הרב נתן בוקובזה: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב נתן בוקובזה (ל' באב ה'תשכ"ג, 20 באוגוסט 1963 - י בניסן ה'תשס"ו, 8 באפריל 2006) היה רב ומקובל, דרשן ומנהיג רוחני, שעסק בפעילות ציבורית תורנית וחברתית, ונודע בשל פעילויות החסד שקיים.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד באשקלון לדני ולחיה (לבית דמרי) בוקובזה, ונקרא על שמו של הרב נתן פרג'ון, רב העיר המקומי. בילדותו המוקדמת התגורר פרק זמן בבית הורי אימו בעיר טבריה (דבר שלדבריו השפיע עליו רבות), ולאחר מכן חזר לבית הוריו. למד בבית הספר "רמב"ם" באשקלון, ולאחר מכן בקריית נוער שבירושלים. בבחרותו למד בישיבת הנגב, לאחר מכן שירת בצה"ל כמש"ק דת בבסיס מכלול יותם (מרכז הספקה 617) ליד אילת, ואז חזר ללמוד בישיבה.

בכ"ד בסיוון ה'תש"ן (17 ביוני 1990) התחתן עם יעל ברבי - בת לעולים מתוניסיה שהתיישבו בנצרת עילית - הם התגוררו בנתיבות ובמשך השנים נולדו להם ארבעה בנים ובת. לאחר נישואיו למד בכולל שבישיבת הנגב, ובמושב זרועה. שימש כשנתיים כמחנך בתלמוד תורה 'תורה לשמה' בעיר אופקים, כשבמקביל עסק בפעילות ציבורית. הוסמך לרבנות והיה בעל כושר לכהן כרב עיר. מסביבות שנת ה'תש"ס (1990), הקדיש עצמו אך ורק לפעילות זו עד לפטירתו.

פעילות ציבורית[עריכה]

שיחות ודרשות[עריכה]

כבר מגיל העשרה החל להתבלט כדרשן מוכשר, מבוקש ואהוד באזור מגוריו. במשך חייו עסק רבות במסירת שיעורים בכל רחבי הארץ, לעתים במספר מקומות ביום אחד. דרשותיו ושיחותיו נסובו על דברי תורה והלכה, אמונה, מוסר וחיזוק ומשכו קהל רב, הוא הרבה לחזק ולהטמיע בהם עניינים רוחניים ובעיקר בנושא חסד, אמונה וביטחון, תפילה בשילוב סיפורים. מנחה ומתרים ומעשה לחסד. נודע בהבנתו הרבה בנושא הסגולות, ושידר בערוצי רדיו שונים תוכניות ייעוץ וברכה (וגם תוכניות בנושא כשרות) שזכו לרייטינג גבוה מאוד, בהן תוכנית 'עם סגולה' ברדיו 'קול חי', ותוכנית 'האור הגנוז' ברדיו של 'ערוץ 7'.

מוסדות תורה וחסד[עריכה]

עוד בילדותו אירגן הרב בוקובזה חבורות תהילים ולימוד, ופעילויות חסד שונות, את המימון השיג מאישים שונים או משכר שקיבל עבור עבודתו במכולת, בניקיון בתים וכדומה. כשהיה חייל נתן את הטבותיו לחיילים אחרים כדי שישתתפו בתפילות ובפעילות רוחנית. בצעירותו גם גיבש סביבו את קהילת בית הכנסת 'פועלי צדק' והנהיג את המקום.

בכד' תמוז התשנ"ז (29 ביולי 1997), הקים את עמותת 'עמרם החי' - על שם הצדיק רבי עמרם בן דיוואן ואימו חיה שנפטרה בתחילת אותה השנה. בכז' אלול התשנ"ט (8 בספטמבר 1999) הקים הרב עמותה נוספת על שם אימו - 'חוג ידידי התורה' (ר"ת 'חיה'), שמטרותיה היו הקמת מוסדות תורה וחסד, שיעורי תורה, גמחי"ם, תמיכה בנזקקים, בניית מקוואות ועוד. במסגרת הפעילות הקים מסגרות כולל לאברכים בערב וסביב מעגל השנה ביום, חלוקות מוצרי מזון וביגוד, חלוקות 'קמחא דפסחא' וישיבות בין הזמנים, החזקת ישיבה לבעלי תשובה, בית תמחוי להאכלת אברכים ונזקקים, קייטנות לילדים, שמחות בית השואבה, כינוסים שונים לאלפי אנשים, שני בתי מדרש פעילים, גמח"ים לחתנים, ליולדות ועוד. עם השנים הלכה הפעילות וגדלה, והסתכמה בסכומים של מאות אלפי שקלים בחודש, אותם גייס בארץ ובחו"ל, בעיקר בצרפת שם היו לו תלמידים רבים.

מלבד המוסדות שהקים בעצמו, שיקם ותמך במוסדות שונים ברחבי הארץ כולל חלוקות בחגים[דרושה הבהרה] בבתי ספר שונים, מימון טיולים לילדים, הקמת גנים, הקמת כיתה מיוחדת לילדים עם תסמונת דאון, הקמת בתי כנסת, מימון למקוואות, סיוע לבתי תמחוי וארגוני הצלה.

ייעוץ, הכוונה וברכות[עריכה]

מלבד הפרסום שלו כרב, דרשן ואיש ציבור, נודע גם בכוח ברכותיו, ובידע המקיף שלו בענייני סגולות. אלפים ראו בו משענת, מורה דרך ואב רוחני, ובאו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו. אנשים רבים שהכירו אותו, העידו על אישיות שובת לב, בעלת יכולת אנליטית ופיקחות מדהימה, ועל הבנה וידע בתחומים רבים ומגוונים. מעריצים רבים, ביניהם רבנים ואישי צבור מפורסמים, ייחסו לו גם כח ראייה לא טבעי, ידיעת הנסתר וכח ברכה גדול, והוא התפרסם כבעל מופת. הוא ניצל את האהדה הציבורית לה זכה, לתמיכה וסיוע למפעלי התורה והחסד שהקים.

עם רבנים, מנהיגים וקהילות שונות[עריכה]

הרב בוקובזה היה מעורב ופעיל בכל רובדי החברה הישראלית. בציבור החרדי ספרדי, היה מקורב אל הראשונים לציון הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו, והיה ידידם של הרב שלמה משה עמאר והרב יצחק יוסף, שלושת האחרונים הגיעו לבקרו במיטת חוליו. כמו כן היה קרוב אל הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים', וחברם של ראשי ישיבות ורבני ערים רבים.

בציבור החרדי ליטאי היה מקורב מאוד אל הרב יששכר מאיר והרב ראובן יוסף גרשנוביץ, רבותיו מישיבת הנגב מהם למד רבות. כן היה מקורב לדמויות בולטות כמו הרב חיים פנחס שיינברג שבישיבתו תמך. ציבור גדול של חסידים מחסידויות שונות היו מגיעים בקביעות להתייעץ עמו ולהתברך מפיו. והוא שמר על קשר גם עם אדמורי"ם וקהילות חסידיות, וביניהן חסידות חב"ד. היה מקורב מאוד גם למגזר הדתי לאומי ופעל בו רבות, רבים במגזר זה ראו בו את רבם. הביע מחאה נגד החרבת ישובי גוש קטיף וגירוש המתיישבים שם. התלמוד הישראלי נוסד על ידי מקורביו ובברכתו.

פעל גם בקרב הציבור הכללי בארץ, החשיב מאוד את פעילות צה"ל וחייליו, והסתובב בבסיסי הצבא ברחבי הארץ למסירת הרצאות. עסק רבות גם בפעילות קירוב. אנשי שב"כ, חברי כנסת ואישים פוליטיים וציבוריים מכל המגזרים במדינת ישראל נמנו על קרוביו והתייעצו עמו בצעדיהם הציבוריים.

זכה להיות מנושאי מיטתו של הבבא סאלי בהלווייתו, עקב הקפדתו על טבילה יומית במקווה. 

פטירתו והנצחתו[עריכה]

בחודש ניסן התשס"ה (אפריל 2005), חלה בסרטן, והוא עבר טיפולים רפואיים שונים בבית הרפואה 'הדסה עין כרם' בירושלים. לאחר מכן הוטס לטיפולים בגרמניה, וכשכשלו הטיפולים בגרמניה הוחזר לבית החולים 'הדסה', שם נפטר בצהרי יום שבת הגדול, י בניסן התשס"ו (8 באפריל 2006). כשלושים אלף ליוו את ארונו על אף הסמיכות לחג הפסח. על קברו שבנתיבות הוקם מבנה גדול לציבור המתפללים.

את נוסח מצבתו כתב הרב מרדכי אליהו:

" אשרי איש ירא את ה' במצוותיו חפץ מאוד, פה נטמן הרב הגדול מעוז ומגדול, נתן מכוחו ומאונו להפצת תורה, תורתו היתה תמה וברה ובהירה, נתינתו מממונו לעניים היתה נסתרת, איש רב פעלים לתורה ולתעודה, הרה"ג ר נתן בוקובזה זצ"ל ב"ר דניאל הי"ו ומרת חיה ע"ה, אשר קיבל באהבה ייסורים קשים לטובת כלל ישראל, נלב"ע ביום י' ניסן תשס"ו, יום פטירת מרים הנביאה, נטמן בעיר התורה והחסד נתיבות ת"ו, תנצב"ה"

לאחר פטירתו נקראו המוסדות שהקים - 'מאורות נתן' על שמו, והם ממשיכים לפעול בנתיבות בניהולה של רעייתו. אחיו הקימו את בית הכנסת 'משכן נתן וחיה' בעיר אשקלון לזכרו ולזכר ואמו. הזמר אלעד שער הוציא את השיר 'בלעדיך' לזכרו.

ספריו[עריכה]

בימי חייו הוציא הרב בוקובזה לאור מספר ספרי סגולות ותפילות והפיצם לזיכוי הרבים. בשנותיו האחרונות, כתב הרב ספר מקיף בהלכות מעשר כספים (נושא עליו דיבר רבות בדרשותיו), אך לא הספיק להוציא לאור והוא נמצא בשלבי עריכה. כמו כן הרב הותיר אחריו כתבי יד רבים, שיעורים ודרשות בנושאים שונים, העתידים לראות אור, מקצת מהם הודפסו בספר הזיכרון 'זיכרון נתן' שהוציא לאור בנו הבכור בחודש ניסן התשס"ט (אפריל 2009).

הרב מימן גם פרויקט (שלא התממש) של ביאור התלמוד בבלי, בו הספיק להוציא לאור כרך אחד על מסכת בבא קמא. בחודש ניסן התשע"ג (מרץ 2013) יצא לאור הספר 'עמוד החסד' - ביוגרפיה מקיפה של חיי הרב. כמו כן מוסדות 'מאורות נתן' הוציאו חוברות ומאמרים לזכרו, ומפיצים עלון שבת עם סיפורים על הרב ודברי תורתו בשפה העברית והצרפתית.

לקריאה נוספת[עריכה]

יהודה אדרי, עמוד החסד, מאורות נתן, ניסן התשע"ג - מרץ 2013

קישורים חיצוניים[עריכה]

● האתר של מוסדות 'מאורות נתן' (בבניה).

● מידי שבת - עלון שבועי לפרשת השבוע, באתר מת"ל (החדש).