קרבן חגיגה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
קרבן שלמים שהיו מקריבים ביום טוב הראשון של כל רגל משלוש הרגלים.
{{מפנה|חגיגה|במסכת מ[[סדר מועד]]|מסכת חגיגה}}
'''קרבן חגיגה''' הוא [[קרבן]] [[שלמים]] שהיו מקריבים ביום טוב הראשון של כל רגל מ[[שלושת הרגלים]].


==המקור==
מצוה על כל אדם מישראל להביא קרבן שלמים ביום טוב הראשון של כל רגל משלוש הרגלים, בבואו להיראות בעזרה, שנאמר {{מקור|שמות כג, יד|כן}}: "שלש רגלים תחוג לי בשנה", ובא הפירוש המקובל ש"תחוג" היינו תביא קרבן חגיגה. ויש למדים מצוה זו ממה שנאמר {{מקור|ויקרא כג, מא|כן}}: "וחגתם אותו חג לה'". קרבן שלמים זה נקרא: "שלמי חגיגה".


==מהדינים==
אין לחגיגה שיעור מן התורה, שנאמר {{מקור|דברים טז, יז|כן}}: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך", אך חכמים נתנו לה שיעור: "חגיגה - שתי כסף" {{מקור|בבלי חגיגה ב, א|כן}}, כלומר, צריך שיהא שוויה לפחות שתי מעות כסף {{מקור|המעה היא שישית הדינר|כן}}.


מצוה על כל אדם מישראל להביא קרבן שלמים ביום טוב הראשון של כל רגל משלוש הרגלים, בבואו להיראות בעזרה, שנאמר {{מקור|(שמות כג, יד)}}: "שלש רגלים תחוג לי בשנה", ובא הפירוש המקובל ש"תחוג" היינו תביא קרבן חגיגה. ויש למדים מצוה זו ממה שנאמר {{מקור|(ויקרא כג, מא)}}: "וחגתם אותו חג לה'". קרבן שלמים זה נקרא: "שלמי חגיגה".
כאמור, מצות חגיגה היא ביום טוב הראשון של כל רגל. מכל מקום מי שלא הקריב ביום טוב הראשון, יכול הוא להקריבה באחד משאר ימי הרגל, שנאמר {{מקור|ויקרא כג, מא|כן}}: "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים", ושנו בברייתא {{מקור|בבלי חגיגה ט, א|כן}}: "יכול יהא חוגג והולך כל שבעה {{מקור|שיביא חגיגה בכל יום מימי החג|כן}}? תלמוד לומר: 'וחגותם אותו' - אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר 'שבעה'~ {{מקור|"שבעת ימים"|כן}}? - לתשלומין".






אין לחגיגה שיעור מן התורה, שנאמר {{מקור|(דברים טז, יז)}}: "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך", אך חכמים נתנו לה שיעור: "חגיגה - שתי כסף" {{מקור|(חגיגה ב, א)}}, כלומר, צריך שיהא שוויה לפחות שתי מעות כסף {{מקור|(המעה היא שישית הדינר)}}.




 
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
כאמור, מצות חגיגה היא ביום טוב הראשון של כל רגל. מכל מקום מי שלא הקריב ביום טוב הראשון, יכול הוא להקריבה באחד משאר ימי הרגל, שנאמר {{מקור|(ויקרא כג, מא)}}: "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים", ושנו בברייתא {{מקור|(חגיגה ט, א)}}: "יכול יהא חוגג והולך כל שבעה {{מקור|(שיביא חגיגה בכל יום מימי החג)}}? תלמוד לומר: 'וחגותם אותו' - אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר 'שבעה'~ {{מקור|("שבעת ימים")}}? - לתשלומין".
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
 
 
 
 
 
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־12:40, 5 בספטמבר 2012

הדף "חגיגה" מפנה לכאן. לערך העוסק בבמסכת מסדר מועד, ראו מסכת חגיגה.

קרבן חגיגה הוא קרבן שלמים שהיו מקריבים ביום טוב הראשון של כל רגל משלושת הרגלים.

המקור[עריכה]

מצוה על כל אדם מישראל להביא קרבן שלמים ביום טוב הראשון של כל רגל משלוש הרגלים, בבואו להיראות בעזרה, שנאמר (שמות כג, יד): "שלש רגלים תחוג לי בשנה", ובא הפירוש המקובל ש"תחוג" היינו תביא קרבן חגיגה. ויש למדים מצוה זו ממה שנאמר (ויקרא כג, מא): "וחגתם אותו חג לה'". קרבן שלמים זה נקרא: "שלמי חגיגה".

מהדינים[עריכה]

אין לחגיגה שיעור מן התורה, שנאמר (דברים טז, יז): "איש כמתנת ידו כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך", אך חכמים נתנו לה שיעור: "חגיגה - שתי כסף" (בבלי חגיגה ב, א), כלומר, צריך שיהא שוויה לפחות שתי מעות כסף (המעה היא שישית הדינר).

כאמור, מצות חגיגה היא ביום טוב הראשון של כל רגל. מכל מקום מי שלא הקריב ביום טוב הראשון, יכול הוא להקריבה באחד משאר ימי הרגל, שנאמר (ויקרא כג, מא): "וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים", ושנו בברייתא (בבלי חגיגה ט, א): "יכול יהא חוגג והולך כל שבעה (שיביא חגיגה בכל יום מימי החג)? תלמוד לומר: 'וחגותם אותו' - אותו אתה חוגג ואי אתה חוגג כל שבעה. אם כן למה נאמר 'שבעה'~ ("שבעת ימים")? - לתשלומין".