טלטול מן הצד: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 11: | שורה 11: | ||
דוגמא נוספת: צנון שטמון באדמה {{מקור| | דוגמא נוספת: צנון שטמון באדמה {{מקור|באופן שלא השריש וגם לא נתכוונו לזורעו|כן}}, ומקצת עליו מגולים - מותר ליטלו. ואף על פי שבנטילתו הוא מזיז עפר ממקומו, אין זה אלא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר {{מקור|נטילת הצנון|כן}}. | ||
דוגמא נוספת: מי ששכח מעות על ספר או על בגד {{מקור| | דוגמא נוספת: מי ששכח מעות על ספר או על בגד {{מקור|באופן שאין לספר או לבגד דין "בסיס לדבר האסור"|כן}}, מותר לו ליטול את הספר או את הבגד. ואף על פי שבנטילתו הוא מזיז את המעות, אין זה אלא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר {{מקור|נטילת הספר או הבגד|כן}}. | ||
ברם, לצורך המוקצה {{מקור| | ברם, לצורך המוקצה {{מקור|כדי שלא יפסד, יאבד, יגנב וכדומה|כן}}, גם טלטול מן הצד אסור. | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] |
גרסה אחרונה מ־12:42, 5 בספטמבר 2012
|
היתר חכמים לטלטל מוקצה בשבת באופן שהטלטול נעשה על ידי דבר אחר.
התירו חכמים לטלטל מוקצה בשבת על ידי דבר אחר, ובלבד שהטלטול יהיה לצורך דבר המותר ולא לצורך המוקצה.
לדוגמא: תינוק שמחזיק אבן בידו, מותר לאביו להרימו כאשר התינוק מתגעגע אליו.
דוגמא נוספת: צנון שטמון באדמה (באופן שלא השריש וגם לא נתכוונו לזורעו), ומקצת עליו מגולים - מותר ליטלו. ואף על פי שבנטילתו הוא מזיז עפר ממקומו, אין זה אלא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (נטילת הצנון).
דוגמא נוספת: מי ששכח מעות על ספר או על בגד (באופן שאין לספר או לבגד דין "בסיס לדבר האסור"), מותר לו ליטול את הספר או את הבגד. ואף על פי שבנטילתו הוא מזיז את המעות, אין זה אלא טלטול מן הצד לצורך דבר המותר (נטילת הספר או הבגד).
ברם, לצורך המוקצה (כדי שלא יפסד, יאבד, יגנב וכדומה), גם טלטול מן הצד אסור.
לכן, למשל, ארנק שנשכח במקום גלוי - אסור לטלטלו על ידי דבר אחר כדי להצניעו.
אם החפץ הינו "מוקצה מחמת חסרון כיס", לכתחילה ראוי להחמיר שלא לטלטלו על ידי דבר אחר, גם לצורך דבר המותר.