הרב יחיא יצחק הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{עריכה|סגנון פיוטי|נושא=יהדות|נושא2=אישים}} ממוזער|מארי יחיא יצחק הלוי '...")
 
(הם לא היו תלמידיו, אלא יותר ידידיו)
 
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|סגנון פיוטי|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}
'''הרב יחיא יצחק''' (נכתב לעיתים: '''יצחאק''') '''הלוי''' היה [[רב]]ה של [[יהדות תימן]] ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] המרכזי בצנעא במשך כשלושים שנה.  
[[קובץ:Yitzhak ha-levy.jpg|ממוזער|מארי יחיא יצחק הלוי]]
'''הרב יחיא יצחק הלוי''' ([[תמוז]] [[ה'תרכ"ז]] או [[ה'תרכ"ח]]{{הערה|במקורות שונים נכתב תרכ"ח, אך [[עמרם קורח]], '''סערת תימן''' (קורות היהודים בתימן), ירושלים: מוסד הרב קוק ומשרד החינוך והתרבות, תש"יד-1954, עמ' קעד,) כותב שהלוי נפטר בגיל 65 בשנת תרצ"ב, כך שיוצא שנולד בשנת ה'תרכ"ז, וכך גם ב"לוח בית הלוי" של השנים ה'ש"נ-ה'תשע"א.}} - [[י"א בסיוון]] [[ה'תרצ"ב]]; יולי-אוגוסט [[1867]] או [[1868]] - [[15 ביוני]] [[1932]]) היה הרב הראשי ו[[אב בית דין|ראב"ד]] ל[[יהודי תימן]] במשך שלושים שנה עד פטירתו.


==חייו==
==חייו==
יחיא יצחק{{הערה|לרוב חתם שמו בתוספת א': יצחאק. כי כך הוא בלשון הערבית, שדוברה שם. כך הוא בשמות משפחה תימנים רבים: אלנדאף, חובארה, כסאר, צאלח ועוד.}} הלוי נולד ב[[צנעא]] בירת [[תימן]]. אביו משה היה מראשי הקהילה וסבו מצד אמו רומיה היה הרב [[שלום מנצורה (רב)|שלום מנצורה]].
נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז{{הערה|ברוב המקורות נכתב כי נולד בשנת תרכ"ח, אך בספר "בסערת תימן" מאת הרב עמרם קורח (עמ' קעד) וכן ב"לוח בית הלוי" נכתב תרכ"ז.}}) בצנעא, לאביו רבי משה יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא, ולאמו רומיה, בת [[הרב שלום מנצורה]]. למד בצעירותו אצל סבו, אשר הסמיכו בגיל 11 כ[[שחיטה|שוחט]], ולאחר פטירת סבו בשנת תרמ"ד החל ללמוד בישיבתו של [[הרב חיים קורח]], שם נודע כלדמדן ושקדן. בשנת תרס"ב נבחר לכהן כרבה של צנעא, אולם הוא סרב לקבל את התפקיד, ורק שלוש שנים לאחר מכן החל בפועל לכהן. מעמדו החל להתבסס ברחבי תימן כדמות התורנית העליונה, ובפועל הוא נחשב כרבם של כל יהודי תימן. הוא שלח את [[הרב יחיא נחום]] כשליח מטעם ביה"ד בצנעא לבדוק את הרבנים והשוחטים ברחבי המדינה. כמו כן, ייסד ישיבה גדולה בצנעא, שנקראה "אלמדרש", שם התפלל ולימד. בבית מדרשונהגו לפתוח את יום הלימוד בשתיים בלילה, לאור קביעת ה[[רמב"ם]] ש"אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה". קשריו עם השלטונות היו מצויינים, והאימאם אף התייעץ איתו בענייני ניהול המדינה. לצד ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית, עסק גם רבות בפעילות ציבורית. הוא ייסד בצנעא בית ספר שבו שילבו גם לימודי חול (ובראשו הועמד [[הרב יחיא קאפח]]), פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתומים היו נשלחים לקבל חינוך מוסלמי ולגדול במשפחה מוסלמית), פעל להשגת רשיונות עליה ל[[ארץ ישראל]] ליהודים ש�פצו בכך (לשם כך עמד בקשר עם ראשי היישוב ברץ), ניהל קשרים ענפים עם מנהיגי הקהילות היהודיות בחו"ל ובא"י, גאל אדמות של יהודים בתימן מידי ה"וואקף" המוסלמי, ועוד. הוא לא נטל שכר על עבודתו, כמסורת חכמי תימן. הוא הביע בגלוי תמיכה ב[[הצנעוה הציונית|ציונות]], ואודות אנשיה התבטא באחד ממכתביו: "אחינו היקרים הציונים".  


תחילת לימודו היה אצל סבו עד שזה נפטר בשנת [[ה'תרמ"ד]] ([[1885]]). הוא הוסמך לשחיטה בגיל 11 כשסבו "עומד על גביו". לאחר מכן למד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של הרב [[חיים קורח]] שם נודע ר' יחיא בלמדנותו הרבה.
===עמדותיו בפולמוסים בתימן===
בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות [[הספד]] [[תלמיד חכם]] ב[[יום טוב שני]]. יחד עם חברו [[הרב אברהם אלנדאף]], כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני.  


===פעילותו===
בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, [[הרב יחיא קאפח]], פרסומים כנגד חכמת ה[[קבלה]] ו[[ספר הזוהר]]. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי ו[[הרב סעיד עזיירי]], להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין{{הערה|על אף שהיו חכמים שהחרימו את הרב קאפח בטענה כי הוא כופר בספר הזוהר.}}.  
בשנת [[1888]] נטל חלק פעיל בפולמוס [[הלכה|ההלכתי]] שהיה בין גדולי הרבנים בדבר [[הספד]] [[תלמיד חכם]] ב[[יום טוב שני]]. הרב הלוי כתב תשובה רחבה עם ידידו ובן גילו מארי [[אברהם אלנדאף]] (לימים [[דיין (משפט עברי)|דיין]] וראש הקהילה התימנית ב[[ירושלים]]) בה קבעו כי מותר לדרוש בשבחו של תלמיד חכם ביום טוב שני ושכך הוא מנהג תימן הקדום.


בשנת [[1902]] נבחר לרב הראשי של צנעא, אך סירב ורק בשנת [[1905]] החל לשמש בתפקידו והיה למעשה הרב הראשי לכל קהילות  יהודי תימן. הוכר כגדול בתורה ובעל חכמה [[דיפלומטיה|דיפלומטית]]. שאף להקנות לבני דורו גם השכלה כללית ולכן בשנת [[1910]] היה מתומכי [[בית ספר]] אשר בו למדו גם לימודים כלליים נוסף ללימודי הקודש הקיימים ובו שימש הרב [[יחיא קאפח]] כמנהל ביה"ס, אולם לאחר כארבע שנים נסגר ביה"ס בגלל חזרת ה[[אימאם]] יחיא לשלטון.
נפטר בי"א ב[[סיוון]] תרצ"ב, ונקבר בצנעא.  


פעילותו הציבורית הייתה ענפה ביותר. הוא מינה את הרב [[יחיא נחום]] כשליח בית דין צנעא לבדיקת הרבנים וה[[שוחט|שוחטים]] בכל מרחבי תימן. פעילות זו ביססה את מעמדו של הרב הראשי כסמכות הלכתית שאין לה עוררין ובכל הקהילות היה שמו נערץ. הוא פעל להצלת [[יתום|יתומים]] יהודים מ[[התאסלמות]] כפוייה, דאג להשיג רישיונות [[עליה]] ל[[ארץ ישראל]] אליה ייחל לעלות כל ימיו. עמד בקשר תמידי עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל ועודד את העלייה לארץ ישראל מתוך מטרה להיאחז בה. תמך בתנועה הציונית ובמכתביו ניכרת חיבתו אליהם בזה הלשון: "אחינו היקרים הציונים". גאל את אדמות היהודים מה[[וקף]] המוסלמי. מלך תימן האימאם [[יחיא חמיד אלדין]] העריכו מאוד, ותמיד היה מתייעץ איתו בענייני המדינה וה[[פוליטיקה]]. עמד בקשר עם קהילות יהודיות בחו"ל וב[[ארץ ישראל]]. הקים ישיבה ועמד בראשה כשהוא נותן בה שיעורים בש"ס ופוסקים ערב ובוקר. כל פעילותו העניפה של הרב הראשי הייתה ללא שכר, כדרכם של חכמי [[תימן]] לדורותיהם.
הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד.
====בפולמוס הקבלה====
בשנת [[ה'תרע"ד]] ([[1914]]) יצא בגלוי הדיין הרב יחיא קאפח במלחמה נגד [[ספר הזוהר]] וה[[מקובל]]ים והקים את תנועת "[[דור דעה]]", ובכך פרצה מחלוקת גדולה ביניהם. בראש המתנגדים לרב קאפח עמדו הרב הלוי, והרב [[סעיד עוזרי]]. הם כינו את תנועתו וחסידיו בשם הלועג להם "[[דרדעים]]". ידו של הרב הלוי הייתה על העליונה והוא הצליח לאחד סביבו את רובה המוחלט של יהדות תימן ורבניה, למרות הפוליטיקה ששררה אז סביב מחלוקת זו. עם זאת יש להדגיש כי למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב הלוי והרב קאפח לכבד זה את זה והמשיכו לשתף פעולה כבית הדין הגדול בתימן.


==לימודו==
==מתלמידיו==
בית המדרש בו לימד הרב תורה והתפלל כל תפילותיו נקרא "אלמדרש". בבית מדרש זה למדו [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]]. ביו כתליו התקבצו טובי תלמידי החכמים אשר ביקשו ללמוד [[תורה]] מפיו. בשעה שתים אחר חצות לילה הקדים הרב את כולם בפתיחת שערי בית המדרש. תוך שעה קלה התמלא המקום בתלמידים שהצטופפו ארבעה סביב [[גמרא]] אחת לאור [[עששית]] [[נפט]], זאת לאור קביעת [[הרמב"ם]] כי "אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה".
* בנו, [[הרב חיים יצחק הלוי]]- רבה של הרצליה.
* [[הרב שלום יצחק הלוי]]- דיין בבית הדין בירושלים, ורבם של יהודי תימן בא"י.  
* [[הרב יוסף שמן]]- רבה של הרצליה.  
* [[הרב חיים חובארה]]- דיין בבית הדין בבאר שבע.  


שם לב לבעיות כל התלמידים, כשהוא עונה לשואלים ושואל אחרים כדי לבדוק  מה מידת הבנתם. לימודו היה בעומק ה[[עיון (בהלכה)|עיון]] מתוך מגמה ל[[אליבא דהלכתא|אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא]]. לסיום השיעור חזרו כולם יחד על מה שלמדו.
==תלמידיו==
מתלמידיו המובהקים נמנים בנו, הרב [[שלום יצחק הלוי]] (לימים, דיין והרב הראשי ליהודי תימן ב[[ישראל]]), הרב [[יוסף שמן]] (לימים, רב העיר [[הרצליה]]) והרב [[חיים חובארה]] (לימים, דיין בביה"ד ב[[באר שבע]]). מבין באי ישיבתו המפורסמים היו גם הרב [[ישראל עוזרי]] (ראב"ד העיר [[בית עדאקה]]) שהיה כבן בית אצלו, והרב [[יחיא נחום]] שליח בית דין צנעא.
הרב הראשי יחיא יצחק הלוי נפטר בצנעא בירת תימן ב[[י"א בסיוון|י"א בסיון]] ה'תרצ"ב 1932. בנו חיים שהיה אז בן 12 שנה עלה לארץ ישראל בשנת [[1950]] ולימים נתמנה לרב הראשי להרצליה עד פטירתו בשנת 2005 בגיל 85.
הרב יחיא יצחק הלוי הותיר אחריו מכתבים רבים בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה. כל הכתבים עדיין ספונים ב[[כתב יד (מקור)|כתב יד]] ומצפים לגואלם אצל נכדו יהודה יצחק הלוי מירושלים. פרסום הכתבים ישפוך אור על פרשיות רבות בדורו ועל אישיותו הגדולה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* {{פעמים|אהרון גימאני|תעודות חדשות למעמדו של הרב יחיא יצחק הלוי כמנהיג יהדות תימן|76.6(1)|76 (קיץ תשנ"ח) עמ' 115-126.}}
* אבירן יצחק הלוי (עורך), '''איש ימיני''', מכון החיים והשלום,  [[בני ברק]] תשע"ג
* אבירן יצחק הלוי (עורך), '''איש ימיני''', [[בני ברק]]: מכון החיים והשלום, תשע "ג
* אהרון גימאני '''תעודות חדשות למעמדו של הרב יחיא יצחק הלוי כמנהיג יהדות תימן''', "פעמים" 76 (קיץ תשנ"ח), עמ' 115-126.  
* [[יהודה רצהבי]], יצחק הלוי, ר' יחיא, '''האנציקלופדיה העברית''' (כרך כ' עמ' 182-183), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב תשל"א
* יהודה רצהבי, יצחק הלוי, ר' יחיא, '''האנציקלופדיה העברית''' (כרך כ' עמ' 182-183), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב תשל"א


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=362&ArticleID=589 מארי יחיא יצחק הלוי] באתר נוסח תימן.
* [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=362&ArticleID=589 מארי יחיא יצחק הלוי] באתר נוסח תימן.
* {{יוטיוב|pSKBTi5uJWI|שם=יחיא יצחק הלוי, מנהיגותו הדתית והפוליטית של הרב הראשי של יהודי תימן - פרופ' אהרן גימאני }}


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:יצחק הלוי יחיא}}
{{מיון רגיל:הלוי, יחיא יצחק}}
[[קטגוריה:רבנים ראשיים ליהדות תימן]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בתימן]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:לויים]]
[[קטגוריה:משפחת יצחק הלוי]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]

גרסה אחרונה מ־16:42, 13 ביולי 2015

הרב יחיא יצחק (נכתב לעיתים: יצחאק) הלוי היה רבה של יהדות תימן ואב בית הדין המרכזי בצנעא במשך כשלושים שנה.

חייו[עריכה]

נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז‏[1]) בצנעא, לאביו רבי משה יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא, ולאמו רומיה, בת הרב שלום מנצורה. למד בצעירותו אצל סבו, אשר הסמיכו בגיל 11 כשוחט, ולאחר פטירת סבו בשנת תרמ"ד החל ללמוד בישיבתו של הרב חיים קורח, שם נודע כלדמדן ושקדן. בשנת תרס"ב נבחר לכהן כרבה של צנעא, אולם הוא סרב לקבל את התפקיד, ורק שלוש שנים לאחר מכן החל בפועל לכהן. מעמדו החל להתבסס ברחבי תימן כדמות התורנית העליונה, ובפועל הוא נחשב כרבם של כל יהודי תימן. הוא שלח את הרב יחיא נחום כשליח מטעם ביה"ד בצנעא לבדוק את הרבנים והשוחטים ברחבי המדינה. כמו כן, ייסד ישיבה גדולה בצנעא, שנקראה "אלמדרש", שם התפלל ולימד. בבית מדרשונהגו לפתוח את יום הלימוד בשתיים בלילה, לאור קביעת הרמב"ם ש"אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה". קשריו עם השלטונות היו מצויינים, והאימאם אף התייעץ איתו בענייני ניהול המדינה. לצד ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית, עסק גם רבות בפעילות ציבורית. הוא ייסד בצנעא בית ספר שבו שילבו גם לימודי חול (ובראשו הועמד הרב יחיא קאפח), פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתומים היו נשלחים לקבל חינוך מוסלמי ולגדול במשפחה מוסלמית), פעל להשגת רשיונות עליה לארץ ישראל ליהודים ש�פצו בכך (לשם כך עמד בקשר עם ראשי היישוב ברץ), ניהל קשרים ענפים עם מנהיגי הקהילות היהודיות בחו"ל ובא"י, גאל אדמות של יהודים בתימן מידי ה"וואקף" המוסלמי, ועוד. הוא לא נטל שכר על עבודתו, כמסורת חכמי תימן. הוא הביע בגלוי תמיכה בציונות, ואודות אנשיה התבטא באחד ממכתביו: "אחינו היקרים הציונים".

עמדותיו בפולמוסים בתימן[עריכה]

בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות הספד תלמיד חכם ביום טוב שני. יחד עם חברו הרב אברהם אלנדאף, כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני.

בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, הרב יחיא קאפח, פרסומים כנגד חכמת הקבלה וספר הזוהר. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי והרב סעיד עזיירי, להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין‏[2].

נפטר בי"א בסיוון תרצ"ב, ונקבר בצנעא.

הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד.

מתלמידיו[עריכה]



לקריאה נוספת[עריכה]

  • אבירן יצחק הלוי (עורך), איש ימיני, מכון החיים והשלום, בני ברק תשע"ג
  • אהרון גימאני תעודות חדשות למעמדו של הרב יחיא יצחק הלוי כמנהיג יהדות תימן, "פעמים" 76 (קיץ תשנ"ח), עמ' 115-126.
  • יהודה רצהבי, יצחק הלוי, ר' יחיא, האנציקלופדיה העברית (כרך כ' עמ' 182-183), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב תשל"א

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ברוב המקורות נכתב כי נולד בשנת תרכ"ח, אך בספר "בסערת תימן" מאת הרב עמרם קורח (עמ' קעד) וכן ב"לוח בית הלוי" נכתב תרכ"ז.
  2. על אף שהיו חכמים שהחרימו את הרב קאפח בטענה כי הוא כופר בספר הזוהר.