גט שחרור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שטר שאדם נותן | '''גט שחרור''' הוא שטר שאדם נותן ל[[עבד כנעני|עבדו הכנעני]] או לשפחתו הכנענית כשהוא מוציאם לחירות, המפקיע את כל הזכויות והקניינים שיש לו בהם. | ||
אחת הדרכים בהן עבד כנעני או שפחה כנענית יוצאים לחירות היא בגט שחרור. | אחת הדרכים בהן עבד כנעני או שפחה כנענית יוצאים לחירות היא בגט שחרור. | ||
עיקר נוסחו של גט שחרור הניתן לעבד כנעני הוא: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך"; ולשפחה - "הרי את בת חורין, הרי את לעצמך". יש אומרים, כי צריך לכתוב את שתי הלשונות: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך", וכיוצא בזה בשפחה; ויש אומרים, כי די באחת מן הלשונות הללו. | עיקר נוסחו של גט שחרור הניתן לעבד כנעני הוא: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך"; ולשפחה - "הרי את בת חורין, הרי את לעצמך". יש אומרים, כי צריך לכתוב את שתי הלשונות: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך", וכיוצא בזה בשפחה; ויש אומרים, כי די באחת מן הלשונות הללו. | ||
האדון מוסר את גט השחרור לעבד או לשפחה בפני שני עדים. ישנן דעות הסוברות, כי אם חתומים עדים על גט השחרור, יכול האדון לתת את הגט גם שלא בפני עדים; ויש סוברים, כי גם אם חתמו עדים על הגט, צריך שיהיו עדים גם בשעת מסירת הגט. | האדון מוסר את גט השחרור לעבד או לשפחה בפני שני עדים. ישנן דעות הסוברות, כי אם חתומים עדים על גט השחרור, יכול האדון לתת את הגט גם שלא בפני עדים; ויש סוברים, כי גם אם חתמו עדים על הגט, צריך שיהיו עדים גם בשעת מסירת הגט. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:עבדות]] | |||
[[קטגוריה:שטרות]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 15 בפברואר 2012
|
|
גט שחרור הוא שטר שאדם נותן לעבדו הכנעני או לשפחתו הכנענית כשהוא מוציאם לחירות, המפקיע את כל הזכויות והקניינים שיש לו בהם.
אחת הדרכים בהן עבד כנעני או שפחה כנענית יוצאים לחירות היא בגט שחרור.
עיקר נוסחו של גט שחרור הניתן לעבד כנעני הוא: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך"; ולשפחה - "הרי את בת חורין, הרי את לעצמך". יש אומרים, כי צריך לכתוב את שתי הלשונות: "הרי אתה בן חורין, הרי אתה לעצמך", וכיוצא בזה בשפחה; ויש אומרים, כי די באחת מן הלשונות הללו.
האדון מוסר את גט השחרור לעבד או לשפחה בפני שני עדים. ישנן דעות הסוברות, כי אם חתומים עדים על גט השחרור, יכול האדון לתת את הגט גם שלא בפני עדים; ויש סוברים, כי גם אם חתמו עדים על הגט, צריך שיהיו עדים גם בשעת מסירת הגט.