משלי כרם וגפן בתנ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קיימים בתנ"ך משלים רבים שמשתמשים בכרם, בגפן, בענבים וביין. משלים אלה עוסקים בשאלות קיום יהודיות. | קיימים בתנ"ך משלים רבים שמשתמשים בכרם, בגפן, בענבים וביין. משלים אלה עוסקים בשאלות קיום יהודיות. | ||
== | ==משלי כרם וגפן של ישעיה== | ||
===עניין המשל:=== | ===ספר ישעיה פרק ה=== | ||
(א) אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן: | |||
(ב) וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: | |||
(ג) וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי: | |||
(ד) מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: | |||
(ה) וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס: | |||
(ו) וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר: | |||
(ז) כִּי כֶרֶם יְדֹוָד צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה: | |||
====עניין המשל:==== | |||
רד"ק על ישעיה פרק ה פסוק ב | |||
'''ופי' המשל:''' כי שמר האל ישראל כשהכניסן לארץ, והגדר הם העננים אשר סביבותם וסקל מן הכרם האבנים, זהו שבעה אומות מארץ ישראל, ונטע בו זה העם שהוא נטע נבחר זרע אמת שהוא זרע אברהם יצחק ויעקב והיו ראויים שיעשו פרי טוב, ויש דרש תר"ו מצות כמנין שור"ק הוספתי להם על שבע מצות שנצטוו בני נח: ויבן מגדל בתוכו - מי שיש לו כרם טוב וירצה לשמרו תמיד שמירה מעולה בונה מגדל בתוכו וגם עושה בו יקב ודורך שם הענבים ושומר שם היין כל זה עושה לאהבתו הכרם, גם יש שבונים מגדל אחד בכרם לשמור כל הכרמים כן האל יתברך בנה מגדל בתוכו שהבטיחם בשמירתו כל זמן שישמעו לקולו ויבטחו בשמו שלא יבואם רע וזהו המגדל החזק, כמו שכתוב מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב: וגם יקב חצב בו - הם הנביאים, כמו שנאמר חצבתי בנביאים, והיקב דורכין בו הענבים להוציא פרי הענבים למעשה, כן הנביאים מורים לישראל התורה כדי שיהיו מעשיהם טובים עם אלהים ואדם, ויונתן תרגם מגדל בית מקדשא, ותרגם יקב מדבחא: ויקו לעשות ענבים ויעש באושים - והנה הוא קוה שיעשה זה הכרם ענבים טובים כמו שהיה המטע טוב כי ממטע טוב היו מאברהם יצחק ויעקב, וכן הורה תורת אמת והיה ראוי שיהיו מעשיהם טובים: | |||
'''המסר של המשל:''' | |||
===שאלות ונושאים שהמשל עוסק בהן באופן ישיר או בעקיפין=== | ====שאלות ונושאים שהמשל עוסק בהן באופן ישיר או בעקיפין==== | ||
==משל הגפן של יותם== | ==משל הגפן של יותם== | ||
| שורה 37: | שורה 47: | ||
===עניין המשל:=== | ===עניין המשל:=== | ||
<big> | <big>"ותאמר להם הגפן - אבל גם הגפן שהוא החכם המדיני לא ירצה לעזוב שלימותו שנמצא בו דבר משמח אלהים ואנשים, שהוא טוב המדות שפרים צדקה וחסד ורחמים, ישמח בם אלהים, וטיב ההנהגה ישמחו בה אנשים, ואיך ינוע על העצים". (מלבי"ם על שופטים פרק ט פסוק יג)</big> | ||
"ותאמר להם הגפן - אבל גם הגפן שהוא החכם המדיני לא ירצה לעזוב שלימותו שנמצא בו דבר משמח אלהים ואנשים, שהוא טוב המדות שפרים צדקה וחסד ורחמים, ישמח בם אלהים, וטיב ההנהגה ישמחו בה אנשים, ואיך ינוע על העצים"</big> | |||
'''המסר של המשל:''' | '''המסר של המשל:''' | ||
משל הגפן שבתוך משל העצים מתייחס לשאיפת שלטון של מנהיג. הגפן אינה רוצה לשלוט, משום שיש לה מה לתרום - היא מעניקה לעולם תירוש ויין שמביא שמחה לעולם. הרצון לשלוט הוא למי שאינו תורם, מי שעוסק בתרומה לעולם, אינו שואף לכלות את זמנו בשלטון ומלוכה. | משל הגפן שבתוך משל העצים מתייחס לשאיפת שלטון של מנהיג. הגפן אינה רוצה לשלוט, משום שיש לה מה לתרום - היא מעניקה לעולם תירוש ויין שמביא שמחה לעולם. הרצון לשלוט הוא למי שאינו תורם, מי שעוסק בתרומה לעולם, אינו שואף לכלות את זמנו בשלטון ומלוכה. | ||
| שורה 49: | שורה 59: | ||
==משלי גפן וכרם ביחזקאל== | ==משלי גפן וכרם ביחזקאל== | ||
===יחזקאל פרק ט === | |||
{{להשלים}} | |||
===משל עץ הגפן מעצי היער - ספר יחזקאל פרק טו === | ===משל עץ הגפן מעצי היער - ספר יחזקאל פרק טו === | ||
| שורה 65: | שורה 78: | ||
(ז) וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם \ מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם \ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדוָד \ בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם: | (ז) וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם \ מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם \ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדוָד \ בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם: | ||
(ח) וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה \ יַעַן | (ח) וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה \ יַעַן מָעֲ�וּ מַעַל \ נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד:</big> | ||
===עניין המשל:=== | ===עניין המשל:=== | ||
<big>"וענין המשל, כי '''המשיל ישראל לעץ גפן שהוא עץ דק ורפה מכל העצים ובישראל נאמר כי אתם המעט מכל העמים וכשיוצ' פרי טוב יצא | <big>"וענין המשל, כי '''המשיל ישראל לעץ גפן שהוא עץ דק ורפה מכל העצים ובישראל נאמר כי אתם המעט מכל העמים וכשיוצ' פרי טוב יצא �מנו היין המשמח אלהים ואנשים''' הנה '''העץ הזה [-הגפן] אין בו תועלת אלא בפריו''' וישראל הוא עץ הגפן כמו שהמשילו ישעיהו ואמר כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויטעהו שורק ויקו לעשות ענבים ויעש באושים והנה הוא זמורת היער ואין בו צורך אלא לאש. וישראל כיון שעשה מעשים רעים אין לו תקנה אלא ליסרו למשפט ברעב ובחרב ובדבר והוא האש והנה שני קצותיו אכלה האש כמו שאמר ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה אמר ותלהטהו ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב ואמר ובתוכו נחר זה ירושלם שהיא באמצע ארץ ישראל ובכל הרעה שראו שבאה לעשרת השבטים ולכל ערי יהודה לבד ירושלם ואף על פי כן יושבי ירושלם שנחרו מן האש ובאו להם ארבעת השפטים לא לקחו מוסר ומה תקוה יש בהם אם ימלטו מן האש שלא תאכל' לגמרי הנה לא יצליחו למלאכה כלומר לא יחזרו בתשובה ולא ייטיבו מעשיה' הנה אין להם תקנה אלא להחזירם לאש לאכלם ולהחרימם גם ירושלם שתהיה שממה וזהו שאמר מהאש יצאו והאש תאכלם ואמרתי שירושלם נמלטה מן האש ששלחתי אליהם השכם והערב שישובו בתשובה והעיר לא תשרף באש ולא שמעו אם כן האש תאכלם". רד"ק על יחזקאל פרק טו פסוק ד. | ||
</big> | </big> | ||
'''המסר של המשל:''' | '''המסר של המשל:''' | ||
| שורה 84: | שורה 97: | ||
* מדוע העם היהודי סובל יותר מאשר עמים אחרים? | * מדוע העם היהודי סובל יותר מאשר עמים אחרים? | ||
* באופן עקיף, נראה שמתוך המשל הזה ניתן לעסוק בשאלת הבנת גורלו הנורא של העם היהודי לאורך ההיסטוריה (כולל שאלת ה[[שואה]]). | * באופן עקיף, נראה שמתוך המשל הזה ניתן לעסוק בשאלת הבנת גורלו הנורא של העם היהודי לאורך ההיסטוריה (כולל שאלת ה[[שואה]]). | ||
==יחזקאל פרק יז== | |||
==תהילים מזמור פ== | |||
גרסה אחרונה מ־21:16, 25 ביוני 2016
|
|
קיימים בתנ"ך משלים רבים שמשתמשים בכרם, בגפן, בענבים וביין. משלים אלה עוסקים בשאלות קיום יהודיות.
משלי כרם וגפן של ישעיה[עריכה]
ספר ישעיה פרק ה[עריכה]
(א) אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן: (ב) וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: (ג) וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְאִישׁ יְהוּדָה שִׁפְטוּ נָא בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי: (ד) מַה לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים: (ה) וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס: (ו) וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר וְעָלָה שָׁמִיר וָשָׁיִת וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר: (ז) כִּי כֶרֶם יְדֹוָד צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה:
עניין המשל:[עריכה]
רד"ק על ישעיה פרק ה פסוק ב ופי' המשל: כי שמר האל ישראל כשהכניסן לארץ, והגדר הם העננים אשר סביבותם וסקל מן הכרם האבנים, זהו שבעה אומות מארץ ישראל, ונטע בו זה העם שהוא נטע נבחר זרע אמת שהוא זרע אברהם יצחק ויעקב והיו ראויים שיעשו פרי טוב, ויש דרש תר"ו מצות כמנין שור"ק הוספתי להם על שבע מצות שנצטוו בני נח: ויבן מגדל בתוכו - מי שיש לו כרם טוב וירצה לשמרו תמיד שמירה מעולה בונה מגדל בתוכו וגם עושה בו יקב ודורך שם הענבים ושומר שם היין כל זה עושה לאהבתו הכרם, גם יש שבונים מגדל אחד בכרם לשמור כל הכרמים כן האל יתברך בנה מגדל בתוכו שהבטיחם בשמירתו כל זמן שישמעו לקולו ויבטחו בשמו שלא יבואם רע וזהו המגדל החזק, כמו שכתוב מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב: וגם יקב חצב בו - הם הנביאים, כמו שנאמר חצבתי בנביאים, והיקב דורכין בו הענבים להוציא פרי הענבים למעשה, כן הנביאים מורים לישראל התורה כדי שיהיו מעשיהם טובים עם אלהים ואדם, ויונתן תרגם מגדל בית מקדשא, ותרגם יקב מדבחא: ויקו לעשות ענבים ויעש באושים - והנה הוא קוה שיעשה זה הכרם ענבים טובים כמו שהיה המטע טוב כי ממטע טוב היו מאברהם יצחק ויעקב, וכן הורה תורת אמת והיה ראוי שיהיו מעשיהם טובים:
המסר של המשל:
שאלות ונושאים שהמשל עוסק בהן באופן ישיר או בעקיפין[עריכה]
משל הגפן של יותם[עריכה]
בספר שופטים מופיע משל העצים של יותם. חלק ממשל העצים עוסק בגפן.
ספר שופטים פרק ט
(ח) הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת מָלְוכָה \{מָלְכָה\} עָלֵינוּ:
(ט) וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים:
(י) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ:
(יא) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים:
(יב) וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מָלְוכִי \{מָלְכִי\} עָלֵינוּ:
(יג) וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים:
(יד) וַיֹּאמְרוּ כָל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ עָלֵינוּ:
(טו) וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:
עניין המשל:[עריכה]
"ותאמר להם הגפן - אבל גם הגפן שהוא החכם המדיני לא ירצה לעזוב שלימותו שנמצא בו דבר משמח אלהים ואנשים, שהוא טוב המדות שפרים צדקה וחסד ורחמים, ישמח בם אלהים, וטיב ההנהגה ישמחו בה אנשים, ואיך ינוע על העצים". (מלבי"ם על שופטים פרק ט פסוק יג)
המסר של המשל: משל הגפן שבתוך משל העצים מתייחס לשאיפת שלטון של מנהיג. הגפן אינה רוצה לשלוט, משום שיש לה מה לתרום - היא מעניקה לעולם תירוש ויין שמביא שמחה לעולם. הרצון לשלוט הוא למי שאינו תורם, מי שעוסק בתרומה לעולם, אינו שואף לכלות את זמנו בשלטון ומלוכה.
שאלות ונושאים שהמשל עוסק בהן באופן ישיר או בעקיפין[עריכה]
- ממה נובע הרצון לשלוט?
- איזה תכונות יש למנהיג טוב?
- בזבוז הזמן של המנהיג, גורם שאנשים שעסוקים ביצירה אינם רוצים להנהיג.
- רצון להנהיג לפעמים מראה שזה שמציע עצמו כמנהיג הוא נעדר יצירה ואינו תורם לחברה. על אנשים להזהר ממנהיג שכזה.
משלי גפן וכרם ביחזקאל[עריכה]
יחזקאל פרק ט[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
משל עץ הגפן מעצי היער - ספר יחזקאל פרק טו[עריכה]
(א) וַיְהִי דְבַר יְדוָד אֵלַי לֵאמֹר:
(ב) בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן \ מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה \ אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר:
(ג) הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה \ אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי:
(ד) הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה \ אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ \ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה:
(ה) הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה \ אַף כִּי אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר \ וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה:
(ו) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱדֹוִד \ כַּאֲשֶׁר עֵץ הַגֶּפֶן בְּעֵץ הַיַּעַר \ אֲשֶׁר נְתַתִּיו לָאֵשׁ לְאָכְלָה \ כֵּן נָתַתִּי אֶת ישְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
(ז) וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם \ מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם \ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְדוָד \ בְּשׂוּמִי אֶת פָּנַי בָּהֶם:
(ח) וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה \ יַעַן מָעֲ�וּ מַעַל \ נְאֻם אֲדֹנָי יֱדֹוִד:
עניין המשל:[עריכה]
"וענין המשל, כי המשיל ישראל לעץ גפן שהוא עץ דק ורפה מכל העצים ובישראל נאמר כי אתם המעט מכל העמים וכשיוצ' פרי טוב יצא �מנו היין המשמח אלהים ואנשים הנה העץ הזה [-הגפן] אין בו תועלת אלא בפריו וישראל הוא עץ הגפן כמו שהמשילו ישעיהו ואמר כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויטעהו שורק ויקו לעשות ענבים ויעש באושים והנה הוא זמורת היער ואין בו צורך אלא לאש. וישראל כיון שעשה מעשים רעים אין לו תקנה אלא ליסרו למשפט ברעב ובחרב ובדבר והוא האש והנה שני קצותיו אכלה האש כמו שאמר ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה אמר ותלהטהו ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב ואמר ובתוכו נחר זה ירושלם שהיא באמצע ארץ ישראל ובכל הרעה שראו שבאה לעשרת השבטים ולכל ערי יהודה לבד ירושלם ואף על פי כן יושבי ירושלם שנחרו מן האש ובאו להם ארבעת השפטים לא לקחו מוסר ומה תקוה יש בהם אם ימלטו מן האש שלא תאכל' לגמרי הנה לא יצליחו למלאכה כלומר לא יחזרו בתשובה ולא ייטיבו מעשיה' הנה אין להם תקנה אלא להחזירם לאש לאכלם ולהחרימם גם ירושלם שתהיה שממה וזהו שאמר מהאש יצאו והאש תאכלם ואמרתי שירושלם נמלטה מן האש ששלחתי אליהם השכם והערב שישובו בתשובה והעיר לא תשרף באש ולא שמעו אם כן האש תאכלם". רד"ק על יחזקאל פרק טו פסוק ד. המסר של המשל:
גורלו המיוחד של העם היהודי, תלוי בייעוד המיוחד שלו.
למרות מעלתה הגדולה של הגפן, הגזע שלה לא יצלח לכל מלאכה, בניגוד לעצי היער שגזעם מועיל לעשיית כלים ודברים רבים.
דבר זה מצביע על ייעודו הגדול של גזע זה שכולו מיועד להצמחת היין. חסרונו של גזע הגפן מצביע על חשיבותה.
כך עם ישראל, שונה הוא מכל העמים - וייעודו שונה מכל העמים. אין לו קיום מבלעדי ייעודו.
שאלות ונושאים שהמשל עוסק בהן באופן ישיר או בעקיפין[עריכה]
- הכרה בתפקידו וייעודו המיוחד של העם היהודי
- מדוע העם היהודי סובל יותר מאשר עמים אחרים?
- באופן עקיף, נראה שמתוך המשל הזה ניתן לעסוק בשאלת הבנת גורלו הנורא של העם היהודי לאורך ההיסטוריה (כולל שאלת השואה).
יחזקאל פרק יז[עריכה]
תהילים מזמור פ[עריכה]
משל הכרם בשיר השירים[עריכה]
עניין המשל:[עריכה]
המסר של המשל: