הרב יגאל לרר: הבדלים בין גרסאות בדף

יגאל לרר
תאריך לידה	י' שבט תשי"ז
מקום פעילות	ירושלים ,פתח תקווה
השתייכות	ציונות דתית
תפקידים נוספים	אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה , ר"מ בישיבת מרכז הרב,נשיא כולל בפתח תקווה.
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ,הרב שאול ישראלי ,הרב חיים צימרמן

הרב יגאל(ירחמיאל יגאל אליהו) לרר(נולד בי' בשבט התשי"ז,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

נולד וגדל בירושלים לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן‏^[1].ולאמו,שרה. בגיל שלוש עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הרב שאול ישראלי ובעיקר אצל רבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד לרב חיים צימרמן.

במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה‏^[2]. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן בגמרא ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.

במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.

בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.‏^[3]

מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב ,הקים בשנת תשע"ד כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה ש� ישיבת מרכז הרב אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.

במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הר� לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.

הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד.

מפסיקותיו הבולטות[עריכה]

• פסק לגבי היכולת להסתמך על "בדיקת רקמות".במקרה בו הוא דן שאישה פנויה (גרושה) שילדה בת וטוענת שהוא מפלוני ואותו אדם מכחיש, אך בבדיקת רקמות הוכח שהבת אכן היא בתו. לאחר בירור הסוגיה הוא מחייב את האב במזונות אם מצד היות הבדיקה הוכחה ודאית אם מצד זה שהאב התחייב בעשותו את הבדיקה לקבל את תוצאותיה. במהלך הדברים נידון גם הנושא של נאמנות רופאים והוא מייסד שם לפי דברי הראי"ה קוק זצ"ל שיש לחלק בין השערות לידע מדעי. בתחום ההשערות יש מקום לסייג את הנאמנות אך בנושאים מדעיים שהרופאים אינם אלא המבררים את המציאות יש להם נאמנות‏^[4].

• פסק לגבי זוג שנפרד וחזר לקיים יחסי אישות, אך הבעל חשש שהבן שנולד אינו שלו. הוא ביקש בדיקת רקמות, והרב לרר נדרש לקבוע אם הם "נשואים מחדש",הרב לרר פסק כי חזרת הצדדים זה לזו דרך קיום יחסים ומגורים קבועים ללא חופה וקידושין אינם מחייבים מתן גט, כך שחשש הממזרות מתבטל. לפיכך, אישר את עריכת בדיקת האבהות‏^[5].

• פסק לגבי יהדותה של יעל ,נכדתה של הנערה דומני מריאטה שראול ולנברג חילץ מציפורני הנאצים כחלק מהמבצע שלו להצלת רבבות יהודים בהונגריה ,המסמך המקורי שעליו חתם ולנברג, כדיפלומט שבדי, למען הסבתא - שכנע את הרב לרר כי היא הייתה יהודייה, וממילא הנכדה יכולה להינשא כאן, בארץ, כדת משה וישראל‏^[6].

חיבוריו[עריכה]

• קונטרס 'גאולת הצב"י' -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
• 'חזון יהושע' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר בסוגיות בש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"‏^[7] .
• חיבר מאות מאמרים ופסקי דינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• שיעורי הרב יגאל לרר באתר ישיבה
• הרב יגאל לרר מאמרים מתוך אתר רמב"יש
• שיעורי הרב יגאל לרר ביוטיוב
• מבחר פסקי הדינים שכתב הרב יגאל לרר אשר התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין'.מצורף גם קונטרס 'דברי תורה' שכתב בסוף הספר 'חזון יהושע'
• בגדרי אדם המזיק ,המוצא חמץ בתוך המועד ,בדין תביעת הלוואה ודמי שכירות בכלל ובגין הצמדה בפרט ,בדין תקנת השוק בשטרי חוב סחירים , בענין בדיקה וביטול חמץ , בעניין הרואה ערי יהודה וירושלים , בעניין חיוב האב לזון את בניו ובנותיו ,בעניין יוחסין ודין יכיר , בעניין מהות חג השבועות וקרבנותיו בפרשת המועדות , דין הזכרת ושאלת גשמים ,חיוב האב לזון את ביתו מאמרים שפורסמו במהלך השנים בכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ',מתוך אתר אסיף.
• כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בבאר שבע
• כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בפתח תקווה
• הרב לרר - שיעור לזכרו של הרב שפירא שהועבר בישיבת 'דרכי נועם' בפתח תקווה
• באור קניין הקידושין,מתוך ספר הזיכרון 'בשמן רענן' לע"נ הרבשלום נתן רענן,חלק ב',עמ' תמב-תנג.
• שיעור לחג השבועות שהועבר בישיבת מרכז הרב
• הרב לרר בסיפורים על הרב שפירא- מתוך עיתון הצופה
• שיעור לפרשת צו שהעביר במכון הגבוהה לתורה באוניברסיטת בר אילן
• מאמרו 'שירת המלאך שנאבק עם יעקב אבינו'
• קבלת עדות לפסילת עדים שלא בפניהם, מתוך אתר דעת.
• מאמרו 'בגט ששלח הבעל',מתוך עלון אוצר הפוסקים