ירידת בני ישראל למצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקנתי מילים קטנות משובשות והוספתי מילים להסבר מורחב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תיקנתי שגיאות והוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
אחרי ש[[יוסף הצדיק]] נתוודע לאחיו שמתגוררים בארץ כנען, הציע להם יחד עם אביהם | אחרי ש[[יוסף הצדיק]] נתוודע לאחיו שמתגוררים בארץ כנען, הציע להם יחד עם יעקב אביהם לבוא להתגורר בארץ מצרים עם יוסף, עקב הרעב שהיה בארץ כנען. משפחתו של יעקב מנתה 70 נפש, הם ירדו למצרים ושם השתקעו והתרבו, ואחרי שנהיו לעם רב, פרעה שיעבד אותם בעבודת פרך כדי להמעיט את הריבוי הניסי שהיה להם, מכיוון שחשש שבני ישראל (בני יעקב) ימרדו ויפילו את השלטון המצרי (יש המזהים את התקופה עם תקופת השילטון החיקסוסי, שהפרעה שמינה את יוסף היה שליט חיקסוסי והיה לו אינטרס בשליט שמי, והפרעה שהיה לאחר יוסף שעליו נאמר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" הוא פרעה מצרי שמנסה לתת עצמאות לממלכת מצרים התחתונה ורצונו לגרש את השילטונות החיקסוסים הזרים, ולכן מפחד מריבויים הלא טבעי של בני יעקב שעלולים להצטרף באופן טבעי לשלטון החיקסוסי השמי ולהילחם במצרים כמו שאמר פרעה החדש "הבה נתחכמה לו פן ירבה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" ). | ||
==תיאור הירידה וההסתגלות, במקרא וב[[תורה שבעל פה]]== | ==תיאור הירידה וההסתגלות, במקרא וב[[תורה שבעל פה]]== | ||
עקב רעב בארץ כנען, | עקב רעב בארץ כנען, אחיו של יוסף ירדו למצרים לקנות תבואה ומזון. כשהגיעו, יוסף זיהה אותם, והם לא זיהו אותו מכיוון שפעם אחרונה שראו את יוסף הוא היה בן 17 ועוד לא היה לו זקן, ועכשיו יוסף מבוגר ויש לו זקן (מדרש), והאחים השתחוו ליוסף, ובכך נתקיים מה שחלם יוסף לפני שנים וסיפר לאחיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" | ||
שעתידים יעקב לאה והאחים שלו להשתחוות לו. | |||
יוסף ניצל את ההזדמנות כדי ליצור מצב שבו אחיו יזכו לתקן את העוון של מכירתו: כתוב במדרש שכל אח נכנס דרך שער אחר למצרים כדי שלא יהיה להם עיין הרע, שכולם יפים וגיבורים, יוסף האשים את אחיו שהם אינם באים בכנות לבקש מזון אלא הם באים כדי לרגל ולבדוק באיזו דרך יוכלו לכבוש את מצרים, ויוסף תלה את זה בזה שהם נכנסו כל אחד משער אחר כמו שכתוב "מרגלים אתם... את ערוות הארץ באתם לראות" … יוסף שואל אותם כמה אחים הם והאם יש להם אב, הם עונים לו ואז הוא נותן להם הזדמנות להוכיח לו שאינם מרגלים, בזה שהם יביאו את אחיהם הקטן בנימין (שהוא אחי יוסף גם מאימו) למצרים, כמו שכתוב "את אחיכם הקטן הביאו הנה ויאמנו דבריכם" "ואם אין אתם מביאים חיי פרעה כי מרגלים אתם" , "לא תוסיפון לראות פניי לולא אחיכם איתכם", וכדי למנוע מצב שהם הולכים ולא חוזרים הוא אסר את שמעון (אחד מהם) במצרים, (כתוב במדרש שהוא אסר את שמעון כדי למנוע מצב שלוי ושמעון התאחדו יחד להרוג את יוסף)… , האחים הביאו את בנימין במאצים רבים כי יעקב אביהם לא הסכים (כי בנימין היה הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל, כי יעקב לא ידע שיוסף חי)… לאחר שהאחים הגיעו עם בנימין יוסף הזמין אותם לסעוד בביתו ארוחת צהריים, יוסף אמר למשרת שלו שימלא את שקיהם של כ אחד מהאחים תבואה ואת גביע הכסף של יוסף ישים בשקו של בנימין הקטן, וכך עשה, לאחר שהאחים שמחו ויצאו מהעיר, רדף אחריהם משרתו של יוסף בפקודתו של יוסף, והאשימם בגניבת גביע הכסף של יוסף, הוא פתח את כל השקים אחד אחד מהגדול עד הקטן, ונמצא הגביע בשקו של בנימין, האחים הובאו בחזרה לביתו של יוסף, יהודה ביקש שכל האחים יחזרו לביתם ושהוא לבד יישאר להיות עבדו של יוסף בגלל הגניבה, יוסף סירב בתוקף ואמר שזה שהגביע נמצא אצלו יישאר להיות עבד של יוסף ושכל שאר האחים יחזרו לביתם, יהודה ביקש והתחנן וכשראה שיוסף נשאר בסירובו אז יהודה שלף חרבו ושאג כאריה (מדרש), והתכוון להרוג את יוסף, יוסף לא יכל להתאפק יותר וביקש שכל השומרים יצאו כמו שכתוב "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו , ויקרא הוציאו כל איש מעליי" , "ולא היה איש איתם בהתוודע יוסף אל אחיו" , יוסף סילק השומרים כדי שלא יתביישו אחיו בעניין המכירה שהשומרים גם שומעים, וכידוע שמסר נפשו בסילוק השומרים כי אחיו יכלו להורגו, "ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה" "ויאמר יוסף אני יוסף , העוד אבי חי?" השאלה של יוסף "העוד אבי חי" היא בעצם באה להוכיח את האחים, שאתם כ"כ דואגים וחוששים לחיו של אבא ולכן אתם לא מוכנים שבנימין ישאר במצרים, ומה איתי, כשמכרתם אותי למצרים לא חששתם לחייו של אבא שיכול למות מרוב צער, ואז יוסף ניחם את אחיו ואמר "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה" , "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלהים" "אתם חשבתם לרעה, אלהים חשבה לטובה" וכו', וכן רבו הפסוקים והמדרשים , כך שהאחים נצרכו למסור נפש כדי למנוע מאסרו של בנימין במצרים (מתוך רצון שלא לצער את אביהם יעקב), ובכך התכפר להם (במידת מסוימת) על מה שמכרו את יוסף למצרים וציערו את יעקב. | |||
ב[[פרשת ויגש]] מסופר שבסוף יוסף נתוודע לאחיו, והזמין אותם לבאו להתגורר במצרים יחד עם יעקב אביהם וכל רכושם, מפני הרעב שבארץ כנען. | ב[[פרשת ויגש]] מסופר שבסוף יוסף נתוודע לאחיו, והזמין אותם לבאו להתגורר במצרים יחד עם יעקב אביהם וכל רכושם, מפני הרעב שבארץ כנען. | ||
והסביר להם יוסף, שירידה זו היתה תוכנית האלקים, ולשם כך | והסביר להם יוסף, שירידה זו היתה תוכנית האלקים, ולשם כך גילגל האלקים את הדברים באופן שיוסף יימכר דוקא למצרים ושם יהיה למושל: "הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ה') - אתם חשבת שהבאתם לאסון, מסתבר כי אלוקים חשב אחרת - התוצאה חיובית. | ||
גם פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען. | גם פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען. | ||
גרסה אחרונה מ־23:33, 17 בינואר 2017
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
אחרי שיוסף הצדיק נתוודע לאחיו שמתגוררים בארץ כנען, הציע להם יחד עם יעקב אביהם לבוא להתגורר בארץ מצרים עם יוסף, עקב הרעב שהיה בארץ כנען. משפחתו של יעקב מנתה 70 נפש, הם ירדו למצרים ושם השתקעו והתרבו, ואחרי שנהיו לעם רב, פרעה שיעבד אותם בעבודת פרך כדי להמעיט את הריבוי הניסי שהיה להם, מכיוון שחשש שבני ישראל (בני יעקב) ימרדו ויפילו את השלטון המצרי (יש המזהים את התקופה עם תקופת השילטון החיקסוסי, שהפרעה שמינה את יוסף היה שליט חיקסוסי והיה לו אינטרס בשליט שמי, והפרעה שהיה לאחר יוסף שעליו נאמר "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" הוא פרעה מצרי שמנסה לתת עצמאות לממלכת מצרים התחתונה ורצונו לגרש את השילטונות החיקסוסים הזרים, ולכן מפחד מריבויים הלא טבעי של בני יעקב שעלולים להצטרף באופן טבעי לשלטון החיקסוסי השמי ולהילחם במצרים כמו שאמר פרעה החדש "הבה נתחכמה לו פן ירבה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" ).
תיאור הירידה וההסתגלות, במקרא ובתורה שבעל פה[עריכה]
עקב רעב בארץ כנען, אחיו של יוסף ירדו למצרים לקנות תבואה ומזון. כשהגיעו, יוסף זיהה אותם, והם לא זיהו אותו מכיוון שפעם אחרונה שראו את יוסף הוא היה בן 17 ועוד לא היה לו זקן, ועכשיו יוסף מבוגר ויש לו זקן (מדרש), והאחים השתחוו ליוסף, ובכך נתקיים מה שחלם יוסף לפני שנים וסיפר לאחיו "השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי"
שעתידים יעקב לאה והאחים שלו להשתחוות לו.
יוסף ניצל את ההזדמנות כדי ליצור מצב שבו אחיו יזכו לתקן את העוון של מכירתו: כתוב במדרש שכל אח נכנס דרך שער אחר למצרים כדי שלא יהיה להם עיין הרע, שכולם יפים וגיבורים, יוסף האשים את אחיו שהם אינם באים בכנות לבקש מזון אלא הם באים כדי לרגל ולבדוק באיזו דרך יוכלו לכבוש את מצרים, ויוסף תלה את זה בזה שהם נכנסו כל אחד משער אחר כמו שכתוב "מרגלים אתם... את ערוות הארץ באתם לראות" … יוסף שואל אותם כמה אחים הם והאם יש להם אב, הם עונים לו ואז הוא נותן להם הזדמנות להוכיח לו שאינם מרגלים, בזה שהם יביאו את אחיהם הקטן בנימין (שהוא אחי יוסף גם מאימו) למצרים, כמו שכתוב "את אחיכם הקטן הביאו הנה ויאמנו דבריכם" "ואם אין אתם מביאים חיי פרעה כי מרגלים אתם" , "לא תוסיפון לראות פניי לולא אחיכם איתכם", וכדי למנוע מצב שהם הולכים ולא חוזרים הוא אסר את שמעון (אחד מהם) במצרים, (כתוב במדרש שהוא אסר את שמעון כדי למנוע מצב שלוי ושמעון התאחדו יחד להרוג את יוסף)… , האחים הביאו את בנימין במאצים רבים כי יעקב אביהם לא הסכים (כי בנימין היה הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל, כי יעקב לא ידע שיוסף חי)… לאחר שהאחים הגיעו עם בנימין יוסף הזמין אותם לסעוד בביתו ארוחת צהריים, יוסף אמר למשרת שלו שימלא את שקיהם של כ אחד מהאחים תבואה ואת גביע הכסף של יוסף ישים בשקו של בנימין הקטן, וכך עשה, לאחר שהאחים שמחו ויצאו מהעיר, רדף אחריהם משרתו של יוסף בפקודתו של יוסף, והאשימם בגניבת גביע הכסף של יוסף, הוא פתח את כל השקים אחד אחד מהגדול עד הקטן, ונמצא הגביע בשקו של בנימין, האחים הובאו בחזרה לביתו של יוסף, יהודה ביקש שכל האחים יחזרו לביתם ושהוא לבד יישאר להיות עבדו של יוסף בגלל הגניבה, יוסף סירב בתוקף ואמר שזה שהגביע נמצא אצלו יישאר להיות עבד של יוסף ושכל שאר האחים יחזרו לביתם, יהודה ביקש והתחנן וכשראה שיוסף נשאר בסירובו אז יהודה שלף חרבו ושאג כאריה (מדרש), והתכוון להרוג את יוסף, יוסף לא יכל להתאפק יותר וביקש שכל השומרים יצאו כמו שכתוב "ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו , ויקרא הוציאו כל איש מעליי" , "ולא היה איש איתם בהתוודע יוסף אל אחיו" , יוסף סילק השומרים כדי שלא יתביישו אחיו בעניין המכירה שהשומרים גם שומעים, וכידוע שמסר נפשו בסילוק השומרים כי אחיו יכלו להורגו, "ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה" "ויאמר יוסף אני יוסף , העוד אבי חי?" השאלה של יוסף "העוד אבי חי" היא בעצם באה להוכיח את האחים, שאתם כ"כ דואגים וחוששים לחיו של אבא ולכן אתם לא מוכנים שבנימין ישאר במצרים, ומה איתי, כשמכרתם אותי למצרים לא חששתם לחייו של אבא שיכול למות מרוב צער, ואז יוסף ניחם את אחיו ואמר "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה" , "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלהים" "אתם חשבתם לרעה, אלהים חשבה לטובה" וכו', וכן רבו הפסוקים והמדרשים , כך שהאחים נצרכו למסור נפש כדי למנוע מאסרו של בנימין במצרים (מתוך רצון שלא לצער את אביהם יעקב), ובכך התכפר להם (במידת מסוימת) על מה שמכרו את יוסף למצרים וציערו את יעקב.
בפרשת ויגש מסופר שבסוף יוסף נתוודע לאחיו, והזמין אותם לבאו להתגורר במצרים יחד עם יעקב אביהם וכל רכושם, מפני הרעב שבארץ כנען.
והסביר להם יוסף, שירידה זו היתה תוכנית האלקים, ולשם כך גילגל האלקים את הדברים באופן שיוסף יימכר דוקא למצרים ושם יהיה למושל: "הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (ה') - אתם חשבת שהבאתם לאסון, מסתבר כי אלוקים חשב אחרת - התוצאה חיובית.
גם פרעה שולח הזמנה לבני-יעקב ומורה להם :"וּקְחוּ אֶת-אֲבִיכֶם וְאֶת-בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת-חֵלֶב הָאָרֶץ"(י"ח). ואפילו עגלות הוא שולח עימם כדי להוביל את המטען.
יעקב שלח את יהודה לפני כולם, כדי לייסד מקום לימודים, ורק לאחר מכן ירדו שאר בני המשפחה.
בטרם ירדו למצרים, יעקב זוכה להבטחה ב"בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה" (חלום אחרון לספר בראשית) :"...אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם-עָלֹה" (מ"ו,ג'-ד').
בשבעים נפש ירדו למצרים: "בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל-זַרְעוֹ" (ז'). בני יוסף שנולדו במצרים נכללים בחבורה.
יעקב ונבחרת מבניו באים אל פרעה מלך מצרים. ובפגישה "...וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת-פַּרְעֹה" (מ"ז,ז'). מלך מצרים נותן :"לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ" (י"א), בארץ גושם.
יוסף דאג שאביו ואחיו יהיה בעלי זכויות זהים לשאר העם המצרי: "וְאֶת-הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל-מִצְרַיִם וְעַד-קָצֵהוּ"(כ"א) - מחמת חיסרון המזון בשנות הרעב (והצורך לקנות מזון ממחסני פרעה), העם המצרי מכרו את קרקעותיהם לפרעה, ולאות לכך יוסף העביר אותם ממקום למקום, שיבינו שכבר אינם מעלים על הקרקע. בכך הוא משווה את מעמדם לאלו של בני יעקב: אלו ללא אדמה משלהם וגם אלו באותו מצב.
ירידת שמיים למצרים בממצא הארכיאולוגי[עריכה]
1. בציור קיר מקבר בני חסן שבמצרים התיכונה, מתוארת שיירת סוחרים היורדת למצרים. בציור ניכרים כמה פרטים שתואמים מאוד לסיפור ירידת אחי יוסף למצרים: היו לבושים ב"כתונת פסים", שזהו הלבוש האהוב על בני יעקב וכפי שספרת התורה (ספר בראשית לז ג), היו רועי צאן (בראשית מו לב), וירדו עם ליווי של מצריים (כפי הנצרך לכל החמורים והמתנות ששלח להם יוסף, עיין בראשית מה כג). כמובן אין מזה ראיה שהציור היה על אחי יוסף דווקא, אבל זו הוכחה שאכן שמיים היו יורדים למצרים ושאכן היו יורדים כדרך המסופר בתורה.
גם בתבליטים שונים במצרים העתיקה, מתואר על שבטים שמיים שירדו למצרים לשם מקח וממכר ואף כדי להיאחז באדמתה.
2. ברשימה מאמצע המאה ה-15 לפנה"ס, נמנים נכבדים מארץ כנען אשר הגיעו לחצר פרעה על מנת לקבל תבואה ושיכר.
3.בפפירוס אנסטאסי ו', מודיע פקיד אחד משומרי גבול מצרים, על נדידת שבט רועים מאסיא למצרים, וכך כתב: "אני מוציא לפועל כל שליחות המוטלת עלי במסירות איתנה כנחושת. איני מתרשל... סיימנו להניח למשפחות השוסים מאדום לעבור את מבצר מרנפתח אשר בת'כו אל הבריכות של פיתום של מרנפתח אשר בת'כו להחיות את נפשותיהם ואת מקניהם, על פי רצון פרעה".
4. יעקב אבינו במצרים: נמצאו חותמות עם השם "יעקב" או "יעקב אל" (יעקב-ישראל?), והיה משליטי מצרים[1]. [ואולם מבחינת התיארוך, ממצא זה מתאים יותר אם נחשיב את עלייתו של יוסף למלך בתקופת ההיקסוס. ומ"מ אף אם עליית יוסף היתה לפני תקופת ההיקסוס, יש לראות בממצא זה סימן להשפעת בני ישראל על מצרים, ושמירת השם "יעקב" כהיותו שם יוקרתי בתודעה המצרית].
ראה עוד[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ Albright, W.F. 1934. The Vocalization of the Egyptian Syllabic Orthography. New Haven: American Oriental Society, 11