חיישינן לתקלה: הבדלים בין גרסאות בדף

איסור השהיית דברי איסור מסויימים מחשש שמא יכשלו בהם.

לדוגמא: אחת משמונה מיני טריפות שנאמרו למשה מסיני היא: "דרוסה", כלומר: בהמה, חיה או עוף, שחיה טורפת או עוף טורף נעצו בהם את ציפורניהם. ה"דרוסה" היא טריפה, לפי שהחיה או העוף הטורפים מטילים ארס שורף שסופו להמית. ואם, למשל, היה סל מלא עופות, ונכנס לתוכו עוף טורף, ויש חשש שמא נעץ את ציפורניו בחלק מהעופות, הדין הוא שכל העופות אסורים משום ספק טריפה, ואף על פי שאם ישהו את העופות שנים עשר חודש והם יוסיפו להתקיים, מותר לאוכלם, לפי שאין טריפה חיה יותר משנים עשר חודש, מכל מקום אסור להשהותם, לפי ש"חיישינן לתקלה" - שמא יכשלו בהם ויאכלו מהם.

לדעת חלק מן הראשונים, גם מה שחייבו חכמים לבדוק חמץ למרות שכבר ביטל את החמץ, הוא משום שחוששים לתקלה - שמא יבוא לאוכלו.