מפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''מפתח''' הוא כלי המשמש לאבטחה של חפצים ומבנים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתא...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (69 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | <div class="talmudit-notice" style="margin:20px;background-color: rgba(235, 247, 77, 0.32);padding: 10px;"><big>מתוך: '''ויקיראליה לספרות חז"ל'''</big> | ||
לפניכם פילוט עם ערך לדוגמה לריאליה של ספרות חז"ל בראשות הרב אליהו סולוביציק בשיתוף עם אתר ישיבה. | |||
ניתן ליצור קשר בכתובת: [email protected]. | |||
</div> | |||
'''מפתח''' הוא כלי שנועד לשלוט על בריח כדי לנעול או לפתוח דלת של מבנה או של כלים. המפתחות היו עשויות בדרך כלל מעץ או ברזל, על רבן גמליאל מסופר שהלך עם מפתח של זהב{{הערה|ירושלמי שבת ו,א}}. השימוש במפתחות מוזכרים כבר בתנ"ך בבית עגלון מלך מואב <ref> | |||
{{#makor-new:שופטים ג כה|תנ"ך-שופטים|ג|כה}} </ref>, ובבית המקדש <ref> | |||
{{#makor-new:דברי הימים א ט כז|תנ"ך-דברי-הימים-א|ט|כז}} </ref>. בזמן [[חז"ל]] המפתחות היו מצויות והם מוזכרים בספרות חז"ל בתיאור [[בית המקדש]], ביחס לטומאה וטהרה, בהלכות [[שבת]], דיני מקח וממכר, הלכות שכנים ועוד. | |||
צורת המפתחות ואופן פעולתם הלכו והשתכללו משך הדורות. המפתחות שאנו משתמשים בהם כיום, שונים בגודלם, בצורתם ובמורכבות פעולתם ממה שהם היו בזמן חז"ל. כדי לעמוד על דברי חז"ל, יש לדעת תחילה כיצד היו נראים המפתחות בזמנם. מפרשי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] עסקו בעניין זה, ולאחרונה גם חוקרים רבים עסקו בניסיון לתאר את המפתחות שהיו בשימוש בזמן חז"ל. ארכיאולוגים רבים ברחבי העולם עסקו ועוסקים באיסוף מפתחות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות ובניסיון לשחזר את אופן פעולתם. | |||
על פי הממצאים, בניגוד למנעולי הדלתות בזמננו, שקבועים בעובי הדלת, וניתן להכניס אליהם מפתח משני הכיוונים, מנעולי אותה תקופה היו בצד אחד של הדלת. בדרך כלל, המנעול היה בצד הפנימי, ובדלת היה חור כדי לאפשר את הכנסת היד עם המפתח לצורך פתיחתה מבחוץ. מפתחות הבתים היו גדולים יותר מהמפתחות בזמננו, ובעלי מבנה שונה, כפי שניתן לראות בתמונות שבערך. | |||
==מאמרי חז"ל שלהבנתם נדרשת הכרת המציאות== | |||
====[[משנה]]==== | |||
[[קובץ:A1-8.jpg|200px|thumb|left|מפתחות עם חפין ונקבים]] | |||
* לא יעמוד אדם ב[[רשות היחיד]] ויפתח ב[[רשות הרבים]] ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי [[רבי מאיר]] אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה ב[[ירושלים]] שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח [[רבי יוסי]] אומר שוק של צמרים היה. ({{#makor-new:עירובין י ט|משנה-עירובין|י|ט}}) | * לא יעמוד אדם ב[[רשות היחיד]] ויפתח ב[[רשות הרבים]] ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי [[רבי מאיר]] אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה ב[[ירושלים]] שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח [[רבי יוסי]] אומר שוק של צמרים היה. ({{#makor-new:עירובין י ט|משנה-עירובין|י|ט}}) | ||
*מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.({{#makor-new:כלים יב ה|משנה-כלים|יב|ה}} | *מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.({{#makor-new:כלים יב ה|משנה-כלים|יב|ה}}. יש לשים לב לתוספת המילים בתוספתא: מסמר '''שעקמו לו''' להיות פותח ונועל, טמא. ({{#makor-new:בבא מציעא ב יד|תוספתא-בבא-מציעא|ב|יד}}) | ||
*פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה. פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה... השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה. ({{#makor-new:כלים יג ו|משנה-כלים|יג|ו}}) | *פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה. פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה... השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה. ({{#makor-new:כלים יג ו|משנה-כלים|יג|ו}}) | ||
*מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור. [[רבי יהודה]] מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה, טהור. ({{#makor-new:כלים יד ח|משנה-כלים|יד|ח}}) | *מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור. [[רבי יהודה]] מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה, טהור. ({{#makor-new:כלים יד ח|משנה-כלים|יד|ח}}) | ||
==== [[תלמוד ירושלמי]] ==== | |||
*[[שמואל (אמורא)|שמואל]] חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. ({{#makor-new:הוריות ג |ירושלמי-וילנא-הוריות|ג|}} | *[[שמואל (אמורא)|שמואל]] חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. ({{#makor-new:הוריות ג |ירושלמי-וילנא-הוריות|ג|}} | ||
==== [[תלמוד בבלי]] ==== | |||
*תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ({{#makor-new:שבת פא א|בבלי-שבת|פא|א}}) | *תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. ({{#makor-new:שבת פא א|בבלי-שבת|פא|א}}) | ||
== | ==ספקות עיקריים בהבנת דברי חז"ל== | ||
'''מה זה פותחת?''' [[ | '''מה זה פותחת?''' [[רב האי גאון]] בפירושו על מסכת שבת פא ע"א (מובא ב[[רבנו חננאל]]) כותב:" חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר". אנו רואים ש[[רב האי גאון]] מדלג בטבעיות בין פותחת למפתח. השאלה היא איך יפרנס את המשנה ב[[מסכת כלים|כלים]] "השן שבפותחת ושבמפתח"? וכך הוא הנוסח בכל כתבי היד המצויים. | ||
ישנם מנעולים רומיים המורכבים משני חלקים, חלק אחד שהמפתח נכנס בו בהתאמה, והוא מחובר לבריח, והזזת אותו חלק מזיז את הבריח. יש סברה לומר שאותו חלק נקרא "פותחת". | |||
'''מה זה "מפתח של ארכובה"?''' [[המשנה]] אומרת שכאשר הוא נשבר יש בו שימוש "מבפנים". [[קובץ:A1-4.jpg|200px|thumb|left|מפתח ארכובה (?)]] פרופ' שפרבר <ref>[https://drive.google.com/file/d/0B-O3V9ua71Y6Yk54TjhtYV83b2c/view?usp=sharing מאמרו של פרופ' שפרבר- "המפתח המנעול והחור שבדלת"]</ref> הסביר שהשימוש מבפנים הכוונה שאפשר לעשות שימוש בפינים גם ללא הידית, למי שנמצא בתוך הבית, בניגוד למי שנמצא מבחוץ, ומושיט את ידו דרך החור לפתוח, שזקוק לידית, אולם פירוש זה דחוק בלשון המשנה. שכן הרישא של המשנה עוסקת במפתח ללא חפין ונקבים. יותר סביר שמדובר במפתח מתקפל, כלשון ה[[תוספתא]] "רכובה" וכפי שציין שפרבר במאמרו הע' מספר 3. וראה גם במאמר של ד"ר עמית <ref>[https://drive.google.com/file/d/0B-O3V9ua71Y6SXRqYmVLVVJEekk/view?pli=1 מאמרו של ד"ר עמית- "מזוזה כמין נגר"] </ref> שמביא פירוש זה מספרו של ר' יעקב ספיר. ועל השאלה שלו "שלא מצינו מפתח מתקפל מאותם ימים", התשובה היא שכנראה שכן נמצא (ראה תמונת הארכובה ומפתח החפין בערך זה). אולם עדיין לא מובן הניסוח "מבפנים". | |||
השאלה הגדולה היא '''מה ההבדל בין "חפין" לבין "שן"?''' באותה משנה מדברים על חפין של מתכת שלא מקבלים טומאה בפני עצמן, והשן כן מקבל טומאה. יש הגיון [https://drive.google.com/file/d/0B-O3V9ua71Y6VXhFdjJEU0dNZHM/view?usp=sharin%20 בדברי ספראי] ששן הוא חפין מפותח ובעל צורה ייחודית מושקעת והוא מתברג לתוך המפתח, ולכן נחשב לכלי שמקבל טומאה. אבל צריך איזה אסמכתא לזה. יש לציין לתמונה בהמשך תחת השם 'שן שסוגר את הבריח' כמתאים ביותר לתיאור של המשנה '''שן שבפותחת'''. | |||
המשנה ב[[מסכת שבת]] "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים וכו' " וכל הסוגיא שם של פתחי חנויות. חשוב להבין במה מדובר? האם מדובר בפתיחה דרך חור בדלת וכלשון המאירי במקום, וכך נוקט שפרבר (ראה איור A1-6), או שרק הכניסו מפתח לצד השני שהוא רשות אחרת ויש בזה השלכה הלכתית מעשית. | |||
כמו כן לא מובן שם בסוגיה, שלכאורה כל נעילה היא מפני גנבים, ובפרט נעילת חנויות, ואם כן איך זה שהשאירו את המפתח על האיסקופה? ראה מאמר מצורף [https://drive.google.com/file/d/0B-O3V9ua71Y6TjY5LTNia3pSQUpMMEtSQkl4MUlXUjdGOE40/view?pli=1 תלמוד האיגוד - "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים"] על פירוש הסוגיא מתוך תלמוד האיגוד, ועדיין הדברים אינם מתיישבים על הלב. | |||
== ציטוטים מדברי המפרשים והדיון בהם == | |||
פירוש [[רבנו חננאל]] על [[מסכת שבת]] קא ע"א: "חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר. ונקרא אל קפי'. ובעץ שהוא הנגד נקבים מוכנים להן. כשמתכוונין נגדן נופלין ונכנסין להן. ואלה הן של גל ובהן נסגר. והמפתח יש בו חפים בולטין מכוונין כנגדן. מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את החפין של גל והוא נפתח. שבדלת טהורין לעולם שהן מחוברין לקרקע. ושבמפתח טהורין עד שיקבעו בפותחת, ואז הוויין מכלל הכלי. | |||
קטע זה הוא מפירוש רב האי גאון למסכת שבת פא, א: (מועתק אצל רבנו חננאל בן חושיאל והועתק כאן על פי מהאתר של האקדמיה ללשון העברית עם תיקונים קלים, ונמצא גם בערוך עך חף א) שתי הוכחות שזה שמפירוש רה"ג, 1 שמופיע המילים "מין נודע בבבל" והר"ח לא היה בבבל. 2 בערוך יש תוספת של כמה מילים בהתחלה שקשורים בפירוש הגמ' וזה לא נמצא בפר"ח, זה סימן שהערוך העתיק ישר מפרה"ג. | |||
==תמונות/שיחזורים/איורים הקשורות לערך== | |||
<gallery widths="160px" heights="145px" perrow="6"> | |||
תמונה:Roman sophisticated keys.jpg|(תמונה A1-1) מפתחות רומיות משוכללות<br />'''מקור התמונה:''' מערות בר כוכבא - ראה מאמרו של יגאל ידין <br /> | |||
< | תמונה:Keys_Ein_Tut.jpg|(תמונה A1-2) מפתחות שנמצאו בעין תות<br />'''מקור התמונה:'''א' ברוך, בית המגורים בארץ-ישראל בתקופה הרומית: תרבות חומרית ומבנה חברתי, עבודת דוקטור, רמת-גן תשסח<br /> | ||
תמונה: | תמונה:A1-3.jpg| בריחים עם חורים לכניסת הפינים לתוכם<br />'''מקור התמונה:''' מצוי בעשרות באוספים ומוזיאונים <br /> | ||
תמונה: | תמונה:Roman_Key_With_Spring.jpg|(תמונה A1-4a) שחזור מנעול רומי משוכלל עם קפיץ<br />'''מקור התמונה:''' [http://museumsaskew.com/2013/08/21/exhibit-inspiration-sweaty-mammoths-and-roman-locks/ קישור]<br />'''מספר מערכתי של התמונה:''' A1-4a | ||
תמונה: | תמונה:Restored_Lock.jpg|שחזור בית מנעול <br />'''מקור התמונה:''' [http://museumsaskew.com/2013/08/21/exhibit-inspiration-sweaty-mammoths-and-roman-locks/ קישור]<br /> | ||
תמונה: | תמונה:Restored_Wood_Lock.jpg|(תמונה A1-5) שחזור מנעול עם מפתח מעץ עם חפין<br />'''מקור התמונה:''' [http://www.itstactical.com/skillcom/lock-picking/a-historical-lock-key-visual-guide-and-why-you-should-learn-to-pick-a-lock מקור]<br /> | ||
תמונה: | תמונה:Estimated_painting_of_a_lock_mechanism.jpg|(תמונה A1-6) ציור משוער של מנגנון מנעול עם מפתח<br />'''מקור התמונה:''' שפרבר (ראה מאמרו בתחתית הדף) <br /> | ||
תמונה: | תמונה:Lock_with_key_enters_into_the_latch.jpg|(תמונה A1-7) מנעול עם מפתח שנכנס לתוך הבריח <br />'''מקור התמונה:''' universita ki torino, mesopotamia XXV 1990<br /> | ||
תמונה: | תמונה:MafteachShen.JPG | (תמונה A1-8) שן שסוגר את הבריח בתוך המנעול. '''מקור התמונה:''' אוסף שפרבר. | ||
תמונה:A1-9.JPG | (תמונה A1-9) מפתח פותחת בריח <br />'''מקור התמונה:''' אוסף שפרבר. | |||
תמונה:A1-0.jpg | (תמונה A1-10) מפתח מותאם לפותחת<br />'''מקור התמונה:''' [http://romanlocks.com/Introduction.htm קישור] | |||
</gallery> | </gallery> | ||
== | == סרטונים הקשורים לערך== | ||
<gallery widths=" | [https://youtu.be/Im-KZSm9Ahw שחזור תלת מימד בסירטון אנימציה של מנעול ומפתח של תיבה - הכין בהתנדבות מר בועז מאורי] | ||
תמונה: | |||
תמונה: | [https://www.youtube.com/watch?v=GuHritO7Nww שחזור של מנעול רומי פשוט עם מפתח] | ||
תמונה: | |||
תמונה: | [https://www.youtube.com/watch?v=7lUHrnV4cLY הדגמה של מנעול רומי (מצרי) מורכב עם מפתח עם חפין ] | ||
תמונה: | |||
תמונה: | ==מאמרים סרוקים== | ||
תמונה: | *[http://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/Pdf/wiki/Potts_1990_-_Lock_and_key_in_ancient_Mes.pdf מאמר על מנעולים ומפתחות במסופוטמיה] (אנגלית) | ||
*[http://discovery.ucl.ac.uk/19834/2/Radner_Black_Memorial_(2010)_gatekeepers.pdf מאמר על מנעולים ומפתחות שנמצאו באשור] (אנגלית) | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/Pdf/wiki/yadin.pdf מאמר מאת יגאל ידין] | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/Pdf/wiki/safrai.pdf מאמר מאת פרופ' ספראי] | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/Pdf/wiki/shferber.pdf מאמר מאת פרופ' שפרבר] | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/general/pdfView.aspx?src=/midrash/Pdf/wiki/amit.pdf מאמר מאת ד' עמית] | |||
להלן צילומים מתוך הספר תבנית כלים על מסכת כלים חלק ב - משה אליעזר פאזען תשנ"ד לונדון | |||
<gallery widths="150px" heights="145px" perrow="6"> | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.1.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0001.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.2.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0002.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.3.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0003.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.4.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0004.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.5.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0005.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.6.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0006.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
תמונה:Tavnit_kelim_14.7.jpg| [http://www.yeshiva.org.il/midrash/Pdf/wiki/Scan0007.jpg תמונה באיכות גבוהה] | |||
</gallery> | </gallery> | ||
== | ===== הערות על המאמרים הסרוקים ===== | ||
ספר תבנית כלים, בשונה מכל הציורים הנפוצים ביסס את ציוריו על המנעולים הרומיים. המאמר של פרופ' ספראי הועלה מפני חשיבותו אף שהוא חסר עדיין עריכה סופית. | |||
== ראו גם == | |||
[[בריח]], [[נגר]], [[בית הנגר]], [[מנעול]], [[בית המנעול]], [[חפין]], [[שן שבמפתח]], [[פותחת]] | |||
==מידע נוסף== | |||
*[http://www.historicallocks.com/en/site/h/other-locks/19-keys-and-locks-from-imperial-rome/ תיאור אופן פעילות המנעולים ומהפתחות מהתקופה הרומית] | |||
*[http://romanlocks.com/Introduction.htm תמונות של מאות מפתחות רומיות] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־23:21, 15 במאי 2016
|
|
לפניכם פילוט עם ערך לדוגמה לריאליה של ספרות חז"ל בראשות הרב אליהו סולוביציק בשיתוף עם אתר ישיבה.
ניתן ליצור קשר בכתובת: [email protected].
מפתח הוא כלי שנועד לשלוט על בריח כדי לנעול או לפתוח דלת של מבנה או של כלים. המפתחות היו עשויות בדרך כלל מעץ או ברזל, על רבן גמליאל מסופר שהלך עם מפתח של זהב[1]. השימוש במפתחות מוזכרים כבר בתנ"ך בבית עגלון מלך מואב [2], ובבית המקדש [3]. בזמן חז"ל המפתחות היו מצויות והם מוזכרים בספרות חז"ל בתיאור בית המקדש, ביחס לטומאה וטהרה, בהלכות שבת, דיני מקח וממכר, הלכות שכנים ועוד. צורת המפתחות ואופן פעולתם הלכו והשתכללו משך הדורות. המפתחות שאנו משתמשים בהם כיום, שונים בגודלם, בצורתם ובמורכבות פעולתם ממה שהם היו בזמן חז"ל. כדי לעמוד על דברי חז"ל, יש לדעת תחילה כיצד היו נראים המפתחות בזמנם. מפרשי המשנה והתלמוד עסקו בעניין זה, ולאחרונה גם חוקרים רבים עסקו בניסיון לתאר את המפתחות שהיו בשימוש בזמן חז"ל. ארכיאולוגים רבים ברחבי העולם עסקו ועוסקים באיסוף מפתחות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות ובניסיון לשחזר את אופן פעולתם.
על פי הממצאים, בניגוד למנעולי הדלתות בזמננו, שקבועים בעובי הדלת, וניתן להכניס אליהם מפתח משני הכיוונים, מנעולי אותה תקופה היו בצד אחד של הדלת. בדרך כלל, המנעול היה בצד הפנימי, ובדלת היה חור כדי לאפשר את הכנסת היד עם המפתח לצורך פתיחתה מבחוץ. מפתחות הבתים היו גדולים יותר מהמפתחות בזמננו, ובעלי מבנה שונה, כפי שניתן לראות בתמונות שבערך.
מאמרי חז"ל שלהבנתם נדרשת הכרת המציאות[עריכה]
משנה[עריכה]
- לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה. (עירובין י ט)
- מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו, טמא.(כלים יב ה. יש לשים לב לתוספת המילים בתוספתא: מסמר שעקמו לו להיות פותח ונועל, טמא. (בבא מציעא ב יד)
- פותחת של עץ והפין שלה של מתכת אפילו אחת טמאה. פותחת של מתכת והפין שלה של עץ טהורה... השן שבטס שבפותחת ושבמפתח טמאה. (כלים יג ו)
- מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור. רבי יהודה מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה, טהור. (כלים יד ח)
תלמוד ירושלמי[עריכה]
- שמואל חלץ על שהאיר עיניו במשנתו ומה האיר עיניו במשנתו א"ר יוסי בר' בון מפתח אחד יורד לאמת בית השחי אחד פותח כיון. ומהו אחד יורד לאמת בית השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח. (הוריות ג
תלמוד בבלי[עריכה]
- תנו רבנן חפי פותחת טהורים קבען בפותחת טהורים. ושל גל אף על פי שחברן לדלת וקבען במסמרים טהורים שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע. (שבת פא א)
ספקות עיקריים בהבנת דברי חז"ל[עריכה]
מה זה פותחת? רב האי גאון בפירושו על מסכת שבת פא ע"א (מובא ברבנו חננאל) כותב:" חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר". אנו רואים שרב האי גאון מדלג בטבעיות בין פותחת למפתח. השאלה היא איך יפרנס את המשנה בכלים "השן שבפותחת ושבמפתח"? וכך הוא הנוסח בכל כתבי היד המצויים.
ישנם מנעולים רומיים המורכבים משני חלקים, חלק אחד שהמפתח נכנס בו בהתאמה, והוא מחובר לבריח, והזזת אותו חלק מזיז את הבריח. יש סברה לומר שאותו חלק נקרא "פותחת".
מה זה "מפתח של ארכובה"? המשנה אומרת שכאשר הוא נשבר יש בו שימוש "מבפנים".
פרופ' שפרבר [4] הסביר שהשימוש מבפנים הכוונה שאפשר לעשות שימוש בפינים גם ללא הידית, למי שנמצא בתוך הבית, בניגוד למי שנמצא מבחוץ, ומושיט את ידו דרך החור לפתוח, שזקוק לידית, אולם פירוש זה דחוק בלשון המשנה. שכן הרישא של המשנה עוסקת במפתח ללא חפין ונקבים. יותר סביר שמדובר במפתח מתקפל, כלשון התוספתא "רכובה" וכפי שציין שפרבר במאמרו הע' מספר 3. וראה גם במאמר של ד"ר עמית [5] שמביא פירוש זה מספרו של ר' יעקב ספיר. ועל השאלה שלו "שלא מצינו מפתח מתקפל מאותם ימים", התשובה היא שכנראה שכן נמצא (ראה תמונת הארכובה ומפתח החפין בערך זה). אולם עדיין לא מובן הניסוח "מבפנים".
השאלה הגדולה היא מה ההבדל בין "חפין" לבין "שן"? באותה משנה מדברים על חפין של מתכת שלא מקבלים טומאה בפני עצמן, והשן כן מקבל טומאה. יש הגיון בדברי ספראי ששן הוא חפין מפותח ובעל צורה ייחודית מושקעת והוא מתברג לתוך המפתח, ולכן נחשב לכלי שמקבל טומאה. אבל צריך איזה אסמכתא לזה. יש לציין לתמונה בהמשך תחת השם 'שן שסוגר את הבריח' כמתאים ביותר לתיאור של המשנה שן שבפותחת.
המשנה במסכת שבת "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים וכו' " וכל הסוגיא שם של פתחי חנויות. חשוב להבין במה מדובר? האם מדובר בפתיחה דרך חור בדלת וכלשון המאירי במקום, וכך נוקט שפרבר (ראה איור A1-6), או שרק הכניסו מפתח לצד השני שהוא רשות אחרת ויש בזה השלכה הלכתית מעשית.
כמו כן לא מובן שם בסוגיה, שלכאורה כל נעילה היא מפני גנבים, ובפרט נעילת חנויות, ואם כן איך זה שהשאירו את המפתח על האיסקופה? ראה מאמר מצורף תלמוד האיגוד - "לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים" על פירוש הסוגיא מתוך תלמוד האיגוד, ועדיין הדברים אינם מתיישבים על הלב.
ציטוטים מדברי המפרשים והדיון בהם[עריכה]
פירוש רבנו חננאל על מסכת שבת קא ע"א: "חף דתני הכא וחפים דתניא הכא - שינים. שעשו שינים מחתיכה של עץ וקורין בלש' פרסי. דנר אגנאת - מן נודעים בבבל. יש חפים בנגר שהן תלויין ועומדין כקבורים בתוך העין (נ"א: העץ) שהוא בית הנגר. ונקרא אל קפי'. ובעץ שהוא הנגד נקבים מוכנים להן. כשמתכוונין נגדן נופלין ונכנסין להן. ואלה הן של גל ובהן נסגר. והמפתח יש בו חפים בולטין מכוונין כנגדן. מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את החפין של גל והוא נפתח. שבדלת טהורין לעולם שהן מחוברין לקרקע. ושבמפתח טהורין עד שיקבעו בפותחת, ואז הוויין מכלל הכלי.
קטע זה הוא מפירוש רב האי גאון למסכת שבת פא, א: (מועתק אצל רבנו חננאל בן חושיאל והועתק כאן על פי מהאתר של האקדמיה ללשון העברית עם תיקונים קלים, ונמצא גם בערוך עך חף א) שתי הוכחות שזה שמפירוש רה"ג, 1 שמופיע המילים "מין נודע בבבל" והר"ח לא היה בבבל. 2 בערוך יש תוספת של כמה מילים בהתחלה שקשורים בפירוש הגמ' וזה לא נמצא בפר"ח, זה סימן שהערוך העתיק ישר מפרה"ג.
תמונות/שיחזורים/איורים הקשורות לערך[עריכה]
(תמונה A1-1) מפתחות רומיות משוכללות
מקור התמונה: מערות בר כוכבא - ראה מאמרו של יגאל ידין
(תמונה A1-2) מפתחות שנמצאו בעין תות
מקור התמונה:א' ברוך, בית המגורים בארץ-ישראל בתקופה הרומית: תרבות חומרית ומבנה חברתי, עבודת דוקטור, רמת-גן תשסח
בריחים עם חורים לכניסת הפינים לתוכם
מקור התמונה: מצוי בעשרות באוספים ומוזיאונים
(תמונה A1-4a) שחזור מנעול רומי משוכלל עם קפיץ
מקור התמונה: קישור
מספר מערכתי של התמונה: A1-4a
שחזור בית מנעול
מקור התמונה: קישור
(תמונה A1-5) שחזור מנעול עם מפתח מעץ עם חפין
מקור התמונה: מקור
(תמונה A1-6) ציור משוער של מנגנון מנעול עם מפתח
מקור התמונה: שפרבר (ראה מאמרו בתחתית הדף)
(תמונה A1-7) מנעול עם מפתח שנכנס לתוך הבריח
מקור התמונה: universita ki torino, mesopotamia XXV 1990
(תמונה A1-8) שן שסוגר את הבריח בתוך המנעול. מקור התמונה: אוסף שפרבר.
(תמונה A1-9) מפתח פותחת בריח
מקור התמונה: אוסף שפרבר.
(תמונה A1-10) מפתח מותאם לפותחת
מקור התמונה: קישור
סרטונים הקשורים לערך[עריכה]
שחזור תלת מימד בסירטון אנימציה של מנעול ומפתח של תיבה - הכין בהתנדבות מר בועז מאורי
שחזור של מנעול רומי פשוט עם מפתח
הדגמה של מנעול רומי (מצרי) מורכב עם מפתח עם חפין
מאמרים סרוקים[עריכה]
- מאמר על מנעולים ומפתחות במסופוטמיה (אנגלית)
- מאמר על מנעולים ומפתחות שנמצאו באשור (אנגלית)
- מאמר מאת יגאל ידין
- מאמר מאת פרופ' ספראי
- מאמר מאת פרופ' שפרבר
- מאמר מאת ד' עמית
להלן צילומים מתוך הספר תבנית כלים על מסכת כלים חלק ב - משה אליעזר פאזען תשנ"ד לונדון
הערות על המאמרים הסרוקים[עריכה]
ספר תבנית כלים, בשונה מכל הציורים הנפוצים ביסס את ציוריו על המנעולים הרומיים. המאמר של פרופ' ספראי הועלה מפני חשיבותו אף שהוא חסר עדיין עריכה סופית.
ראו גם[עריכה]
בריח, נגר, בית הנגר, מנעול, בית המנעול, חפין, שן שבמפתח, פותחת