הרב דב הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
(מבוסס על ויקיפדיה העברית) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רב של עפולה|אחר=נינו המשמש כרב בטבריה|עע=[[הרב דב קוק]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רב של עפולה|אחר=נינו המשמש כרב בטבריה|עע=[[הרב דב קוק]]}} | ||
הרב '''דב בער הכהן קוק''' (1871 – מרץ 1950) היה רבה הראשון של עפולה וראש מכון הרי פישל, ואחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק | הרב '''דב בער הכהן קוק''' (1871 – מרץ 1950) היה רבה הראשון של עפולה וראש מכון הרי פישל, ואחיו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בעיירה גריבה שבמחוז דווינסק בלטביה בכ"ו בכסלו תרל"ב לפרל זלטא (לבית פלמן) ולרבי שלמה זלמן קוק. היה תלמידם של הרב | נולד בעיירה גריבה שבמחוז דווינסק בלטביה בכ"ו בכסלו תרל"ב לפרל זלטא (לבית פלמן) ולרבי שלמה זלמן קוק. היה תלמידם של הרב ראובן הלוי מדננבורג, הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק והרב יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר). כיהן ברבנות ברוסיה בערים קרוק וסטלינגרד. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והתמנה לרב המועצה המקומית עפולה. | ||
נפטר בירושלים בי"ח באדר, תש"י ונקבר בבית העלמין סנהדריה. | נפטר בירושלים בי"ח באדר, תש"י ונקבר בבית העלמין סנהדריה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==מכון הרי פישל== | ==מכון הרי פישל== | ||
על פי בקשת אחיו, עיבד תוכנית להקמת בית מדרש לתלמוד, יצא בשליחות אחיו בעניין זה לארצות הברית שם נפגש עם הנדיב הארי פישל שהסכים לממן את ההוצאות הכרוכות במפעל זה. בסוף שנת 1932 נוסד בשכונת הבוכרים "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". הרב דב קוק ניהל את המכון והיה אחראי על הוצאת פרסומי המכון לאור (היום המכון בשכונת בית וגן תחת השם מכון אריאל). | על פי בקשת אחיו, עיבד תוכנית להקמת בית מדרש לתלמוד, יצא בשליחות אחיו בעניין זה לארצות הברית שם נפגש עם הנדיב [[הארי פישל]] שהסכים לממן את ההוצאות הכרוכות במפעל זה. בסוף שנת 1932 נוסד בשכונת הבוכרים "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". הרב דב קוק ניהל את המכון והיה אחראי על הוצאת פרסומי המכון לאור (היום המכון בשכונת בית וגן תחת השם מכון אריאל). | ||
עוד בחייו של אחיו, הרב אברהם יצחק, קיבץ הרב קבוצת אברכים במכון הארי פישל, וחיברו בירור הלכה למסכת ביצה, ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם. | עוד בחייו של אחיו, הרב אברהם יצחק, קיבץ הרב קבוצת אברכים במכון הארי פישל, וחיברו בירור הלכה למסכת ביצה, ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם. | ||
גרסה אחרונה מ־21:10, 14 בנובמבר 2017
|
|
- ערך זה עוסק ברב של עפולה. אם התכוונתם לנינו המשמש כרב בטבריה, עיינו בערך הרב דב קוק.
הרב דב בער הכהן קוק (1871 – מרץ 1950) היה רבה הראשון של עפולה וראש מכון הרי פישל, ואחיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בעיירה גריבה שבמחוז דווינסק בלטביה בכ"ו בכסלו תרל"ב לפרל זלטא (לבית פלמן) ולרבי שלמה זלמן קוק. היה תלמידם של הרב ראובן הלוי מדננבורג, הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק והרב יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר). כיהן ברבנות ברוסיה בערים קרוק וסטלינגרד. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל והתמנה לרב המועצה המקומית עפולה.
נפטר בירושלים בי"ח באדר, תש"י ונקבר בבית העלמין סנהדריה.
ילדיו[עריכה]
- הרב רפאל קוק, רבה של טבריה
- מבניו: הרב שלמה קוק והרב שמחה הכהן קוק (רבני העיר רחובות); הרב אברהם יצחק קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד.
- הלל קוק, מראשי האצ"ל, חבר הכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות
- ד"ר סוניה מאירי
- ד"ר נחום קוק - מנתח ראשי בהדסה עין כרם
- בתיה כלאב, אשת הרב יעקב כלאב, ואמו של הרב אברהם יצחק כלאב
- נחמה ליפשיץ
- ד"ר הרצל הכהן קוק
- צילה הלוי - סבתו של אלוף הרצי הלוי
מכון הרי פישל[עריכה]
על פי בקשת אחיו, עיבד תוכנית להקמת בית מדרש לתלמוד, יצא בשליחות אחיו בעניין זה לארצות הברית שם נפגש עם הנדיב הארי פישל שהסכים לממן את ההוצאות הכרוכות במפעל זה. בסוף שנת 1932 נוסד בשכונת הבוכרים "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה". הרב דב קוק ניהל את המכון והיה אחראי על הוצאת פרסומי המכון לאור (היום המכון בשכונת בית וגן תחת השם מכון אריאל).
עוד בחייו של אחיו, הרב אברהם יצחק, קיבץ הרב קבוצת אברכים במכון הארי פישל, וחיברו בירור הלכה למסכת ביצה, ואולם לאחר מכן פסקה הכתיבה ולא יצאו עוד מסכתות מפרי עטם.
פעילות ציבורית[עריכה]
במאי 1926 הוקמה בעפולה מועצה מקומית, במקום הוועד הזמני שהיה קודם לכן. לפני הבחירות למועצה המקומית הייתה מחלוקת לגבי זכות הבחירה. התושבים בעלי הבתים רצו להתנות את זכות הבחירה בבעלות על קרקע. הפועלים שלא היו בעלי בתים משלהם טענו שזכותם לבחור גם הם. באותה תקופה נשלח מטעם המזרחי הרב דב קוק לכהן כרב המועצה המקומית החדשה. בהכרעתו ניתנה לפועלים זכות בחירה.[1]
הצטרף בחתימתו לכרוז נגד משחקי כדורגל בשבת, שהוציאו הרב קוק והרב זוננפלד בשנת תרפ"ז.[2]
בשנת תרפ"ח הוקמה חברה בשם "עזרה" שמטרתה לחלק כספי תרומות לעולים החדשים. הוועד פרסם כרוז הקורא לציבור לתרום וברשימת חברי הוועד בכרוז מופיע הרב דב קוק בראש הרשימה.[3]
הערות שוליים
- ↑ ד"ר דן גלעדי, עפולה - 'עיר העמק' או עיר מול העמק?, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ↑ צילום הכרוז בספר מלאכים כבני אדם עמ' 61, שם כתוב שמו כ"דובער הכהן קוק רב ביזרעאל"
- ↑ צילום הכרוז נמצא בספר מלאכים כבני אדם עמ' 299