בזיון קדשים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מאין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור לבזות את | איסור '''בזיון קדשים''' הוא איסור לבזות את ה[[קרבנות]], בין אם הם כשרים להקרבה ובין אם הם פסולים להקרבה. | ||
כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו. | כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו. | ||
משום כך, [[בכור]] או [[מעשר בהמה]] שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר [[חולין]]. | |||
משום כך, בכור או מעשר בהמה שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר חולין. | |||
שורה 13: | שורה 9: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] |
גרסה אחרונה מ־12:04, 11 באפריל 2011
|
איסור בזיון קדשים הוא איסור לבזות את הקרבנות, בין אם הם כשרים להקרבה ובין אם הם פסולים להקרבה.
כתוצאה מכך: אסור להשהות קרבן העומד להקרבה; אסור לכהן העובד עבודה לכרוך את ידיו בכפפות וכדומה כדי שלא יתלכלכו ידיו.
משום כך, בכור או מעשר בהמה שנפל בהם מום, אסור למוכרם בחנויות שמוכרים בהם בהמות ובשר חולין, ולשוקלם במשקל כדרך שהקצבים מוכרים בשר חולין.