בשר מן החי: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(יצרתי בויקיפדיה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
איסור | '''בשר מן החי''' הוא איסור מה[[תורה]], בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור [[אבר מן החי]]. | ||
==גדר האיסור== | |||
[[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] חלוקים אודות מקור האיסור. לפי רבי יוחנן, האיסור נלמד מהפסוק {{ציטוטון|ובשר בשדה טריפה לא תאכלו}}, ולפי ריש לקיש האיסור נלמד מ{{ציטוטון|לא תאכלו הנפש עם הבשר}}, אותו פסוק ממנו נלמד איסור אבר מן החי. | |||
למחלוקת מהיכן נלמד דין זה יש משמעויות הלכתיות רבות, כמו למשל בקשר לאדם האוכל אבר מן החי מבעל חיים המו[[גדר]] כ[[טריפה]], לפי רבי יוחנן הוא עובר על איסור אחד - טריפה, שכן בשר מן החי ואיסור טריפה, שניהם שוים, ולפי ריש לקיש הוא יעבור על שני איסורים. מחלוקת דומה היא, כאשר אדם אוכל אבר מן החי ובשר מן החי, גם אז נחלקים רבי יוחנן וריש לקיש אם הוא עבר על שני איסורים או על אחת, אם כי אז הדיעות הפוכות כל אחד לפי שיטתו. | |||
לכאורה, איסור בשר מן החי הוא רק לישראל ולא ל[[בן נח]]. וה[[רמב"ן]] תירץ, שלגבי בן נח, מודה גם רבי יוחנן שמקור האיסור הוא מ"לא תאכל הנפש עם הבשר". וה[[ר"ן]] עצמו תירץ, שהאיסור בבן נח הוא מהפסוק {{ציטוטון|אך בשר בנשפו דמו לא תאכלו}}. | |||
==טומאת אבר מן החי== | |||
כמו אבר מן החי, גם בשר מן החי אסור באכילה, אך בניגוד לאבר מן החי אינו מטמא{{מקור|חולין קכח ב}}. בפסוק{{הערה|ויקרא יא לט}} כתוב "וכי ימות מן הבהמה", ומכאן לומד [[רב יהודה]] בשם רבו [[רב (אמורא)|רב]] כי לא רק הבהמה עצמה מטמאה, אלא גם אם מקצת מגוף הבהמה "מת" ונפרד ממנה, כלומר אבר ממנה, גם הוא מטמא. | |||
לא ניתן לטמא [[בשר]] על סמך פסוק זה, לפי [[רבי יוסי]], מכיוון שהלימוד בו נלמד איסור אבר מן החי הוא מהפסוק "מן הבהמה", הכלל הוא שדווקא חתיכה כזו, שהיא כעין הבהמה עצמה, שמותה היא בלתי ניתן לשינוי - בניגוד לבשר הצומח לאחר תלישתו מהחי, מטמא. הסבר אחר מספר [[רבי עקיבא]] שדווקא חתיכה כעין הבהמה שיש בה גידים ועצמות - בניגוד לחלק מבהמה שנתלש שאין בו גידים ועצמות. שיטה דומה היא זו של [[רבי יהודה הנשיא]], אלא שזה האחרון סובר שהכלל הוא שצריך להיות בחתיכה הנתלשת בשר, [[גיד]]ים, ועצמות. | |||
[[קטגוריה: | ===אבר מן החי שנחלק לשניים=== | ||
אבר מן החי שנחלק לשניים לאחד שנתלש ואינו אבר מן החי, נחלקו ה[[רמב"ם]] וה[[תוספות]], האם הוא אסור מעתה והלאה מדין "בשר מן החי". הרמב"ם מתיר וסובר שהאבר שנחלק אין עליו איסור אבר מן החי כלל, והתוספות אוסר מדין אבר מן החי. מחלוקת נוספת בין הרמב"ם להתוספות היא, בדין איסור אכילת בשר מן החי. לפי הרמב"ם הוא אסור מדין- "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", ולפי התוספות הוא אסור מדין בשר מן החי, מסוגת איסור אבר מן החי. | |||
רבי [[חיים סולובייצ'יק]]{{הערה|[[חידושי הגר"ח (סטנסיל)]] סימן שפ"ו.}} תולה את שני המחלוקות זו בזו: הרמב"ם, שסובר כי בשר מן החי הוא איסור נפרד שאינו קשור לאבר מן החי, סבור שמכיוון שבשעה שהאבר נתלש מגוף הבעל החיים לא היה עליו איסור בשר מן החי, לא ייתכן שלאחר שהוא כבר נתלש מגוף בעל החיים, יחול עליו איסור של בשר מן החי. אך לפי התוספות, בשר מן החי הוא אותו איסור של אבר מן החי, ולכן אבר מן החי שנחלק, יוותר בו איסור בשר מן החי, למרות שאינו אבר יותר אלא בשר. | |||
ה[[רמב"ם]]{{הערה|רמב"ם מאכלות אסורות יא}} והראב"ד נחלקו, האם איסור בשר מן החי שנלמד מהפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הוא מהמילה "טריפה" - וכך היא שיטת הרמב"ם הסבור שבשר מן החי הוא איסור טריפה וניתן לצרף חצי כית ממנו עם חצי כזית של טריפה, או שמא האיסור הוא מדין "ובשר בשדה" - כשיטת רש"י ותוס'{{הערה|חולין קב א}}. | |||
== ראו גם == | |||
* [[אבר היוצא]] | |||
==הערות שוליים== | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אבר מן החי]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:56, 10 באוגוסט 2012
|
|
בשר מן החי הוא איסור מהתורה, בו נאסרו הן עם ישראל והן אומות העולם, לאכול בשר שנתלש מבעל חיים בעודו חי, בדומה לאיסור אבר מן החי.
גדר האיסור[עריכה]
רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים אודות מקור האיסור. לפי רבי יוחנן, האיסור נלמד מהפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", ולפי ריש לקיש האיסור נלמד מ"לא תאכלו הנפש עם הבשר", אותו פסוק ממנו נלמד איסור אבר מן החי.
למחלוקת מהיכן נלמד דין זה יש משמעויות הלכתיות רבות, כמו למשל בקשר לאדם האוכל אבר מן החי מבעל חיים המוגדר כטריפה, לפי רבי יוחנן הוא עובר על איסור אחד - טריפה, שכן בשר מן החי ואיסור טריפה, שניהם שוים, ולפי ריש לקיש הוא יעבור על שני איסורים. מחלוקת דומה היא, כאשר אדם אוכל אבר מן החי ובשר מן החי, גם אז נחלקים רבי יוחנן וריש לקיש אם הוא עבר על שני איסורים או על אחת, אם כי אז הדיעות הפוכות כל אחד לפי שיטתו.
לכאורה, איסור בשר מן החי הוא רק לישראל ולא לבן נח. והרמב"ן תירץ, שלגבי בן נח, מודה גם רבי יוחנן שמקור האיסור הוא מ"לא תאכל הנפש עם הבשר". והר"ן עצמו תירץ, שהאיסור בבן נח הוא מהפסוק "אך בשר בנשפו דמו לא תאכלו".
טומאת אבר מן החי[עריכה]
כמו אבר מן החי, גם בשר מן החי אסור באכילה, אך בניגוד לאבר מן החי אינו מטמאחולין קכח ב. בפסוק[1] כתוב "וכי ימות מן הבהמה", ומכאן לומד רב יהודה בשם רבו רב כי לא רק הבהמה עצמה מטמאה, אלא גם אם מקצת מגוף הבהמה "מת" ונפרד ממנה, כלומר אבר ממנה, גם הוא מטמא.
לא ניתן לטמא בשר על סמך פסוק זה, לפי רבי יוסי, מכיוון שהלימוד בו נלמד איסור אבר מן החי הוא מהפסוק "מן הבהמה", הכלל הוא שדווקא חתיכה כזו, שהיא כעין הבהמה עצמה, שמותה היא בלתי ניתן לשינוי - בניגוד לבשר הצומח לאחר תלישתו מהחי, מטמא. הסבר אחר מספר רבי עקיבא שדווקא חתיכה כעין הבהמה שיש בה גידים ועצמות - בניגוד לחלק מבהמה שנתלש שאין בו גידים ועצמות. שיטה דומה היא זו של רבי יהודה הנשיא, אלא שזה האחרון סובר שהכלל הוא שצריך להיות בחתיכה הנתלשת בשר, גידים, ועצמות.
אבר מן החי שנחלק לשניים[עריכה]
אבר מן החי שנחלק לשניים לאחד שנתלש ואינו אבר מן החי, נחלקו הרמב"ם והתוספות, האם הוא אסור מעתה והלאה מדין "בשר מן החי". הרמב"ם מתיר וסובר שהאבר שנחלק אין עליו איסור אבר מן החי כלל, והתוספות אוסר מדין אבר מן החי. מחלוקת נוספת בין הרמב"ם להתוספות היא, בדין איסור אכילת בשר מן החי. לפי הרמב"ם הוא אסור מדין- "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", ולפי התוספות הוא אסור מדין בשר מן החי, מסוגת איסור אבר מן החי.
רבי חיים סולובייצ'יק[2] תולה את שני המחלוקות זו בזו: הרמב"ם, שסובר כי בשר מן החי הוא איסור נפרד שאינו קשור לאבר מן החי, סבור שמכיוון שבשעה שהאבר נתלש מגוף הבעל החיים לא היה עליו איסור בשר מן החי, לא ייתכן שלאחר שהוא כבר נתלש מגוף בעל החיים, יחול עליו איסור של בשר מן החי. אך לפי התוספות, בשר מן החי הוא אותו איסור של אבר מן החי, ולכן אבר מן החי שנחלק, יוותר בו איסור בשר מן החי, למרות שאינו אבר יותר אלא בשר.
הרמב"ם[3] והראב"ד נחלקו, האם איסור בשר מן החי שנלמד מהפסוק "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", הוא מהמילה "טריפה" - וכך היא שיטת הרמב"ם הסבור שבשר מן החי הוא איסור טריפה וניתן לצרף חצי כית ממנו עם חצי כזית של טריפה, או שמא האיסור הוא מדין "ובשר בשדה" - כשיטת רש"י ותוס'[4].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ויקרא יא לט
- ↑ חידושי הגר"ח (סטנסיל) סימן שפ"ו.
- ↑ רמב"ם מאכלות אסורות יא
- ↑ חולין קב א