הרב יחיא יצחק הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הם לא היו תלמידיו, אלא יותר ידידיו) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז{{הערה|ברוב המקורות נכתב כי נולד בשנת תרכ"ח, אך בספר "בסערת תימן" מאת הרב עמרם קורח (עמ' קעד) וכן ב"לוח בית הלוי" נכתב תרכ"ז.}}) בצנעא | נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז{{הערה|ברוב המקורות נכתב כי נולד בשנת תרכ"ח, אך בספר "בסערת תימן" מאת הרב עמרם קורח (עמ' קעד) וכן ב"לוח בית הלוי" נכתב תרכ"ז.}}) בצנעא, לאביו רבי משה יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא, ולאמו רומיה, בת [[הרב שלום מנצורה]]. למד בצעירותו אצל סבו, אשר הסמיכו בגיל 11 כ[[שחיטה|שוחט]], ולאחר פטירת סבו בשנת תרמ"ד החל ללמוד בישיבתו של [[הרב חיים קורח]], שם נודע כלדמדן ושקדן. בשנת תרס"ב נבחר לכהן כרבה של צנעא, אולם הוא סרב לקבל את התפקיד, ורק שלוש שנים לאחר מכן החל בפועל לכהן. מעמדו החל להתבסס ברחבי תימן כדמות התורנית העליונה, ובפועל הוא נחשב כרבם של כל יהודי תימן. הוא שלח את [[הרב יחיא נחום]] כשליח מטעם ביה"ד בצנעא לבדוק את הרבנים והשוחטים ברחבי המדינה. כמו כן, ייסד ישיבה גדולה בצנעא, שנקראה "אלמדרש", שם התפלל ולימד. בבית מדרשונהגו לפתוח את יום הלימוד בשתיים בלילה, לאור קביעת ה[[רמב"ם]] ש"אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה". קשריו עם השלטונות היו מצויינים, והאימאם אף התייעץ איתו בענייני ניהול המדינה. לצד ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית, עסק גם רבות בפעילות ציבורית. הוא ייסד בצנעא בית ספר שבו שילבו גם לימודי חול (ובראשו הועמד [[הרב יחיא קאפח]]), פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתומים היו נשלחים לקבל חינוך מוסלמי ולגדול במשפחה מוסלמית), פעל להשגת רשיונות עליה ל[[ארץ ישראל]] ליהודים ש�פצו בכך (לשם כך עמד בקשר עם ראשי היישוב ברץ), ניהל קשרים ענפים עם מנהיגי הקהילות היהודיות בחו"ל ובא"י, גאל אדמות של יהודים בתימן מידי ה"וואקף" המוסלמי, ועוד. הוא לא נטל שכר על עבודתו, כמסורת חכמי תימן. הוא הביע בגלוי תמיכה ב[[הצנעוה הציונית|ציונות]], ואודות אנשיה התבטא באחד ממכתביו: "אחינו היקרים הציונים". | ||
===עמדותיו בפולמוסים בתימן=== | ===עמדותיו בפולמוסים בתימן=== | ||
בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות [[הספד]] [[תלמיד חכם]] ב[[יום טוב שני]]. יחד עם חברו [[הרב אברהם אלנדאף]], כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני. | בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות [[הספד]] [[תלמיד חכם]] ב[[יום טוב שני]]. יחד עם חברו [[הרב אברהם אלנדאף]], כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני. | ||
בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, [[הרב יחיא קאפח]], פרסומים כנגד חכמת ה[[קבלה]] ו[[ספר הזוהר]]. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי ו[[הרב סעיד עזיירי]], להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין. | בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, [[הרב יחיא קאפח]], פרסומים כנגד חכמת ה[[קבלה]] ו[[ספר הזוהר]]. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי ו[[הרב סעיד עזיירי]], להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין{{הערה|על אף שהיו חכמים שהחרימו את הרב קאפח בטענה כי הוא כופר בספר הזוהר.}}. | ||
נפטר בי"א ב[[סיוון]] תרצ"ב, ונקבר בצנעא. | נפטר בי"א ב[[סיוון]] תרצ"ב, ונקבר בצנעא. | ||
הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד. | הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד. | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* בנו, [[הרב חיים יצחק הלוי]]- רבה של הרצליה. | * בנו, [[הרב חיים יצחק הלוי]]- רבה של הרצליה. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
* [[הרב יוסף שמן]]- רבה של הרצליה. | * [[הרב יוסף שמן]]- רבה של הרצליה. | ||
* [[הרב חיים חובארה]]- דיין בבית הדין בבאר שבע. | * [[הרב חיים חובארה]]- דיין בבית הדין בבאר שבע. | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:יצחק הלוי יחיא}} | {{מיון רגיל:יצחק הלוי יחיא}} | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבנים ראשיים ליהדות תימן]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בתימן]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בתימן]] | ||
[[קטגוריה:לויים]] | [[קטגוריה:לויים]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:42, 13 ביולי 2015
|
|
הרב יחיא יצחק (נכתב לעיתים: יצחאק) הלוי היה רבה של יהדות תימן ואב בית הדין המרכזי בצנעא במשך כשלושים שנה.
חייו[עריכה]
נולד בשנת תרכ"ח (או תרכ"ז[1]) בצנעא, לאביו רבי משה יצחק הלוי, מראשי הקהילה בצנעא, ולאמו רומיה, בת הרב שלום מנצורה. למד בצעירותו אצל סבו, אשר הסמיכו בגיל 11 כשוחט, ולאחר פטירת סבו בשנת תרמ"ד החל ללמוד בישיבתו של הרב חיים קורח, שם נודע כלדמדן ושקדן. בשנת תרס"ב נבחר לכהן כרבה של צנעא, אולם הוא סרב לקבל את התפקיד, ורק שלוש שנים לאחר מכן החל בפועל לכהן. מעמדו החל להתבסס ברחבי תימן כדמות התורנית העליונה, ובפועל הוא נחשב כרבם של כל יהודי תימן. הוא שלח את הרב יחיא נחום כשליח מטעם ביה"ד בצנעא לבדוק את הרבנים והשוחטים ברחבי המדינה. כמו כן, ייסד ישיבה גדולה בצנעא, שנקראה "אלמדרש", שם התפלל ולימד. בבית מדרשונהגו לפתוח את יום הלימוד בשתיים בלילה, לאור קביעת הרמב"ם ש"אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה". קשריו עם השלטונות היו מצויינים, והאימאם אף התייעץ איתו בענייני ניהול המדינה. לצד ההנהגה הרוחנית של הקהילה היהודית, עסק גם רבות בפעילות ציבורית. הוא ייסד בצנעא בית ספר שבו שילבו גם לימודי חול (ובראשו הועמד הרב יחיא קאפח), פעל להצלת יתומים יהודים מהתאסלמות כפויה (שכן על פי החוק בתימן, יתומים היו נשלחים לקבל חינוך מוסלמי ולגדול במשפחה מוסלמית), פעל להשגת רשיונות עליה לארץ ישראל ליהודים ש�פצו בכך (לשם כך עמד בקשר עם ראשי היישוב ברץ), ניהל קשרים ענפים עם מנהיגי הקהילות היהודיות בחו"ל ובא"י, גאל אדמות של יהודים בתימן מידי ה"וואקף" המוסלמי, ועוד. הוא לא נטל שכר על עבודתו, כמסורת חכמי תימן. הוא הביע בגלוי תמיכה בציונות, ואודות אנשיה התבטא באחד ממכתביו: "אחינו היקרים הציונים".
עמדותיו בפולמוסים בתימן[עריכה]
בשנת תרמ"ח, עוד בטרם כיהן כרב, נטל חלק מרכזי בויכוח הגדול שהתעורר בתימן אודות הספד תלמיד חכם ביום טוב שני. יחד עם חברו הרב אברהם אלנדאף, כתב תשובה ארוכה, בה הסיק כי מנהגם של חכמי תימן מזה דורות היה להפסיד תלמיד חכם ביו"ט שני.
בשנת תרע"ד, פרסם אחד מדייני צנעא, הרב יחיא קאפח, פרסומים כנגד חכמת הקבלה וספר הזוהר. הרב קאפח כינס סביבו תנועה של שומעי לקחו, שנקראה "דור דעה" (אנשיה מכונים עד היום "דרדעים"). לעומתו, יצאו רבנים רבים בצנעא ובתימן כולה, ובראשם הרב יצחק הלוי והרב סעיד עזיירי, להגנת ספר הזוהר. מעמדו החשוב בקרב היהודים של הרב יצחק הלוי, גרם לרוב היהודים להתלכד סביבו בויכוח זה. עם זאת, היחסים בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי נשארו חמים, והם המשיכו לנהוג כבוד זה בזה ולשתף פעולה בבית הדין[2].
נפטר בי"א בסיוון תרצ"ב, ונקבר בצנעא.
הותיר אחריו מכתבים רבים ,בהם מאות תשובות בהלכה ובהשקפה, אשר נותרו בכתב יד.
מתלמידיו[עריכה]
- בנו, הרב חיים יצחק הלוי- רבה של הרצליה.
- הרב שלום יצחק הלוי- דיין בבית הדין בירושלים, ורבם של יהודי תימן בא"י.
- הרב יוסף שמן- רבה של הרצליה.
- הרב חיים חובארה- דיין בבית הדין בבאר שבע.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אבירן יצחק הלוי (עורך), איש ימיני, מכון החיים והשלום, בני ברק תשע"ג
- אהרון גימאני תעודות חדשות למעמדו של הרב יחיא יצחק הלוי כמנהיג יהדות תימן, "פעמים" 76 (קיץ תשנ"ח), עמ' 115-126.
- יהודה רצהבי, יצחק הלוי, ר' יחיא, האנציקלופדיה העברית (כרך כ' עמ' 182-183), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב תשל"א
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מארי יחיא יצחק הלוי באתר נוסח תימן.