רבי חיים אברהם גאגין]], יחד עם ר' יעקב קפילוטו. | ||
* '''דרך אניה''' - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום". | * '''דרך אניה''' - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום", בתוספת מבוא נרחב. | ||
* הגהות על תשובות ה[[רשב"א]] חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי. | * הגהות על תשובות ה[[רשב"א]] חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי. | ||
* הגהות של שו"ת [[ר"י מיגאש]]- בכת"י. | * הגהות של שו"ת [[ר"י מיגאש]]- בכת"י. | ||
* הגהות על ספר "עץ חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]]. | * הגהות על ספר "עץ חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]]. | ||
* הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו. | * הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* מכון אהבת שלום, מבוא לשו"ת מהר"א אשכנזי, ירושלים תשנ"א. | |||
'''הספדים עליו''': | |||
* '''מגילת קינות''' | |||
* '''גי חזיון''' | |||
* '''שבט שמעון''' חלק ב', דרוש ל[[פרשת תצוה]]. | |||
* '''אברהם את ידו''' חלק ב', דרוש ט' לשמועות. | |||
* '''איש אמונים''' דרוש ז' להספד. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20711&pgnum=1 שו"ת מהר"א אשכנזי], אתר HebrewBooks. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רבי חיים דוד חזן]]|הבא=[[רבי רפאל מאיר פאניז'ל]]|רשימה=[[הראשון לציון]]}} | {{סדרה|הקודם=[[רבי חיים דוד חזן]]|הבא=[[רבי רפאל מאיר פאניז'ל]]|רשימה=[[הראשון לציון]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:39, 13 ביולי 2015
|
|
שרידי מצבתו המנותצת בהר הזיתים
רבי אברהם אשכנזי היה רב ומקובל, כיהן כאב בית דין בירושלים, "חכם באשי" והראשון לציון ה-27.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה לארץ ישראל, והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה לדיין בבית דינו של המקובל רבי מרדכי בנימין נבון, ראש ישיבת המקובלים בית אל (יד ימינו של הראשון לציון רבי יצחק קובו ואביו החורג של הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של רבי חיים דוד חזן. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' בשבט תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של שמעון הצדיק. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים, סמוך לקבריהם של רבי שלום שרעבי ותלמידו רבי חיים די לה רוזה. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, ושריד מן המצבה הוצב עליו.
נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל שיטות מקובצות לרבנו בצלאל, שיטת הרמ"ה ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין.
| תקופת חייו של רבי אברהם אשכנזי על ציר הזמן |
|---|
 |
ספריו[עריכה]
- שו"ת מהר"א אשכנזי - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר (סימן א), הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "ישמח משה" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה.
- שמרו משפט - החרבה לספר "חוקת הדיינים" של רבי אברהם אבן טזראטי (תלמיד הרשב"א). הודפס על ידי הרב יצחק נסים בשנת תש"ל, בהוצאת מכון "הרי פישל".
- תקנות ירושלים- יחד עם ר' יעקב קפילוטו.
- תקנות והסכמות- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל רבי חיים אברהם גאגין, יחד עם ר' יעקב קפילוטו.
- דרך אניה - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום", בתוספת מבוא נרחב.
- הגהות על תשובות הרשב"א חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי.
- הגהות של שו"ת ר"י מיגאש- בכת"י.
- הגהות על ספר "עץ חיים" לרבי חיים ויטאל.
- הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מכון אהבת שלום, מבוא לשו"ת מהר"א אשכנזי, ירושלים תשנ"א.
הספדים עליו:
- מגילת קינות
- גי חזיון
- שבט שמעון חלק ב', דרוש לפרשת תצוה.
- אברהם את ידו חלק ב', דרוש ט' לשמועות.
- איש אמונים דרוש ז' להספד.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שו"ת מהר"א אשכנזי, אתר HebrewBooks.
| הקודם: רבי חיים דוד חזן |
הראשון לציון | הבא: רבי רפאל מאיר פאניז'ל |