כלי שני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (15 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
להלכה כלי שני אינו מבשל. | להלכה כלי שני אינו מבשל. | ||
==מצבים שכלי שני מבשל== | |||
* [[קלי הבישול]] מתבשלים אף בכלי שני {{דרוש מקור}}. | |||
* לדוגמה, עלי תה נחשבים לקלי הבישול, ומתבשלים אף בכלי שני. מסיבה זו מכינים תמצית תה בערב שבת, כדי שלא לבשל את עלי התה בשבת. | |||
* יש הנוהגים בהכנת תה ב[[שבת]] להכינו ב[[כלי שלישי]] (כלומר לשפוך את המשקה לכלי נוסף לפני הכנסת התה), וסוברים שכלי שלישי אינו מבשל אף בקלי הבישול. | |||
ישנה מחלוקת האם העברה במצקת נחשבת ככלי נוסף, האם המצקת נחשבת כלי שני, והקערה כלי שלישי או שהכלי נחשב כלי שני. | ==מה נחשב כלי שני== | ||
* גוש מאכל עב, כמו חתיכת בשר רותח, שהעבירו מכלי ראשון לכלי שני, מהרש"ל סובר שעדיין נחשב כלי ראשון (מובא בט"ז סימן ק"ה סק"ד). | |||
* ישנה מחלוקת {{דרוש מקור}} האם העברה במצקת נחשבת ככלי נוסף, האם המצקת נחשבת כלי שני, והקערה כלי שלישי או שהכלי נחשב כלי שני. | |||
==בליעה על ידי כלי שני== | ==בליעה על ידי כלי שני== | ||
* חלב שנשפך מכלי ראשון על הקרקע, והעמידו עליו קדרה חמה, החלב שנחשב ככלי שני מבליע בקדרה, והקדרה נאסרת על ידי כך (אך התבשיל מותר). <ref>כך מבואר ברמ"א על יורה דעה סימן צב סעיף ז, וז"ל: "ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליו קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כלי שני '''ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת''' והתבשיל מותר דתתאה גבר" (הגהת ש"ד סימן נ"ה): </ref> | * חלב שנשפך מכלי ראשון על הקרקע, והעמידו עליו קדרה '''חמה''', החלב שנחשב ככלי שני מבליע בקדרה, והקדרה נאסרת על ידי כך (אך התבשיל מותר). <ref>כך מבואר ברמ"א על יורה דעה סימן צב סעיף ז, וז"ל: "ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליו קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כלי שני '''ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת''' והתבשיל מותר דתתאה גבר" (הגהת ש"ד סימן נ"ה): </ref> | ||
* כלי שני ש[[יד סולדת בו]], יש סוברים שמבליע <ref>כתב בדרכי תשובה סימן צב ס"ק ק"ל וז"ל: "עפר״ח סק״ל שכתב 'ומשמע דאע״פ שהיס״ב בהחלב אפ״ה התבשיל מותר ואם אין היס״ב לא מקרי כלי שני אבל לפי מה שהעליתי לעיל סי׳ ס״ח ס״ק י״ח (ר״ל שכ׳ וכשהיס״ב גם כ״ש אוסר) ממילא גם כאן כשהחלב רותח בכדי שהיס״ב אוסר הקדירה וכל מה שבתוכה", עכ"ל. ועיין עוד ביורה דעה סימן סח, סעיף י: "אפילו בכלי שני י"א שלא ימלוג ואם מלג מותר. הגה: דקיימא לן כלי שני אינו מבשל ואפילו היד סולדת בו (מרדכי פרק השוכר) ובדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור (הגהות ש"ד שער י"ד)" וכתב בדרכי תשובה </ref>. | |||
* יש סוברים שכלי שני שהיד סולדת בו מבשל כדי קליפה <ref>בית יוסף בשם הגהות מרדכי סימן סח, ובדרכי תשובה סח, ס"ק נ"ט</ref>. | |||
* מהרש"ל סובר שכלי שני שיד סולדת בו, אמנם אינו מבשל, אבל מבליע בכל החתיכה שבתוכו (מהרש"ל פרק כל הבשר סימן ע"א, והסכים עימו ט"ז קה, סק"ד). | |||
* כלי שני אינו [[מפליט ומבליע כאחד]] כלומר, דבר שנבלע בו טעם איסור ודבר היתר, שהונחו יחד בכלי שני, אין בכוח הכלי שני להפליט את הטעם האסור מהחתיכה שהוא בלוע בה, וגם להבליעו בחתיכת ההיתר (מהרש"ל שם). | |||
* [[כלי חרס]] שהשתמשו בו בחמץ בכלי שני, דעת הרמ"א שנאסר, וכתב הש"ך (סימן קה סק"ה) שאולי הוא משום חומרא דחמץ. | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה: שבת]] [[קטגוריה: בשר בחלב]] [[קטגוריה: איסור והיתר]] [[קטגוריה: תערובות]] | [[קטגוריה: שבת]] [[קטגוריה: בשר בחלב]] [[קטגוריה: איסור והיתר]] [[קטגוריה: תערובות]] | ||
[[קטגוריה: קביעות הלכתיות]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:35, 17 ביולי 2016
|
|
הגדרה הלכתית. כלי שני הוא כלי שבו אוכל או משקה חם שהוכנס לתוכו מכלי ראשון (בכלי שעמד על האש).
להלכה כלי שני אינו מבשל.
מצבים שכלי שני מבשל[עריכה]
- קלי הבישול מתבשלים אף בכלי שני (דרוש מקור).
- לדוגמה, עלי תה נחשבים לקלי הבישול, ומתבשלים אף בכלי שני. מסיבה זו מכינים תמצית תה בערב שבת, כדי שלא לבשל את עלי התה בשבת.
- יש הנוהגים בהכנת תה בשבת להכינו בכלי שלישי (כלומר לשפוך את המשקה לכלי נוסף לפני הכנסת התה), וסוברים שכלי שלישי אינו מבשל אף בקלי הבישול.
מה נחשב כלי שני[עריכה]
- גוש מאכל עב, כמו חתיכת בשר רותח, שהעבירו מכלי ראשון לכלי שני, מהרש"ל סובר שעדיין נחשב כלי ראשון (מובא בט"ז סימן ק"ה סק"ד).
- ישנה מחלוקת (דרוש מקור) האם העברה במצקת נחשבת ככלי נוסף, האם המצקת נחשבת כלי שני, והקערה כלי שלישי או שהכלי נחשב כלי שני.
בליעה על ידי כלי שני[עריכה]
- חלב שנשפך מכלי ראשון על הקרקע, והעמידו עליו קדרה חמה, החלב שנחשב ככלי שני מבליע בקדרה, והקדרה נאסרת על ידי כך (אך התבשיל מותר). [1]
- כלי שני שיד סולדת בו, יש סוברים שמבליע [2].
- יש סוברים שכלי שני שהיד סולדת בו מבשל כדי קליפה [3].
- מהרש"ל סובר שכלי שני שיד סולדת בו, אמנם אינו מבשל, אבל מבליע בכל החתיכה שבתוכו (מהרש"ל פרק כל הבשר סימן ע"א, והסכים עימו ט"ז קה, סק"ד).
- כלי שני אינו מפליט ומבליע כאחד כלומר, דבר שנבלע בו טעם איסור ודבר היתר, שהונחו יחד בכלי שני, אין בכוח הכלי שני להפליט את הטעם האסור מהחתיכה שהוא בלוע בה, וגם להבליעו בחתיכת ההיתר (מהרש"ל שם).
- כלי חרס שהשתמשו בו בחמץ בכלי שני, דעת הרמ"א שנאסר, וכתב הש"ך (סימן קה סק"ה) שאולי הוא משום חומרא דחמץ.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כך מבואר ברמ"א על יורה דעה סימן צב סעיף ז, וז"ל: "ואם נשפך חלב או שאר איסור רותח על גבי קרקע והעמידו עליו קדירה חמה אם מה שנשפך אינו אצל האש לא הוי רק כלי שני ולכן הקדירה אסורה דבולע קצת והתבשיל מותר דתתאה גבר" (הגהת ש"ד סימן נ"ה):
- ↑ כתב בדרכי תשובה סימן צב ס"ק ק"ל וז"ל: "עפר״ח סק״ל שכתב 'ומשמע דאע״פ שהיס״ב בהחלב אפ״ה התבשיל מותר ואם אין היס״ב לא מקרי כלי שני אבל לפי מה שהעליתי לעיל סי׳ ס״ח ס״ק י״ח (ר״ל שכ׳ וכשהיס״ב גם כ״ש אוסר) ממילא גם כאן כשהחלב רותח בכדי שהיס״ב אוסר הקדירה וכל מה שבתוכה", עכ"ל. ועיין עוד ביורה דעה סימן סח, סעיף י: "אפילו בכלי שני י"א שלא ימלוג ואם מלג מותר. הגה: דקיימא לן כלי שני אינו מבשל ואפילו היד סולדת בו (מרדכי פרק השוכר) ובדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור (הגהות ש"ד שער י"ד)" וכתב בדרכי תשובה
- ↑ בית יוסף בשם הגהות מרדכי סימן סח, ובדרכי תשובה סח, ס"ק נ"ט