הרב כתריאל פישל טכורש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב כתריאל פישל טכורש''' היה | '''הרב כתריאל פישל טכורש''' היה רב שכונת שפירא בתל אביב, חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונשיא "חבר הרבנים של הפועל המזרחי". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"א ב[[תשרי]] תרנ"ז בניעשווה שבפולין לרב אלכסנדר גדליה ורינה רחל טכורש. אביו היה [[שחיטה|שוחט ובודק]] בפולין, ממקימי תנועת המזרחי בארצו, נשיא המזרחי בעירו וולוצלאבק וציר מטעם התנועה לקונגרס הציוני השנים-עשר. עלה לארץ ושימש שחוט ובודק בכפר חיטין, חיבר ספרים על [[מצוות התלויות בארץ]]. | נולד בי"א ב[[תשרי]] תרנ"ז בניעשווה שבפולין לרב אלכסנדר גדליה ורינה רחל טכורש. אביו היה [[שחיטה|שוחט ובודק]] בפולין, ממקימי תנועת המזרחי בארצו, נשיא המזרחי בעירו וולוצלאבק וציר מטעם התנועה לקונגרס הציוני השנים-עשר. עלה לארץ ושימש שחוט ובודק בכפר חיטין, חיבר ספרים על [[מצוות התלויות בארץ]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הצטרף לתנועת המזרחי בגיל צעיר, ניהל בית ספר של התנועה בוולוצלאבק, שימש כראש המזרחי בעירו וסגן יושב ראש הקהילה, היה חבר מרכז התנועה בפולין, היה ממייסדי מרכז צעירי מזרחי, ניהל תעמולה למען המזרחי, ערך מסעות ברחבי פולין לגיוס חברים והוציא את הקובץ "נרותיו" בעברית וביידיש. קיבל הצעת רבנות בעיר טומשוב-לובלסק, אך הוא העדיף לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה ב[[טבת]] תרצ"ג, ונתמנה לרב בשכונת שפירא ושכונת העובד בתל אביב ואחראי על הכשרות ברבנות הראשית בעיר. היה מוערך מאד, וכהוקרה על פעולותיו נבחר כיושב ראש ועד השכונה וכנשיא הכבוד של השכונות העבריות בגבולות תל אביב-[[יפו]]. | הצטרף לתנועת המזרחי בגיל צעיר, ניהל בית ספר של התנועה בוולוצלאבק, שימש כראש המזרחי בעירו וסגן יושב ראש הקהילה, היה חבר מרכז התנועה בפולין, היה ממייסדי מרכז צעירי מזרחי, ניהל תעמולה למען המזרחי, ערך מסעות ברחבי פולין לגיוס חברים והוציא את הקובץ "נרותיו" בעברית וביידיש. קיבל הצעת רבנות בעיר טומשוב-לובלסק, אך הוא העדיף לעלות ל[[ארץ ישראל]]. עלה ב[[טבת]] תרצ"ג, ונתמנה לרב בשכונת שפירא ושכונת העובד בתל אביב ואחראי על הכשרות ברבנות הראשית בעיר. היה מוערך מאד, וכהוקרה על פעולותיו נבחר כיושב ראש ועד השכונה וכנשיא הכבוד של השכונות העבריות בגבולות תל אביב-[[יפו]]. | ||
היה מראשי הפעילים בתנועות המזרחי והפועל המזרחי בארץ. היה חבר הועד הפועל של הפועל המזרחי ומנהל מחלקת התרבות והמחלקה לענייני דת של התנועה. ייצג את המפלגה בקונגרסים הציוניים השמונה עשרה עד העשרים וארבעה, והיה סגן חבר בועד הפועל הציוני. בקונגרסים העשרים ושלושה ועשרים וארבעה היה חבר הנשיאות. פעל למען הקרן הקימת לישראל. היה מראשי סיעת 'אל המקור' שפעלה בתוך הפועל המזרחי ודגלה | היה מראשי הפעילים בתנועות המזרחי והפועל המזרחי בארץ. היה חבר הועד הפועל של הפועל המזרחי ומנהל מחלקת התרבות והמחלקה לענייני דת של התנועה. ייצג את המפלגה בקונגרסים הציוניים השמונה עשרה עד העשרים וארבעה, והיה סגן חבר בועד הפועל הציוני. בקונגרסים העשרים ושלושה ועשרים וארבעה היה חבר הנשיאות. כמו כן, פעל למען הקרן הקימת לישראל. היה מראשי סיעת 'אל המקור' שפעלה בתוך הפועל המזרחי ודגלה בהתחברות חזרה למזרחי. | ||
בנו נעצר והוגלה לאריתראה שבאפריקה בגלל השתייכותו לתנועת האצ"ל, והרב טכורש עמד בראשות ועד "הורי העצירים" ואירגן הפגנות, אסיפות ומשלחות למען שחרור העצירים הגולים. | בנו נעצר והוגלה לאריתראה שבאפריקה בגלל השתייכותו לתנועת האצ"ל, והרב טכורש עמד בראשות ועד "הורי העצירים" ואירגן הפגנות, אסיפות ומשלחות למען שחרור העצירים הגולים. | ||
בזמן פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ובזמן תחילת מלחמת השחרור בתש"ח, היה ביתו מרכז ה"הגנה" בשכונת שפירא. פעל למען שיתוף פעולה בין האצ"ל וההגנה. | בזמן פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ובזמן תחילת מלחמת השחרור בתש"ח, היה ביתו מרכז ה"הגנה" בשכונת שפירא. פעל למען שיתוף פעולה בין האצ"ל וההגנה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
נפטר בכ"ח ב[[אלול]] תשל"ט בתל אביב, בגיל 82. | נפטר בכ"ח ב[[אלול]] תשל"ט בתל אביב, בגיל 82. | ||
=== | ==כתביו== | ||
===ספרים=== | |||
*'''הדרת אפרים'''- "הדרנים" למסכתות הש"ס (שני חלקים). | *'''הדרת אפרים'''- "הדרנים" למסכתות הש"ס (שני חלקים). | ||
*'''כתר אפרים'''- [[שאלות ותשובות]], בירורי ומחקרי [[הלכה]]. | *'''כתר אפרים'''- [[שאלות ותשובות]], בירורי ומחקרי [[הלכה]]. | ||
*'''משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה | *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34086&pgnum=1 משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה ובמחשבה]'''- על משנתו של [[הרב משה אביגדור עמיאל]]- רבה של תל אביב. | ||
*'''פניני אפרים'''- על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] (שני חלקים). | *'''פניני אפרים'''- על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]] (שני חלקים). | ||
*'''ספר הזיכרון לקהילת וולוצלאבק'''. | *'''ספר הזיכרון לקהילת וולוצלאבק'''. | ||
*'''שבילין'''- בטאון חבר הרבנים. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* '''שבילין- כתר שם טוב'''-גליון "שבילין" המוקדש לזכרו. | |||
===קבצים ובטאונים=== | ===קבצים ובטאונים=== | ||
היה מעורכי הקבצים: | היה מעורכי הקבצים: | ||
| שורה 38: | שורה 43: | ||
*'''שבילין'''. | *'''שבילין'''. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=12890 הראי"ה קוק והרב טכורש- שבת הראי"ה גליון 107] | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/home.aspx כתבי הרב כ"פ טכורש באתר היברו בוקס] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', ירושלים תשס"ט. | *גאולה בת יהודה, '''ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל''', ירושלים תשס"ט. | ||
* | *ד"ר יצק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 243. | ||
{{מיון רגיל:טכורש כתריאל פישל}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חברי חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות בתל אביב]] | |||
[[קטגוריה:רבני תנועת המזרחי]] | |||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:36, 13 ביולי 2015
|
|
הרב כתריאל פישל טכורש היה רב שכונת שפירא בתל אביב, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ונשיא "חבר הרבנים של הפועל המזרחי".
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"א בתשרי תרנ"ז בניעשווה שבפולין לרב אלכסנדר גדליה ורינה רחל טכורש. אביו היה שוחט ובודק בפולין, ממקימי תנועת המזרחי בארצו, נשיא המזרחי בעירו וולוצלאבק וציר מטעם התנועה לקונגרס הציוני השנים-עשר. עלה לארץ ושימש שחוט ובודק בכפר חיטין, חיבר ספרים על מצוות התלויות בארץ.
בגיל שבע עשרה למד בישיבת עץ חיים של הרב יהודה לייב קובלסקי, רבה של וולוצלאבק ומראשי המזרחי בפולין. הוסמך לרבנות על ידי הרב קובלסקי, והתמחה בהוראה בבית דינו. נשא לאשה את חנה שימשה, בת יצחק מנחם.
הצטרף לתנועת המזרחי בגיל צעיר, ניהל בית ספר של התנועה בוולוצלאבק, שימש כראש המזרחי בעירו וסגן יושב ראש הקהילה, היה חבר מרכז התנועה בפולין, היה ממייסדי מרכז צעירי מזרחי, ניהל תעמולה למען המזרחי, ערך מסעות ברחבי פולין לגיוס חברים והוציא את הקובץ "נרותיו" בעברית וביידיש. קיבל הצעת רבנות בעיר טומשוב-לובלסק, אך הוא העדיף לעלות לארץ ישראל. עלה בטבת תרצ"ג, ונתמנה לרב בשכונת שפירא ושכונת העובד בתל אביב ואחראי על הכשרות ברבנות הראשית בעיר. היה מוערך מאד, וכהוקרה על פעולותיו נבחר כיושב ראש ועד השכונה וכנשיא הכבוד של השכונות העבריות בגבולות תל אביב-יפו. היה מראשי הפעילים בתנועות המזרחי והפועל המזרחי בארץ. היה חבר הועד הפועל של הפועל המזרחי ומנהל מחלקת התרבות והמחלקה לענייני דת של התנועה. ייצג את המפלגה בקונגרסים הציוניים השמונה עשרה עד העשרים וארבעה, והיה סגן חבר בועד הפועל הציוני. בקונגרסים העשרים ושלושה ועשרים וארבעה היה חבר הנשיאות. כמו כן, פעל למען הקרן הקימת לישראל. היה מראשי סיעת 'אל המקור' שפעלה בתוך הפועל המזרחי ודגלה בהתחברות חזרה למזרחי. בנו נעצר והוגלה לאריתראה שבאפריקה בגלל השתייכותו לתנועת האצ"ל, והרב טכורש עמד בראשות ועד "הורי העצירים" ואירגן הפגנות, אסיפות ומשלחות למען שחרור העצירים הגולים. בזמן פרעות תרצ"ו-תרצ"ט ובזמן תחילת מלחמת השחרור בתש"ח, היה ביתו מרכז ה"הגנה" בשכונת שפירא. פעל למען שיתוף פעולה בין האצ"ל וההגנה.
היה ממייסדי "חבר הרבנים של הפועל המזרחי" ועמד בראשו. מתוקף תפקיד זה, עמד בראש מאבקים ציבוריים בעניינים דתיים כגון שאלת מיהו יהודי, גיוס בנות, חוק הכשרות וכד'.
החל משנת תרצ"ד היה חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
זכה בתואר "יקיר תל אביב" על פעילותו בעיר.
נפטר בכ"ח באלול תשל"ט בתל אביב, בגיל 82.
כתביו[עריכה]
ספרים[עריכה]
- הדרת אפרים- "הדרנים" למסכתות הש"ס (שני חלקים).
- כתר אפרים- שאלות ותשובות, בירורי ומחקרי הלכה.
- משנת רמ"א עמיאל בהלכה, באגדה ובמחשבה- על משנתו של הרב משה אביגדור עמיאל- רבה של תל אביב.
- פניני אפרים- על פרשיות השבוע (שני חלקים).
- ספר הזיכרון לקהילת וולוצלאבק.
- שבילין- בטאון חבר הרבנים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבילין- כתר שם טוב-גליון "שבילין" המוקדש לזכרו.
קבצים ובטאונים[עריכה]
היה מעורכי הקבצים:
- נרותיו- של המזרחי בפולין, בעברית וביידיש.
- התורה והמדינה של חבר הרבנים של הפועל המזרחי (ביחד עם הרב שאול ישראלי).
- שבילין.
קישורים חיצוניים[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, ירושלים תשס"ט.
- ד"ר יצק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 243.