זוגות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
עשיית דבר שתי פעמים, שיש בו חשש סכנת מזיקים או כשפים. | עשיית דבר שתי פעמים, שיש בו חשש סכנת מזיקים או כשפים. | ||
בגמרא {{מקור|בבלי:פסחים קי ב$בבלי פסחים קי:|כן}} מובא: "שתי ביצים ושתי אגוזין, שתי קישואים ודבר אחר - הלכה למשה מסיני", ומשום שלא נתברר מהו "דבר אחר" - עמדו חכמים וגזרו על כל הדברים משום זוגות. | |||
בגמרא מובא: "שתי ביצים ושתי אגוזין, שתי קישואים ודבר אחר - הלכה למשה מסיני", ומשום שלא נתברר מהו "דבר אחר" - עמדו חכמים וגזרו על כל הדברים משום זוגות. | |||
בשתיית עשרה כוסות ומעלה אין משום זוגות. בשתיית שמונה, שש או ארבע כוסות - נחלקו אמוראים: יש אומרים שיש בהם משום זוגות, ויש חולקים. | בשתיית עשרה כוסות ומעלה אין משום זוגות. בשתיית שמונה, שש או ארבע כוסות - נחלקו אמוראים: יש אומרים שיש בהם משום זוגות, ויש חולקים. | ||
ב[[ארץ ישראל]] לא הקפידו על זוגות, ואמרו: כללו של דבר, כל המקפיד על זוגות - מקפידים עליו המזיקים, וכל שאינו מקפיד - אין מקפידים עליו, ומכל מקום, לחשוש צריך, שהרי דבר זה נאמר בתלמוד. | |||
אולם, כתבו הראשונים, שבזמננו אין מקפידים עוד בכך (עיין, למשל, א"ר או"ח סי' א' סק"ד). | |||
אולם, כתבו הראשונים, שבזמננו אין מקפידים עוד בכך. | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־00:33, 13 בספטמבר 2012
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
עשיית דבר שתי פעמים, שיש בו חשש סכנת מזיקים או כשפים.
בגמרא (בבלי פסחים קי:) מובא: "שתי ביצים ושתי אגוזין, שתי קישואים ודבר אחר - הלכה למשה מסיני", ומשום שלא נתברר מהו "דבר אחר" - עמדו חכמים וגזרו על כל הדברים משום זוגות.
בשתיית עשרה כוסות ומעלה אין משום זוגות. בשתיית שמונה, שש או ארבע כוסות - נחלקו אמוראים: יש אומרים שיש בהם משום זוגות, ויש חולקים.
בארץ ישראל לא הקפידו על זוגות, ואמרו: כללו של דבר, כל המקפיד על זוגות - מקפידים עליו המזיקים, וכל שאינו מקפיד - אין מקפידים עליו, ומכל מקום, לחשוש צריך, שהרי דבר זה נאמר בתלמוד.
אולם, כתבו הראשונים, שבזמננו אין מקפידים עוד בכך (עיין, למשל, א"ר או"ח סי' א' סק"ד).